מריט ביורגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח לא טוב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מריט ביורגן
Marit Bjørgen 2009.jpg
מידע כללי
לאום Flag of Norway.svg  נורבגיה
תאריך לידה 21 במרץ 1980 (בת 34)
מקום לידה טרונדהיים נורבגיה
גובה 1.68 מטר
ספורט
ענף ספורט סקי למרחקים
מאמן סוון טור סמדל
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
זהב ונקובר 2010 ספרינט קלאסי
זהב ונקובר 2010 15 ק"מ סקיאתלון
זהב ונקובר 2010 שליחות 4x5 ק"מ
זהב סוצ'י 2014 15 ק"מ סקיאתלון
זהב סוצ'י 2014 30 ק"מ חופשי
זהב סוצ'י 2014 ספרינט קבוצתי
כסף סולט לייק סיטי 2002 שליחות 4x5 ק"מ
כסף טורינו 2006 10 ק"מ קלאסי
כסף ונקובר 2010 30 ק"מ קלאסי
ארד ונקובר 2010 10 ק"מ חופשי
אליפות העולם
זהב ואל די פיים 2003 ספרינט חופשי
זהב אוברשטדורף 2005 ספרינט קבוצתי
זהב אוברשטדורף 2005 30 ק"מ קלאסי
זהב אוברשטדורף 2005 שליחות 4x5 ק"מ
זהב אוסלו 2011 ספרינט חופשי
זהב אוסלו 2011 15 ק"מ סקיאתלון
זהב אוסלו 2011 10 ק"מ קלאסי
זהב אוסלו 2011 שליחות 4x5 ק"מ
זהב ואל די פיים 2013 ספרינט קלאסי
זהב ואל די פיים 2013 15 ק"מ סקיאתלון
זהב ואל די פיים 2013 שליחות 4x5 ק"מ
זהב ואל די פיים 2013 30 ק"מ קלאסי
כסף ואל די פיים 2003 שליחות 4x5 ק"מ
כסף אוברשטדורף 2005 סקיאתלון 15 ק"מ
כסף אוסלו 2011 30 ק"מ חופשי
כסף ואל די פיים 2013 10 ק"מ חופשי
ארד אוברשטדורף 2005 10 ק"מ חופשי
ארד סאפורו 2007 ספרינט קבוצתי
ארד סאפורו 2007 שליחות 4x5 ק"מ

מריט ביורגןנורבגית: Marit Bjørgen; נולדה ב-21 במרץ 1980 בטרונדהיים), היא גולשת למרחקים נורבגית מרוגנס, הנחשבת לאחר מהגולשות הגדולות בכל הזמנים. היא האלופה האולימפית (סוצ'י 2014) בעלת 10 מדליות, מהן 6 מדליות זהב, הספורטאית המעוטרת ביותר הן באולימפיאדת ונקובר (2010) והן באולימפיאדת סוצ'י (2014), וספורטאית החורף המעוטרת בכל הזמנים. לביורגן 19 מדליות מאליפויות העולם, מהן 12 מדליות זהב. היא גולשת הסקי למרחקים המצליחה בתולדות גביע העולם עם 64 ניצחונות אישיים, והיא הספרינטרית המצליחה בתולדות גביע העולם, עם 25 ניצחונות אישיים, בנוסף ל-27 ניצחונות במירוצי שליחים. היא זכתה בגביע העולמי 3 פעמים, בגביע המרחק פעמיים, ובגביע הספרינט 4 פעמים, וב-16 אליפויות לאומיות.

בתחרויות הלאומיות, היא מייצגת את Rognes IL.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעדים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביורגן נולדה בטרונדהיים, וגדלה ברונגס שבסור-טרונדלג, במועצת מידטר-גולדאל, ומכאן אחד מכינוייה, "גולדאל אקספרס". כילדה מריט ביורגן הייתה ספורטאית מגוונת, כשהיא השתתפה בתחרויות כדורגל, כדוריד, וסקי למרחקים (קרוס-קאנטרי). בקרוס-קאנטרי, מאמנה הראשון היה אידר טריה בלסוויק, שאימן אותה מאז היותה בת 9 ועד כניסתה לנבחרת הנוער הלאומית, במועדון הספורט Rognes IL. ביורגן סיפרה כי נהנתה מהאימונים הקשים, והייתה טובה יחסית לבני גילה. ניצחונה הראשון במירוץ היה בפונסדאלן (שבדיה) בגיל 14. בשנת 1998 נכנסה לנבחרת הנוער הלאומית, ובגיל 18 ניצחה בקטגורית הנשים של מירוץ ההר (Rensfjellrennet), שאורכו 56 ק"מ.

