מריו יפס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מריו יפס
Mario Yepes.jpg
יפס במדי מילאן
מידע אישי
שם מלא מריו אלברטו יפס דיאס
תאריך לידה 13 בינואר 1976 (בן 38)
מקום לידה קאלי שבקולומביה
גובה 1.86 מטר
עמדה בלם
מועדונים מקצועיים*
1994 - 1997
1997 - 1999
1999 - 2002
2002 - 2004
2004 - 2008
2008 - 2010
2010 - 2013
2013 - 2014
קורטולואה
דפורטיבו קאלי
ריבר פלייט
נאנט
פריס סן ז'רמן
קייבו ורונה
מילאן
אטלנטה
76 (7)
93 (11)
76 (6)
73 (2)
115 (8)
63 (1)
38 (1)
24 (0)
נבחרת לאומית**
1999 - קולומביה 102 (6)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 10 באוגוסט 2014
** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
10 באוגוסט 2014

מריו אלברטו יפס דיאס (ספרדית: Mario Alberto Yepes Díaz; נולד ב-13 בינואר 1976) הוא שחקן כדורגל קולומביאני המשחק בעמדת הבלם, והוא קפטן נבחרת קולומביה מאז שנת 2008.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפס התחיל לשחק ב-1994 בקבוצת קורטולואה הקולומביאנית, בהתחלה בתור חלוץ, עד שמאמן הקבוצה העביר אותו לעמדת הבלם. לאחר ארבע שנים בקורטולואה, חתם יפס בקבוצה הקולומביאנית הבכירה דפורטיבו קאלי. הוא זכה איתה באליפות, והקבוצה סיימה כסגנית גביע הליברטדורס של שנת 1999. לאחר מכן הוא הצטרך לקבוצת ריבר פלייט הארגנטינאית, שם זכה להצלחה רבה וזכה עם הקבוצה ב-2 אליפויות.

הצלחתו בארגנטינה הביאה להתעניינות בו מצד קבוצות מאיטליה ומאנגליה, אך בינואר 2002 החליט יפס לחתום באלופת הליגה הצרפתית באותו זמן, נאנט. בקבוצה יפס קיבל את הכינוי El Rey ("המלך" בספרדית). לאחר שהסתגל לסגנון המשחק האירופאי, יפס הפך לאחד הבלמים הטובים בליגה הצרפתית. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בליגת האלופות עם נאנט, והקבוצה הצליחה להעפיל לשלב הבתים השני במפעל. בשנת 2004 חתם במועדון הפאר פריז סן-ז'רמן, שבו קיבל את הכינוי "סופר מריו" בגלל היכולות ההגנתיות הטובות שהציג. בסן-ז'רמן יפס שיחק במשך ארבע עונות, וזכה עם הקבוצה בגביע הצרפתי ב-2006, ובגביע הליגה הצרפתי ב-2008. לאחר מעל 100 משחקים עם סן-ז'רמן בליגה הצרפתית, יפס עבר לאיטליה כשחתם בקיץ 2008 בקייבו ורונה מהליגה האיטלקית הבכירה.

ב-1 ביולי 2010 הכריז אדריאנו גליאני, מנהל הקבוצה וסגן הנשיא של מילאן, שיפס אמור להצטרף לקבוצה במקומו של ג'וזפה פאבאלי שפרש. את משחק הבכורה שלו במדי מילאן, ערך יפס ב-7 בנובמבר 2010 במשחק חוץ נגד בארי שהסתיים בתוצאה 3-2 למילאן. בעונת 2010/2011 יפס שיחק בליגה בעיקר כמחליף של טיאגו סילבה ואלסנדרו נסטה, ועזר לה לזכות באליפות ובסופר קאפ האיטלקי. ב-15 בפברואר 2011 הוא שיחק עם מילאן במשחק הראשון של שמינית גמר ליגת האלופות נגד טוטנהאם, וכמעט כבש בנגיחת ראש, אך מילאן הפסידה 1-0 ובהמשך הודחה מהמפעל‏[1]. ב-23 באוקטובר 2011, הבקיע יפס את השער היחיד שלו במדי מילאן בליגה האיטלקית, כשכבש שער נגיחה בדקה ה-83 נגד לצ'ה, שער ניצחון שהשלים מהפך של מילאן לאחר שהייתה בפיגור של שלושה שערים, ולאחר שהשוותה משלושער של קווין-פרינס בואטנג[2]. במאי 2012 יפס האריך את חוזהו במילאן לעונה נוספת, אך בסוף עונת 2012/2013 ביקש לעזוב כדי לצבור דקות משחק רבות יותר בקבוצה אחרת, לקראת משחקי מונדיאל 2014 עם נבחרתו קולומביה. יפס חתם באטלנטה לעונת 2013/2014, והופיע במדיה 24 פעמים בליגה.

