מריו צ'יפוליני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מריו צ'יפוליני
Giro2007 (9).JPG

מריו צ'יפוליני
תאריך לידה 22 במרץ 1967
מקום לידה איטליה Flag of Italy.svg
כינוי מלך האריות,סופר מריו
תחום כביש
התמחות מאיץ
קבוצות עבר דל טונגו,מרקטונה אונו, סאקו, אקווה א-ספונה,דומינה וקאנצה, ליקויגאס
הישגי שיא Arc en ciel.png אלוף העולם (2002)

ניצחון במילאנו - סן רמו (2002)

42 שלבים בג'ירו ד'איטליה (במצטבר)

צ'יפוליני בעת רכיבה

מריו צ'יפוליני (נולד ב-22 במרץ 1967) הוא רוכב אופניים איטלקי. נחשב לאחד המאיצים הטובים בהיסטוריה של מירוצי האופניים. צ'יפוליני הוא הרוכב אשר ניצח קטעים בודדים בג'ירו ד'איטליה יותר מכל רוכב אחר בהיסטוריה. בין השגיו העיקריים:

קריירה והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר לוקה שבחבל טוסקנה שבאיטליה.

  • ב-1989 קיבל חוזה מקצועני ראשון והצטרף לקבוצת דל טונגו בה רכב אחיו הבכור צ'זרה ואותה הוביל, באותה עת, מאוריציו פונדריסט. כבר בשנתו הראשונה כמקצוען ניצח צ'יפוליני קטע בג'ירו ד'איטליה.
  • ב-1990 המשיך וניצח עוד שני קטעים בג'ירו ד'איטליה במדי אותה קבוצה.
  • ב-1991 צ'יפוליני נשאר באותה קבוצה ששינתה את שמה לדל טונגו אם ג'י בויס וזכה כבר ב-14 ניצחונות במשך העונה, מתוכם שלושה קטעים בג'ירו ד'איטליה.
  • ב-1992 הקבוצה החליפה נותן חסות ומעתה שמה היה ג'י בי. צ'יפוליני זכה באותה שנה ב-16 ניצחונות מתוכם: ארבעה קטעים בג'ירו ד'איטליה ובמירוץ הקלאסי גנט - ופלגם.
  • ב-1993 המשיך באותה קבוצה, אליה הצטרף באותה שנה יוהאן מוזאו. צ'יפוליני זכה בעשרה ניצחונות, כולל ניצחון שני ברציפות במירוץ גנט - ופלגם וניצחון ראשון בקטע בטור דה פראנס.
  • ב-1994 הצטרף לקבוצת מרקטונה אונו וזכה באותה שנה בחמישה ניצחונות.
  • ב-1995, עדיין במרקטונה אונו, זכה ב-16 ניצחונות, כולל שני קטעים בג'ירו ד'איטליה ושני קטעים בטור דה פראנס.
  • ב-1996 עבר לקבוצת סאקו וזכה במדיה האדומים ב-17 ניצחונות, כולל ארבעה קטעים בג'ירו ד'איטליה, קטע אחד בטור דה פראנס וגם באליפות איטליה היוקרתית.
  • ב-1997 זכה ב-16 ניצחונות, כולל חמישה קטעים בג'ירו ד'איטליה, תחרות הנקודות בג'ירו ד'איטליה ושני קטעים בטור דה פראנס.
  • ב-1998 זכה ב-11 ניצחונות, כולל ארבעה קטעים בג'ירו ד'איטליה ושני קטעים בטור דה פראנס.
  • ב-1999 זכה ב-15 ניצחונות, כולל ארבעה קטעים בג'ירו ד'איטליה וארבעה קטעים בטור דה פראנס.
  • ב-2000 זכה בשישה ניצחונות, כולל קטע אחד בג'ירו ד'איטליה.
  • ב-2001 זכה ב-10 ניצחונות, כולל ארבעה קטעים בג'ירו דאיטליה.
  • 2002 הייתה שנת השיא של צ'יפוליני. הוא הצטרף לקבוצת אקווה א-ספונה וזכה איתה ב-14 ניצחונות. במרץ זכה במירוץ שהוא משאת נפשו של כל רוכב איטלקי, מילאנו - סן רמו. באפריל זכה בגנט - ופלגם ובמאי זכה בשישה קטעים ובתחרות הנקודות בג'ירו ד'איטליה. לאחר שקבוצתו לא קיבלה הזמנה לטור דה פראנס, הוא הודיע על פרישה, אך חזר בו לאחר כחודשיים ונטל חלק בוואלטה אספניה שם ניצח בשלושה קטעים.