ביורגן השתתפה באליפות העולם לנוער בסאפלדן בפברואר 1999, בה סיימה במקום השמיני ב-5 ק"מ הקלאסי. בסוף השנה, היא השתתפה בתחרות גביע העולם הראשונה שלה ב-27 בדצמבר 1999 באנגלברג, שווייץ, שם סיימה במקום ה-39 במירוץ הספרינט החופשי. בעונת 1999-00 השתתפה בעוד ארבע תחרויות בגביע העולם, אך לא צברה נקודות. בינואר 2000, היא השתתפה באליפות העולם לנוער בשטרבסקה פלסו, בה סיימה במקום ה-21 בספרינט החופשי ובמקום ה-37 ב-5 ק"מ החופשי.

את עונת 2000-01 פתחה עם מקומות 43 ו-50 בתחרויות בבייטושטולן, ב-25 וב-29 בנובמבר. לאחר מכן, ב-28 בדצמבר, צברה את הנקודות הראשונות שלה בגביע העולם, כשסיימה במקום ה-17 בספרינט קלאסי. זו הייתה תוצאתה הטובה בעונה, אך היא צברה 6 נק' נוספות, והיא סיימה את העונה במקום 53 בדירוג הכללי. ביורגן חוותה את פריצת הדרך שלה ברמה הלאומית כשהגיעה למקום השלישי במירוץ הקלאסי ל-5 ק"מ באליפות נורבגיה בשטיינקייר, 2001, שהוביל לקבלתה לנבחרת נורבגיה לאליפות העולם בסקי נורדי לשנת 2001 בלאהטי, שם תוצאתה הטובה ביותר הייתה במירוץ המרדף (הנקרא היום סקיאתלון) ל-10 ק"מ, בו הגיעה למקום ה-19. בנוסף, היא הגיעה למקום ה-24 במירוץ הקלאסי ל-10 ק"מ.

ביורגן שיפרה את תוצאותיה בעונהת 2001-02, ועלתה למקום ה-32 בדירוג הכללי. היא החלה את העונה עם מקום 14 בקופיו, פינלנד, ב-24 בנובמבר. היא המשיכה להרשים שבועיים מאוחר יותר בקוין, איטליה, שם סיימה במקום ה-14 ב-5 ק"מ הקלאסי ובמקום ה-15 בספרינט החופשי. ב-12 בדצמבר נחלה אכזבה כשסיימה במקום ה-59 בתחרות חופשית ל-10 ק"מ בברוסון. תוצאותיה חזרו והשתפרו בהמשך, כשסיימה במקום ה-16 ב-10 ק"מ הקלאסי בדאבוס, ובמקום ה-20 ב-15 ק"מ הקלאסי בואל די פיים. בעקבות תוצאות אלה, היא נבחרה לאולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002). שם הייתה לחלק מרביעית השליחות שזכו במדליית הכסף (ביחד עם בנטה סקארי, הילדה ג. פדרסן ואניטה מואן), בו הובסו על ידי הגרמניות ב-1.3 שניות. היא קבעה את תוצאתה האישית הטובה ביותר במירוץ הקלאסי ל-30 ק"מ, שם סיימה במקום ה-14. לאחר סיום המשחקים, סיימה, בין השאר, במקום ה-18 בספרינט הקלאסי בסטוקהולם, במקום ה-16 באותה תחרות באוסלו, ובמקום ה-13 בתחרות קלאסית ל-58 ק"מ בלילהאמר.

