מריה איטקינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריה איטקינה
Мария Леонтьевна Иткина
מריה איטקינה, אולימפיאדת טוקיו 1964
מריה איטקינה, אולימפיאדת טוקיו 1964
מריה איטקינה, אולימפיאדת טוקיו 1964
לידה 3 במאי 1932
רוסלאבל, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בדצמבר 2020 (בגיל 88)
מינסק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
משקל 62 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.66 מטר
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
מועדון ספרטק מינסק, דינמו מינסק
הישגים
שיאים אישיים 100: 11.4 שניות (1960)
200: 23.4 שניות (1956)
400: 52.9 שניות (1965)
פרסים והוקרה
מאזן מדליות
מתחרה עבור ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
אליפות אירופה באתלטיקה
זהב ברן 1954 200 מטר
זהב ברן 1954 שליחות 4x100 מטר
זהב סטוקהולם 1958 400 מטר
זהב בלגרד 1962 400 מטר
ארד סטוקהולם 1958 200 מטר
אוניברסיאדה
זהב פריז 1957 200 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מריה לאונטייבנה איטקינהרוסית: Мария Леонтьевна Иткина;‏ 3 במאי 19321 בדצמבר 2020) הייתה אתלטית יהודיה-סובייטית. הייתה אלופת אירופה בעלת 4 מדליות זהב ושיאנית עולם בריצת 400 מטר. הייתה לאתלטית הראשונה בהיסטוריה שרצה מתחת מ-54 שניות בריצה זו.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטקינה נולדה ברוסלבל, שבמחוז סמולנסק, שברוסיה. היא התאמנה במועדון ספרטק מינסק ובמועדון דינמו שבמינסק, בלארוס. התגוררה במינסק ועסקה בארגון ספורטאים-גמלאים.

אלופת אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה שנערכה בברן, שווייץ בשנת 1954 זכתה איטקינה בשתי מדליות זהב, בריצת 200 מטר בתוצאה של 24.3 שניות ובריצת שליחות 4x100 מטר ביחד עם ורה קרפקינה, רימה אוליסקינה, ואירינה טורובה בתוצאה של 45.8 שניות.

בתחרות שנערכה ביולי 1956 קבעה איטקינה בריצת 220 יארד (201.17 מטר) שיא אישי חדש של 23.6 שניות והייתה מוכנה לאולימפיאדת מלבורן (1956). במשחקים עצמם היא סיימה במקום רביעי בריצת שליחות 4x100 מטר בתוצאה של 45.6 שניות ודורגה במקום שביעי בריצת 200 מטר בתוצאה של 24.3 שניות, לאחר שסיימה במקום רביעי בשלב חצי הגמר, רק 3 אצניות עלו מכל מקצה ו-6 אצניות בסך הכל בשלב הגמר.

שיאנית עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה במינסק ב-8 ביוני 1957 קבעה איטקינה בריצת 400 מטר שיא עולם חדש של 54.0 שניות. חודש לאחר מכן, בתחרות שנערכה במוסקבה, לשעבר ברית המועצות ב-6 ביולי היא שיפרה את שיאה העולמי והעמידה אותו על 53.6 שניות ובכך הייתה לאתלטית הראשונה בהיסטוריה שרצה מתחת מ-54 שניות.

באליפות אירופה שנערכה בסטוקהולם, שוודיה בשנת 1958 זכתה איטקינה בשתי מדליות, זהב וארד. מדליית זהב בריצת 400 מטר בתוצאה של 53.7 שניות ומדליית ארד בריצת 200 מטר בתוצאה של 24.3 שניות ולא הצליחה לגן על תוארה.

בתחרות שנערכה בקרסנודאר, ברית המועצות ב-12 בספטמבר 1959 קבעה איטקינה בריצת 400 מטר (ריצת 440 יארד - 402.34 מטר) שיא עולם חדש של 53.4 שניות, לאחר שניצחה את בטי קאת'ברט מאוסטרליה (54.3 שניות)[1].

רביעית נצחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת רומא (1960) סיימה איטקינה 3 פעמים במקום רביעי. המקצוע שבו החזיקה בשיא העולם (ריצת 400 מטר) לא נערך במשחקים אלו ולכן היא השתתפה במקצועות בה הייתה פחות טובה. בריצת 100 מטר בשיא אישי חדש של 11.4 שניות (11.54 שניות - מדידה אלקטרונית), 6 מאיות השנייה איטי מג'וזפינה לאונה מאיטליה (11.3 שניות, 11.48 שניות - מדידה אלקטרונית) שזכתה במדליית ארד, בריצת 200 מטר בתוצאה של 24.7 שניות (24.85 שניות - מדידה אלקטרונית), 3 מאיות השנייה איטי מדורותי היימן מבריטניה שזכתה במדליית ארד (24.7 שניות, 24.82 שניות - מדידה אלקטרונית) ובריצת שליחות 4x100 מטר בתוצאה של 45.2 שניות ולא הצליחה לממש את יכולותיה ולזכות במדליה אולימפית.

בשנת 1961 קבעה איטקינה בריצת 60 מטר באולם שיא עולם חדש של 7.3 שניות.

באליפות אירופה שנערכה בבלגרד, לשעבר יוגוסלביה בשנת 1962 זכתה איטקינה במדליית זהב בריצת 400 מטר לאחר שהשוותה את שיאה העולמי 53.4 שניות והגנה על תוארה.

בתחרות שנערכה ב-17 באוגוסט 1963 קבעה איטקינה ביחד עם חברותיה בריצת 4x200 מטר שיא עולם חדש של 1.34.7 דקות[2].

ב-29 באוגוסט 1964 שברה איטקינה בריצת 400 מטר את שיאה האישי והעמידה אותו על 53.0 שניות והגיעה מוכנה לאולימפיאדת טוקיו (1964). במשחקים עצמם, היא סיימה רק במקום חמישי בריצת 400 מטר בתוצאה של 54.6 שניות ושוב לא הצליחה לזכות במדליית אולימפית.

בשנת 1965 קבעה איטקינה בריצת 400 מטר שיא אישי חדש של 52.9 שניות.

ב-1966 פרשה מספורט תחרותי לאחר הכנסת בדיקות לקביעת מגדר הספורטאיות. יחד אתה פרשו באותה עת מספר אתלטיות סובייטיות.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסך הכל קבעה איטקינה 6 שיאי עולם חדשים, 4 מהם בריצת 400 מטר, אחד בריצת 60 מטר באולם ואחד בריצת שליחות 4x200 מטר.
  • בסל הכל זכתה איטקינה ב-17 תוארי אליפות של ברית המועצות.
  • בשנת 1991 זכתה איטקינה להיכלל ביד לאיש הספורט היהודי שבמכון וינגייט, מוזיאון המנציח יהודים שהגיעו להישגים ספורטיביים יוצאי דופן.

שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Miss Cuthbert Loses Record" ‏The Age‏, 14 בספטמבר 1959
  2. ^ "Soviet Sprinters Claim World Mark" ‏St. Joseph News-Press‏, 18 באוגוסט 1963