לשיאו הגיע באוקטובר באליפות העולם שנערכה על מסלול מישורי בזולדר שבבלגיה. בהדרכתו של פרנקו בלריני, מאמן נבחרת איטליה, שנודעה במאבקים הפנימיים בה, הצליחה הנבחרת להתאחד סביב דמותו הדומיננטית של צ'יפוליני והובילה אותו לניצחון באליפות העולם. על זכייתו זו הוא קיבל ב-2003 תואר "קומנדטורה" (Commendatore) מהנשיא האיטלקי.

  • ב-2003 עבר צ'יפוליני לקבוצת דומינה וקאנצה וזכה איתה בארבעה ניצחונות. מתוכם, שני ניצחונות בקטעים בג'ירו ד'איטליה. בניצחונו בקטע מס' 9 של הג'ירו ד'איטליה באותה שנה, קטע שהסתיים בעיר מונטקטיני, שבר צ'יפוליני את שיאו בן 70 השנה של אלפרדו בינדה והעמיד את השיא על 42 ניצחונות בקטעים בודדים בג'ירו ד'איטליה.
  • ב-2004 היה מעורב צ'יפוליני בנפילה בתחילת הג'ירו ד'איטליה ונאלץ לפרוש מספר ימים לאחר מכן בעקבות נפילה נוספת ופציעה. את העונה הוא השלים עם שני ניצחונות.
  • 2005 הייתה שנתו האחרונה כרוכב בדבוקה המקצוענית. הוא עבר לקבוצה חדשה, ליקוויגז וזכה במדיה בשני ניצחונות. ניצחונו האחרון הושג ב-7 במרץ במרוץ חד-יומי באזור הולדתו ובו הצליח לנצח את יריבו העיקרי בשנים האחרונות ויורשו, אלסנדרו פטאקי. הוא הודיע על פרישה מרכיבה מקצוענית ב-29 באפריל 2005 וכאות כבוד הוזמן על ידי מארגני הג'ירו ד'איטליה לרכוב ראשון בקטע הפתיחה של המירוץ (למרות שאיננו משתתף במירוץ).
  • בתחילת 2008 הודיע כי הוא חוזר להתחרות במדי הקבוצה האמריקאית Rock Racing ואכן נטל חלק בטור של קליפורניה, אולם אחרי זמן לא רב הודיע על פרישה חוזרת.

אופי ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר להיותו רוכב אופניים מצטיין שזכה, כאמור, באינספור ניצחונות, זכה צ'יפוליני לפרסום רב בשל אופיו הראוותני והתנהגותו הייחודית וגם כיום הוא זוכה להתעניינות ופרסום בתקשורת השמורים בדרך כלל לכוכבי טלוויזיה וקולנוע. הוא נודע בשני כינויים. האחד הוא "סופר מריו" והשני הוא "מלך האריות", כינוי שזכה לו גם עקב בלוריתו המעוצבת.

מצד אחד נודע צ'יפוליני ביחס הבלתי אמצעי ובכבוד הרב שהוא נותן למעריציו הפשוטים וגם לתקשורת ומצד שני הוא הסתבך מספר פעמים באירועים אלימים. פעם אחת כאשר תקף רוכב בקו הזינוק בטענה כי ביום הקודם הלה חסם אותו במיאוץ אל קו הסיום (הוא הורחק מהוואלטה אספניה בעקבות תקרית זו) ופעם אחרת כאשר יידה שני בקבוקי מים על רוכבי אופנוע שליוו את המירוץ וצפרו לו.