פריצת הדרך והצלחות ראשונות (2003-2005)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריצת הדרך של ביורגן חלה כבר במירוץ הראשון בעונת 2002-03, מירוץ ספרינט חופשי בדיסלדורף, ב-26 באוקטובר 2002, בו ניצחה. לאחר מירוץ זה הפכה לאחת מהספרינטריות הטובות בעולם. לאחר מכן חוותה תוצאות מאכזבות במירוצים למרחקים, כשסיימה במקום ה-49 בתחרות קלאסית ל-10 ק"מ בקוסאמו, ושבוע לאחר מכן, סיימה במקום ה-50 בתחרות חופשית ל-10 ק"מ בדאבוס. תוצאותיה השתפרו לאחר מכן, כשחזרה וניצחה בספרינט חופשי בקלוזון, ושלושה ימים לאחר מכן קבעה את התוצאה הטובה ביותר של במירוץ ארוך, מקום חמישי בתחרות קלאסית ל-15 ק"מ בקוין. יום לאחר מכן הגיע למקום השני בספרינט קלאסי, אחרי בנטה סקארי. בלינץ, סיימה במקום השישי בספרינט חופשי, ולמחרת הגיעה למקום השני בסקיאתלון ל-10 ק"מ ברמזאו, הפודיום הראשון שלה במירוץ ארוך. ב-12 בפברואר ניצחה בספרינט החופשי ברייט אים וינקל, ושלושה ימים לאחר מכן סיימה במקום החמישי בתחרות קלאסית ל-5 ק"מ באסיאגו. באליפות העולם בואל די פיים זכתה במדליית הכסף במירוץ השליחות (ביחד עם אניטה מואן, הילדה ג. פדרסן וויבקה סקופטרוד). יומיים לאחר מכן הייתה לאלופת עולם, כשזכתה במירוץ הספרינט החופשי לפני קלאודיה קונצל (לימים נישטד) ופדרסן. לאחר אליפות העולם, הגיעה למקום ה-26 בספרינט החופשי בדראמן, וב-20 במרץ סיימה במקום השלישי בספרינט החופשי בבורלנגה. הישגיה לאורך העונה הקנו לה את המקום השישי בדירוג העולמי, כמו גם ניצחון בגביע הספרינט. על הישגיה בעונה זו זכתה בפרס אולף, הפרס הגבוה ביותר הניתן בטרונדלג, חבל הולדתה.

בעונת 2003-04, ביורגן החלה להשתפר במירוצים הארוכים יותר בעונה הבאה, והשתתפה בכולם למעט שניים. היא החלה את העונה עם מקום חמישי בספרינט החופשי בדיסלדורף, מקום שיש בתחרות החופשית ל-10 ק"מ בבייטושטולן, ומקום רביעי במירוץ הקלאסי ל-10 ק"מ בקוסאמו. תוצאותיה הטובות במירוצים הארוכים היא המשיכה עם מקום רביעי ב-10 ק"מ הקלאסי בדאבוס, לפני שניצחה בספרינט הקלאסי בואל די פיים. לאחר שורת מירוצים בינוניים יחסית ברמזאו ואוטפה, היא ניצחה בספרינט החופשי בנובה מסטו, ב-18 בינואר. היא סיימה את העונה היטב, כשניצחה בחמישה מתוך עשרה המירוצים האחרונים: הספרינטים הקלאסיים בסטוקהולם ובדראמן ב-18 בפברואר וב-26 בפברואר, והספרינטים החופשיים בטרונדהיים, לאהטי ופרג'לטו, ב-24 בפברואר, ה-5 במרץ וה-12 במרץ. היא השיגה את הפודיום הראשון שלו במירוץ ארוך, כשהגיעה למקום השלישי במירוץ קלאסי ל-10 ק"מ באומאה, שבדיה, ב-22 בפברואר, אחרי קטרינה נוימנובה והילדה ג. פדרסן. במהלך העונה השיגה ביורגן 8 תוצאות פודיום, מתוכן 7 ניצחונות. תוצאותיה לאורך העונה הקנו לה את המקום השני בגביע העולמי לשנת 2003-04, אחרי גבריאלה פרוצי, בנוסף לזכייה נוסף בגביע הספרינט.

בעונת 2004-05, ביורגן זכתה בגביע העולם לפני קטרינה נוימנובה ווירפי קויטינן. בנובמבר 2004, היא ניצחה במירוץ הארוך הראשון בקריירה שלה ביאליברה, שבדיה. בנוסף, היא זכתה הן בגביע הספרינט והן בגביע המרחק. הישגיה לאורך העונה הפכו אותה למועמדת בכירה לזכייה במדליות באליפות העולם באוברשטדורף ב-2005. היא הגשימה את הציפיות ממנה כשזכתה בחמש מדליות, ביניהן זהב במירוץ השליחות (עם ויבקה סקופטרוד, הילדה ג. פדרסן וקריסטין שטורמר שטיירה), הספרינט הקבוצתי (ביחד עם הילדה ג. פדרסן) וה-30 ק"מ הקלאסי, כסף בסקיאתלון וארד ב-10 ק"מ החופשי. זכייתה במרתון (המירוץ ל-30 ק"מ) הייתה מפתיעה, מכיוון שהמרתונים נחשבו לנקודת החולשה שלה. על הישגיה בעונה זכתה במדליית הזהב של אפטנפוסטן, ונבחרה לספורטאית השנה בנורבגיה. היא זכתה גם בפרסף הפורצלן של פורסגרון, המוענק לאישה על הישגים יוצאי דופן, ובקטגורית "כוח, מהירות וזריזות" בטקס פרסי הספורט.

