מריה קז'ימייז'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מריה קז'ימייז'הפולנית: Maria Kazimiera28 ביוני 1641 - 1 בינואר 1716) הייתה רעייתו של מלך פולין יאן סובייסקי משנת 1674 עד 1696.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי קזימיר לואיז דה לה גראנז' ד'ארקין נולדה בנוור שבצרפת והגיעה לפולין בגיל חמש כבת לוויה למרי לואיז גוזאגה, מלכת פולין הצרפתיה במוצאה, שישבה על כס המלוכה משנת 1645 עד 1672 כרעיה לשני מלכים פולניים - ולדיסלב הרביעי ואזה ובהמשך אחיו, יאןו השני קזימיר ואזה. בחצר המלכות פגשה מרי את יאן סובייסקי, שהגיע לשם בשנת 1656. היא נישאה לפני כן, בשנת 1658, ליאן זאמויסקי, אך הוא מת בשנת 1665 והאלמנה מריה קז'ימייז'ה נישאה לסובייסקי ב-14 ביולי של אותה שנה. לזוג נולדו ארבעה-עשר ילדים, אבל רק ארבעה מהם הגיעו לבגרות - יאקוב, אלכסנדר, קונסטנטי וטרזה (שהייתה בהמשך לרעיית הנסיך הבוחר של בוואריה ולאמו של קרל השביעי, שליט הקיסרות הרומית הקדושה.

יאן סובייסקי נבחר למלך פולין , לא בלי השפעת אשתו. כמלכת פולין, תמכה מריה קז'ימייז'ה בהצעת הברית בין פולין לצרפת, ובה בעת חתרה להשיג חסדים למשפחתה ממלך צרפת לואי הארבעה-עשר.

המלכה מריה קזי'מייז'ה על גב סוס.

הזוג המלכותי התפרסם במכתבי האהבה שהוחלפו ביניהם, רובם בשנים 1665 ל-1683, כאשר הפרידו ביניהם מסעותיו הצבאיים של יאן השלישי סובייסקי או מסעותיה של מריה לפריז. המכתבים שופכים אור לא רק על הרגשות האותנטיים של הזוג המאוהב, אלא גם על השקפותיהם על הבעיות והקשיים של תקופתם, כמו גם על דעותיהם בעניינים ארציים של ניהול בית המלוכה והחלטות זוטא של חיי היום-יום שקיבל המלך, במקרים רבים לאחר התייעצות עם אשתו. למכתבים אלה, שיצאו לאור זמן רב אחרי מות השניים, אפשר לייחס את הפופולריות שזכה לה שם החיבה שנתן המלך למלכה, "מרישנקה". זה השם שדבק בה בפולין ובשם זה מרבים להזכירה שם. מריה קז'ימייז'ה הייתה אישה קשה, יהירה ומרוכזת בעצמה. עם כל אהבתם, הרבו המלך והמלכה במריבות, ולאחר מות המלך, מיהר בנם לשלח את אמו לגלות מכובדת ברומא, שם ציפתה להתקבל באותה מידה של כבוד ויקר שזכתה לה כריסטינה, מלכת שבדיה, פטרונית אמנות ידועת שם וממייסדות האקדמיה של ארקדיה, שהלכה לעולמה לפני בואה לרומא. אלא שמריה קז'ימייז'ה לא ניחנה בסגולותיה של המלכה כריסטינה, לא באצילותה, לא בתבונתה ולא באינטלקט שלה. היא סברה, שתמיכתה המסורה בקתוליות אל מול הטורקים תקנה לה קבלת פנים נלהבת מצד הכנסייה ברומא, אלא שגם כאן גברה עליה המלכה השבדית, שהמרתה מן הפרוטסטנטיות השבדית לקתוליות רוממה את מעמדה פי כמה בעיני הוותיקן.‏[1]. אף על פי כן, גם מריה קז'ימייז'ה התקבלה בעין יפה וביצרה את מעמדה כפטרונית מוזיקה, שפרשה את חסותה בעיקר על דומניקו סקרלטי. בתפקידו כמאסטרו די קאפלה בחצרה חיבר והפיק עמה שבע אופרות, בבחינת המשך לאופרות שחיבר אביו, אלסנדרו, בחצר המלכה השבדית כריסטינה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראלף קירקפטריק, ביוגרפיה של דומניקו סקרלטי בגוגלבוקס, עמ' 45