צד נוסף באישיותו הוא עיצוב מדי חלק מהקבוצות בהן היה חבר. בהיותו בקבוצת אקווה א-ספונה הוא עיצב את מדי הקבוצה בצורת עור הזברה, תלבושת שעברה בשינויים קלים גם לקבוצתו הבאה דומינה וקאנצה. במקרים אחרים הוא נהג להופיע לקטע הראשון בג'ירו ד'איטליה (הפרולוג) בתלבושת ייחודית רק לו וזכה בעקבות כך, גם להתעניינות תקשורתית וגם לקנס מהמארגנים.

בשנותיו האחרונות כרוכב מקצועני, נמנע ממנו להשתתף בטור דה פראנס על רקע אי הזמנת קבוצתו למירוץ. ההתעלמות של מנהל הטור הצרפתי, ז'אן-מרי לבלאן מהמאיץ הטוב בעולם בזמנו עוררה גלים רבים בין חובבי מירוצי האופניים. לשיא הגיע הדבר ב-2003 כאשר כולם היו בטוחים כי חולצת הקשת בענן אשר לבש כאלוף העולם הנוכחי, תבטיח לצ'יפוליני את הכרטיס הנכסף. אולם, גם אז נמנע לבלאן מהזמנת צ'יפוליני בטענה כי צ'יפוליני נוהג לפרוש מהמירוץ עם תום הקטעים המישוריים (בהם יש לו סיכוי לנצח) ועם תחילת הקטעים ההרריים (בהם הוא מתקשה) וכי הדבר מלמד על חוסר כבוד למירוץ. נטען גם כי ברוב הפעמים בהם רכב צ'יפוליני בג'ירו ד'איטליה הוא הגיע לסיום המירוץ במילאנו לאחר שעבר פסגות הרים וטיפוסים שאינם נופלים במאומה מהאלפים והפירנאים המצויים במסלול הטור דה פראנס וכי נקודה זו מחזקת את טענתו של לבלאן.

חדשנות טקטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריו צ'יפוליני אחראי אולי, יותר מכל רוכב אחר, על התפתחות צורת הרכיבה הדורשת את תכנון והרכבת הקבוצה כולה סביב מאיץ בעל תכונות ייחודיות. ניצחונותיו הרבים ודרישתו ממנהלי הקבוצות בהן רכב, לתכנן את כל הקבוצה סביבו, הביאו להתפתחות התופעה של ה"רכבת". ה"רכבת" הוא כינוי לקבוצה אחת העובדת בתיאום מלא בראש דבוקת הרוכבים ורוכבת במהירות גבוהה מאוד, במטרה למנוע מרוכבים אחרים אפשרות בריחה ובמטרה להביא את הרוכב המאיץ של אותה קבוצה, אל המיאוץ לקו הסיום, במצב אופטימלי.

אמנם "רכבות" דומות הופיעו גם לפני צ'יפוליני במירוצי האופניים, אך הן דאגו רק לנטרל את הבריחות עד כק"מ אחד לפני הסיום ומשם היה המאיץ צריך להסתדר בכוחות עצמו. בקבוצות של צ'יפוליני גם הק"מ האחרון היה מתוכנן בקפדנות והתיאום בין הרוכבים היה חייב להיות מושלם על מנת שצ'יפוליני יצא אל 200-300 המטרים האחרונים במירוץ בעיתוי האופטימלי ובמלוא כוחו. כאשר כל התנאים הללו התקיימו, לא היו לו מתחרים והוא ניצח בקלות.

בזכות ניצחונותיו הרבים של צ'יפוליני זכו לפרסום (אם כי ברמה נמוכה בהרבה) גם הרוכבים שהיו מובילים אותו אל המיאוץ. במיוחד זכו לכך הרוכבים אשר תפקדו כמושך האחרון לפני היציאה למיאוץ. תפקיד זה דורש יכולת האצה כשל טובי המאיצים ובנוסף, דורש יכולת התמצאות ותאום מושלם עם המאיץ הכוכב. בין הרוכבים שהובילו את צ'יפוליני לקו הסיום התפרסמו במיוחד: פביו בלדאטו, ג'אן-מטאו פאניני וג'ובאני לומברדי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
אוסקר פריירה
אלוף העולם במירוצי כביש
2002
הבא:
איגור אסטרלואה
הקודם:
לאנס ארמסטרונג
רוכב השנה בעולם (אופני הזהב)
2002
הבא:
לאנס ארמסטרונג