מחלות ואכזבות (2006-2009)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביורגן המשיכה בהצלחותיה מהשנים הקודמות במהלך עונת 2005-06, כשניצחה בארבע תחרויות עד האולימפיאדה והייתה מועמדת בכירה לזכייה במדליות. למרות זאת, היא הצליחה לעמוד בציפיות ממנה. היא סבלה מתופעות הלוואי של ברונכיטיס בו חלתה ערב המשחקים, ונאלצה לפרוש באמצע המירוץ הראשון כתוצאה מכאבי בטן. היא זכתה במדלית כסף במירוץ הקלאסי ל-10 ק"מ לאחר קריסטינה סמיגון, אבל משאר התחרויות יצאה ללא מדליות, כולל כישלונות בשני מירוצי הספרינט. נבחרת השליחות הנורבגית יצאה לראשונה מאז 1988 ללא מדליה. למרות התוצאות המאכזבות, היא השתקמה לאחר המשחקים. היא זכתה בואזלופט המקוצר (45 ק"מ) שנכלל בגביע העולם מאוקסברג למורה. בנוסף, זכתה בפעם השנייה בגביע העולם, כשהיא מנצחת בשתי תחרויות נוספות, בנוסף לגביע הספרינט.

את העונה באה פתחה שוב היטב, הם ניצחון בדיסלדורף, ובמירוץ הפתיחה של תחרות הטור דה סקי הראשונה. למרות זאת, לא הצליחה לנצח בטור דה סקי והגיעה בו למקום השני. בעונה כולה הגיעה למקום השני בגביע העולם, כשהיא מנצחת גם בסקיאתלון בפאלון. למרות זאת, פעם נוספת היא לא הייתה בכושר באליפות העולם, ממנה יצאה ללא מדליות אישיות, אבל עם שתי מדליות ארד מהספרינט הקבוצתי (עם אסטריד יקובסן) וממירוץ השליחות (עם ויבקה סקופטרוד, קריסטין שטורמר שטיירה ואסטריד יקובסן). בעקבות אכזבתה זו היא שכרה, בנוסף למאמן הנבחרת אגיל קריסטיאנסן, את סווין טורה סמדל כמאמן אישי.

בראשית עונת 2007-08 נראה היה כי ביורגן חזרה לכושרה המיטבי, כשניצחה לראשונה במירוץ חופשי ארוך בפתיחת העונה בבייטושטולן. בשבוע לאחר מכן ניצחה במירוץ קלאסי ל-10 ק"מ בקוסאמו, ניצחונה ה-30. למרות התחלה טובה לטור דה סקי, היא נהייתה חולה במהלכו ונאלצה לפרוש. פרישתה זו הרסה את סיכויה להצלחה בגביע העולם לשנה, ובהמשך העונה נחלה אכזבה כשיצאה ללא עוד ניצחונות. למרות זאת, היא הגיעה למקום השני בסקיאתלון בפאלון, ולשלישי ב-10 ק"מ קלאסי בבורמיו. את העונה כולה סיימה במקום 11 מאכזב בגביע העולם.

למרות מטרתה עבור עונת 2008-09 להיות בכושרה המיטבי במהלך אליפות העולם בליברץ, באופן דומה לעונות הקודמות היא החלה את העונה בכושר טוב שנטש אותה לאחר חג המולד. היא סיימה ארבע פעמים על הפודיום טרם חג המולד, פעמיים במהלך הטור דה סקי, אך אף לא אחד בשנה החדשה. שתי התוצאות הטובות ביותר שלה העונה היו מקום שני, אחרי שרלוט קאלה ביאליברה ווירפי קויטינן באוברהוף. בכך סיימה, לראשונה מאז עונת 2001-02, עונה ללא ניצחון. היא הייתה חולה טרם אליפות העולם, ולראשונה מאז אליפות העולם בלאהטי (2001) יצאה ללא מדליות, כשמקום רביעי במירוץ השליחות היה תוצאתה הטובה ביותר. לאחר אליפות העולם, היא הבינה שעליה לשנות את תוכנית האימונים שלה, ולקצץ את כמות האימונים הקשים. היא סיימה במקום העשירי בגביע העולם.