נבחרת קולומביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפס ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת קולומביה בפברואר 1999 במשחק ידידות נגד גרמניה, ומאז הופיע בנבחרת עוד 101 פעמים, מה שהופך אותו לשחקן הקולומביאני עם מספר ההופעות הגבוה ביותר בנבחרת אחרי קרלוס ולדרמה (111 הופעות) ולפני לאונל אלבארז (101 הופעות). בשנת 2001 יפס היה חלק מסגל הנבחרת שזכתה בקופה אמריקה 2001 שהתקיים בקולומביה. הוא הופיע עם הנבחרת גם בקופה אמריקה של השנים 1999, 2007 ו-2011. הוא סיים עם קולומביה במקום הרביעי בגביע הקונפדרציות 2003 ואף כבש שער מול ניו זילנד. במהלך כל השנים הללו הוא נכשל להעפיל עם קולומביה לגביע העולם. במוקדמות מונדיאל 2014 יפס פתח בהרכב הנבחרת ב-12 משחקים מתוך 16, ובמחזור האחרון של המוקדמות ב-15 באוקטובר 2013, כבש צמד בניצחון החוץ של קולומביה 1-2 על פרגוואי שבסיומו העפילה הנבחרת למונדיאל לאחר היעדרות של 16 שנה.

ב-14 ביוני 2014 יפס עשה את ההופעה הראשונה שלו בגביע העולם, כשפתח בהרכב קולומביה בניצחון 0-3 על יוון במסגרת שלב הבתים של מונדיאל 2014. יפס ציין את משחקו ה-100 בנבחרת בניצחון של קולומביה 1-2 על חוף השנהב במשחק השני של שלב הבתים‏[3]. הוא פתח בהרכב הנבחרת גם בשמינית הגמר בניצחון 0-2 על אורוגוואי, ובמשחק רבע הגמר מול ברזיל שבו קולומביה הפסידה 2-1 והודחה, אך זהו היה הישג השיא בתולודותיה של קולומביה במסגרת גביע העולם. יפס היה שחקן השדה המבוגר ביותר ששיחק במונדיאל זה, והשחקן השני המבוגר ביותר ששיחק בכלל במונדיאל אחרי חברו לנבחרת, השוער פאריד מונדראגון[4].

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן ל-11 באוגוסט 2014

מועדון עונה בליגה בגביע בגביע הליגה בין-יבשתי סה"כ
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
קורטולואה 1994 4 0 0 0 0 0 0 0 4 0
1995 15 0 0 0 0 0 0 0 15 0
1996-1995 40 4 0 0 0 0 0 0 40 4
1997-1996 17 3 0 0 0 0 0 0 17 3
סה"כ 76 7 0 0 0 0 0 0 76 7
דפורטיבו קאלי 1998-1997 32 4 0 0 0 0 0 0 32 4
1999-1998 48 6 0 0 0 0 0 0 48 6
2000-1999 13 1 12 0 0 0 0 0 25 1
סה"כ 93 11 12 0 0 0 0 0 105 11
ריבר פלייט 2000-1999 29 2 0 0 0 0 29 2
2001-2000 33 2 1 0 0 0 0 33 3
2002-2001 14 2 0 0 0 0 0 0 14 2
סה"כ 76 6 1 0 0 0 0 77 7
נאנט 2002-2001 11 0 1 0 0 0 2 0 14 0
2003-2002 33 2 0 0 0 0 33 2
2004-2003 29 0 4 2 0 0 2 1 35 3
סה"כ 73 2 5 2 0 0 4 1 82 5
פריז סן-ז'רמן 2005-2004 32 3 3 1 0 0 4 0 39 4
2006-2005 32 4 4 0 0 0 0 0 36 4
2007-2006 24 1 4 0 0 0 3 0 31 1
2008-2007 27 0 4 0 0 0 3 0 31 0
סה"כ 115 8 15 1 0 0 10 0 140 9
קייבו ורונה 2009-2008 32 0 0 0 0 0 0 0 32 0
2010-2009 31 1 1 0 0 0 0 0 32 1
סה"כ 63 1 1 0 0 0 0 0 64 1
מילאן 2011-2010 13 0 2 0 0 0 2 0 17 0
2012-2011 11 1 0 0 0 0 0 0 11 1
2013-2012 14 0 1 1 0 0 3 0 18 1
סה"כ 38 1 3 1 0 0 5 0 46 2
אטלנטה 2014-2013 24 0 2 0 0 0 0 0 26 0
סה"כ 24 0 2 0 0 0 0 0 26 0
סה"כ בקריירה 558 36 38 5 0 0 19 1 615 42

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן ל-11 באוגוסט 2014

נבחרת שנה הופעות שערים
קולומביה 1999 3 0
2000 9 0
2001 13 0
2003 12 1
2004 7 1
2005 7 1
2007 5 1
2008 3 0
2009 9 0
2010 6 0
2011 9 0
2012 5 0
2013 7 2
2014 7 0
סך הכל 102 6

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דפורטיבו קאלי
ריבר פלייט
פריז סן-ז'רמן
מילאן

בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת קולומביה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]