שליטה באליפויות הבינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת 2009-10[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם העונה שינתה ביורגן את תוכנית האימונים שלה במטרה להתגבר על האכזבות מהעונות הקודמות. היא התמקדה יותר באימוני שיווי משקל, קואורדינציה וטכניקה. היא התחילה את העונה בכושר טוב שוב, כשניצחה בשתי התחרויות בפתיחה הלאומית בבייטושטולן, ושבוע לאחר מכן ניצחה בפתיחת הגביע העולמי שם, ניצחונה הראשון זה כמעט שנתיים, בפער של כמעט חצי דקה, לפני שרלוט קאלה ואנה האג.

לאחר שדילגה של התחרויות בקוסאמו, היא הצליחה היטב בתחרויות לפני חג המולד. היא הגיעה למקום ה-8 בספרינט בדיסלדורף, ובמקום הרביעי ב-10 ק"מ החופשי בדאבוס, לפני שסיימה במקום השני בספרינט החופשי שם. שבוע לאחר מכן, ברוגלה, היא ניצחה במירוץ הספרינט הראשון שלה זה 3 שנים, ובמירוץ הספרינט הקלאסי הראשון זה 5 שנים, כשהיא מביסה את יוסטינה קובלצ'יק (פולין). לאחר מקום שני ב-15 ק"מ הקלאסי שם, ביורגן יצאה לחופשת חג המולד כמובילה בסבב העולמי.

ביורגן דילגה על על הטור דה סקי וכתוצאה מכך איבדה את הובלתה בדירוג. לאחריו, היא הגיעה למקום השני אחרי קובלצ'יק ב-10 ק"מ הקלאסי באוטפה, ולמקום ה-9 בספרינט הקלאסי שם. שבוע לאחר מכן שלטה באליפות נורבגיה כשזכתה ב-3 מדליות זהב.

במירוץ הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר (2010), 10 ק"מ חופשי, זכתה ביורגן במדליית הארד אחרי שרלוט קאלה וקריסטינה סמיגון-ואהי. ב-17 בפברואר, הייתה לאלופה אולימפית, כשזכתה במירוץ הספרינט הקלאסי. היא ניצחה בפרולוג, ברבע הגמר, ובחצי הגמר, לפני ניצחון ברור בגמר לפני יוסטינה קובלצ'יק ופטרה מאדיץ'. היא הפכה לאלופה הנורבגית (האישה) האישית השנייה בקרוס-קאנטרי, אחרי בנטה סקארי בסולט לייק סיטי (נורבגיה גם זכתה במירוץ השליחות ב-1968 ו-1984). ב-19 בפברואר זכתה במדליית הזהב השנייה שלה, בסקיאתלון ל-15 ק"מ, כשניצחה בפער של 8.9 שניות את אנה האג ויוסטינה קובלצ'יק. שישה ימים לאחר מכן זכתה בזהב האולימפי השלישי שלה במירוץ השליחות כשליחה האחרונה, עם ויבקה סקופטרוד, תרזה יוהוג וקריסטין שטורמר שטיירה. יומיים לאחר מכן הובסה בספרינט לקו הסיום ב-30 ק"מ הקלאסי על ידי קובלצ'יק. בסך הכל ביורגן זכתה ב-3 מדליות זהב, מדליית כסף ומדליית ארד, והייתה לספורטאית הנורבגית השלישית שזוכה ב-5 מדליות באולימפיאדה, לאחר הקלע אוטו אולסן באולימפיאדת אנטוורפן (1920) והמחליק המהיר רואלד לארסן באולימפיאדת שאמוני (1924). על הישגיה באולימפיאדה זכתה בפרס האולימפי פרנלי, שהוענק לה על ידי הממשלה ב-17 באפריל.

במהלך עונת 2009-10 ביורגן קיבלה אישור להשתמש בתרופה נגד אסתמה עם חומר שהופיע ברשימת הסמים האסורים של הרשות הבינלאומית למלחמה בסמים. אישור כזה ניתן על ידי בדיקה רפואית מתאימה. ביורגן בוקרה על ידי קובלצ'יק בשל כך, כשהיא טוענת שיש לקבוע סטנדרטים אחידים לכן הגולשים בעולם הסובלים מאסתמה. ביורגן סיפרה כשהתרופה אושרה על ידי מומחה. יש שיעור גבוה בהרבה של חולי אסתמה בקרב גולשים למרחקים מבקרב כלל האוכלוסייה.

למרות העובדה שבשל דילוגה על הטור דה סקי לביורגן לא היה סיכוי לזכות בגביע העולמי, היא השיגה תוצאות טובות בסוף העונה. היא ניצחה בסקיאתלון בלאהטי, והובילה את נבחרת השליחות לניצחון. היא ניצחה לאחר מכן בספרינט הקלאסי בדראמן לפני סארינן ומוראנן.

בהולמנקולן, ב-13 במרץ, ניצחה ביורגן במירוץ החופשי ל-30 ק"מ לפני שטיירה ויוהוג, במה שהיה לפעם הראשונה זה 25 שנים ששלוש נשים נורבגיות הגיעו למקומות 1-2-3 (אז אנט בו ניצחה לפני גרט ניקלמו, בריט פטרסן ואן יאהרן). במהלך התחרויות קיבלה את מדליית הולמנקולן, עיטור הסקי הגבוה בנורבגיה, על "תוצאות מיטביות לאורך זמן ועל היכולת לחזור לכושר שיא לאחר כישלונות". יום לאחר מכן ניצחה בספרינט החופשי, הניצחון הרביעי ברציפות שלה.

ביום הולדתה השלושים ניצחה בפעם החמישית ברציפות כשהיא זוכה בסיום גביע העולם בפאלון, שהכיל ספרינט קלאסי בסטוקהולם ולאחריו פרולוג קלאסי ל-2.5 ק"מ, סקיאתלון ל-10 ק"מ ומירוץ מרדף חופשי ל-10 ק"מ. היא הגיעה בסיום העונה למקום השני בגביע העולם, בגביע המרחק ובגביע הספרינט אחרי קובלצ'יק.

ביורגן נבחרה לספורטאית (האישה) בנורבגיה לשנת 2010.

עונת 2010-11[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביורגן המשיכה בהצלחות בראשית העונה, כשניצחה בפתיחת העונה הלאומית בבייטושטולן. לאחר מכן ניצחה בפתיחת העונה ביאליברה בפער של 41 שניות ב-10 ק"מ חופשי לפני שרלוט קאלה. לאחר מכן, במיני-טור הראשון בקוסאמו, ניצחה הן בספרינט הקלאסי והן ב-5 ק"מ הקלאסי, וניצחה במיני-טור כולו לאחר מירוץ המרדף. בעקבות כך ניצחה בשבע תחרויות גביע העולם ברצף. לאחר שדילגה על הספרינט בדיסלדורף, היא ניצחה בשלוש התחרויות הבאות בדאבוס ובלה קלוסאז, ובכך ניצחה ב-10 תחרויות ברצף בהן השתתפה. כמו בעונה הקודמת, ביורגן דילגה על הטור דה סקי על מנת להתרכז באימונים לקראת אליפות העולם בהולמנקולן. היא ניצחה בפעם ה-43 בגביע העולם באוטפה ב-22 בינואר, ועקפה את בנטה סקארי במספר הניצחונות בגביע העולם. באליפות נורבגיה בשבוע לאחר מכן ניצחה בכל שלוש התחרויות.

ביורגן הייתה המועמדת הבכירה לניצחון בתחרויות השונות באליפות העולם בהולמנקולן. היא עמדה בציפיות כבר בתחרות הראשונה, כשניצחה בספרינט החופשי לפני אריאנה פוליס ופטרה מאדיץ'. ב-26 בפברואר זכתה במדליית זהב שנייה, בסקיאתלון ל-15 ק"מ. לאחר שגלשה יחד עם קובלצ'יק ותרזה יוהוג רוב המירוץ, ברחה מהן בגבעה האחרונה לניצחון בפער של 7.5 שניות. לאחר מכן היא ניצחה ב-10 ק"מ הקלאסי, בפער של 4 שניות לפני קובלצ'יק. ביורגן הייתה השליחה האחרונה במירוץ השליחות, וניצחה שם ביחד עם ויבקה סקופטרוד, תרזה יוהוג וקריסטין שטורמר שטיירה. במירוץ האחרון, ה-30 ק"מ החופשי, סיימה במקום השני לאחר יוהוג. ביורגן סיימה את אליפות העולם עם 4 מדליות זהב ומדליית כסף, והייתה לספורטאית המעוטרת ביותר.

לאחר אליפות העולם הגיעה למקום הרביעי בסקיאתלון בלאהטי, התבוסה הראשונה שלה במירוץ למרחקים בגביע העולם זה שנה. למחרת ניצחה בספרינט, והשוותה את ילנה ואלבה עם 45 ניצחונות בגביע העולם. עם ניצחונה בסיום גביע העולם בסטוקהולם ופאלון השוותה את ביורן דאהלי עם 46 ניצחונות בגביע העולם. היא סיימה במקום השני בגביע העולם אחרי קובלצ'יק. לאחר מכן, ניצחה ב-30 ק"מ החופשי באליפות הלאומית בטרומסה.

ביורגן נבחרה על ידי איגוד כתבי הספורט AIPS כספורטאית (האישה) השנה בעולם לשנת 2011. בנוסף נבחרה לספורטאית (האישה) השנה בנורבגיה, וכמודל לדוגמה לשנת 2011.

עונת 2011-12[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביורגן התחילה את העונה כפי שהתחילה את העונה שעברה, עם ניצחון במירוץ גביע העולם הראשון של העונה, שהפעם התרחש בשושן (Sjusjøen). זה היה ניצחונה ה-47, ובכך עקפה את ביורן דאהלי והחזיקה לבדה בתואר הספורטאית המעוטרת בתולדות גביע העולם. שבוע לאחר מכן, ניצחה בספרינט הקלאסי וב-5 ק"מ החופשי בדרך לניצחון במיני-טור של קוסאמו. היא ניצחה שבוע לאחר מכן ב-15 ק"מ החופשי בדאבוס. לאחר מכן היא חלתה ונאצלה לדלג את תחרויות טרום חג המולד ברוגלה.

בעונה ללא אליפות, הטור דה סקי היה מטרתה הגדולה של ביורגן. מחלתה טרם הטור הפריעה לה, כשקובלצ'יק מנצחת בשלושת השלבים הראשונים, לפני שביורגן חזרה לנצח בארבעת השלבים הבאים. קובלצ'יק שבה וניצחה בשלב השמיני. טרם הטיפוס על האלפ צרמיז בואל די פיים הובילה קובלצ'יק ב-11 שניות. ביורגן הדביקה את קובלצ'יק עד בסיס הגבעה, אך אז הובסה בטיפוס עליה כשקובלצ'יק מנצחת את השלב ב-28 שניות, ובכך את הטור דה סקי. קובלצ'יק הייתה בכושר שיא בהמשך ינואר וניצחה בשלושה מירוצים נוספים לפני שביורגן ניצחה שוב ב-10 ק"מ החופשי בריבינסק. לאחר הניצחון ב-15 ק"מ הקלאסי בנובה מסטו השיגה שוב את ההובלה בגביע העולם. לאחר מכן, בתחרויות הביתיות עבור קובלצ'יק בזקלרסקה פורבה השיגה קובלצ'יק שוב את ההובלה בגביע העולם. במרץ ביורגן חזרה לכושר שיא כשהיא מנצחת בארבע תחרויות: הספרינט בלאהטי, דראמן, הולמנקולן וסיום העונה בסטוקהולם ובפאלון. היא ניצחה בגביע העולם לעונה, כשהיא מובילה ב-270 נק' את קובלצ'יק.

עונת 2012-13[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהובסה על ידי תרזה יוהוג בפתיחה העונה הלאומית בבייטושטולן, ביורגן חזרה וניצחה בפתיחת הגביע הלאומי ביאליברה. היא ניצחה בשבוע לאחר מכן בפעם השלישית ברציפות במיני-טור בקוסאמו. היא בחרה לדלג על התחרויות בקנדה על מנת להתכונן לאחת המטרות החשובות של העונה, הטור דה סקי. במהלך אימון בנורבגיה ערב חג המולד, מהפרעת קצב, ולכן נאלצה לדלג על הטור דה סקי. בחזרתה לתחרות לאחר אי הסדירות בקצב הלב, בלה קלוסאז שבצרפת, ניצחה ב-10 ק"מ הקלאסי. שבוע לאחר מכן ניצחה בפער של 37 שניות באליפות נורבגיה ב-10 ק"מ החופשי לפני יוהוג, הגיעה שלישית בספרינט וניצחה בסקיאתלון ל-15 ק"מ. בכך זכתה בתואר הלאומי ה-16 שלה, והשוותה את אודבר ברה ובנטה סקארי.

באליפות העולם בואל די פיים (2013) זכתה בארבע מדליות זהב ובמדליית כסף בחמש התחרויות בהן השתתפה. בתחרות הראשונה, ספרינט קלאסי, ניצחה לפני אידה אינגמרסדוטר ומייקן קספרסן פאלה. בסקיאתלון ל-15 ק"מ ניצחה לפני שלוש נורבגיות, תרזה יוהוג, היידי ונג, וקריסטין שטומר שטיירה. זו הייתה מדליית הזהב העשירית של ביורגן מאליפויות העולם ובכך עקפה את ביורן דאהלי והפכה להיות הספורטאית הנורבגית המעוטרת ביותר בהקשר זה. ב-10 ק"מ החופשי זכתה במדליית הכסף, לאחר יוהוג ולפי יוליה צ'קלבה. במירוץ השליחות, שהורכב מ-4 הראשונות בסקיאתלון, הנורבגיות היו המועמדות הבכירות לניצחון, והן ניצחו כשביורגן הייתה השליחה האחרונה, לאחר ונג, שטיירה, ויוהוג. במטרתה הגדולה לעונה, ה-30 ק"מ הקלאסי, היא ניצחה את קובלצ'יק ואת יוהוג בספרינט לקו הסיום. זה היה מדליית הזהב ה-12 של ביורגן, המדורגת רק אחרי ילנה ואלבה (14) באליפות העולם.

עונת 2013-14[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביורגן הובסה שוב בפתיחת העונה הלאומית בבייטושטולן על ידי יוהוג. שוב, ביורגן חזרה בתחרות גביע העולם הראשונה, כשהיא מנצחת בפעם הרביעית ברציפות במיני-טור של קוסאמו, בפעם הרביעית שהוא נערך. לאחר מכן ניצחה בשתי התחרויות בדאבוס. ביורגן ניצחה במירוץ הפתיחה של הטור דה סקי, אבל נעשתה חולה במהלך השלב השלישי ונאלצה לפרוש מהטור. באמצע ינואר, היא הגיעה למקום השלישי ב-10 ק"מ הקלאסי באליפות נורבגיה, אחרי יוהוג והיידי ונג. בתחרויות הטרום-אולימפיות בטובלאך חזרה ביורגן לכושר שיא, כשהיא מנצחת ב-10 ק"מ הקלאסי ובספרינט החופשי.

בתחרות האולימפיות הראשונה, סקיאתלון ל-15 ק"מ, הייתה ביורגן ליחידה שהצליחה לעקוב אחרי שרלוט קאלה בגבעה האחרונה, ולאחר שעקפה אותה בראש הגבעה זכתה במדליית הזהב האולימפית הרביעית שלה. היידי ונג זכתה בארד. במירוץ הספרינט החופשי שלושה ימים מאוחר יותר, נפלה ביורגן בחצי הגמר והודחה בו, התחרות הראשונה שלה זה 17 תחרויות באליפויות בינלאומיות מהן יצאה ללא מדליה. ה-10 ק"מ הקלאסי היווה אכזבה נוספת עבור ביורגן, לאחר שנחלשה מאוד בגבעה האחרונה וסיימה במקום החמישי, לאחר קובלצ'יק, קאלה, יוהוג, וסארינן. לאור הישגיהן במשחקים ובעונות הקודמות, הנורבגיות היו המועמדות הבכירות לניצחון במירוץ השליחות. מכיני המגלשיים הנורבגיים לא הצליחו להתאים אותם למזג האוויר החם ששרר במסלול באותה עת, מה שגרם לנבחרת השליחות, שהורכבה מהיידי ונג, תרזה יוהוג, אסטריד אהרנהולדט יקובסן וביורגן לסיים במקום החמישי. לאחר מכן, ביורגן ואינגווילד פלוגשטד אוסטברג ייצגו את נורבגיה בתחרות הספרינט הקבוצתי, כשאוסטברג הגולשת הראשונה וביורגן השנייה. נורבגיה ניצחה לפני שבדיה וארצות הברית בחצי הגמר, לפני שהביסה את פינלנד ושבדיה בגמר לאחר הישגים מצד ביורגן בכל פעם שגלגשה. ב-30 ק"מ החופשי היא זכתה במדליית הזהב השלישית שלה במשחקים, בתחרות אותה הגדירה כמטרה העיקרית שלה בהם. היא ניצחה לפני יוהוג וקריסטין שטורמר שטיירה, ונורבגיה זכתה בשלושת המקומות הראשונים בפעם ה-12 בתולדות המשחקים, ובפעם הראשונה בתחרות לנשים. ניצחונה זה הציב אותה כספורטאית (האישה) החורף המעוטרת ביותר, וכשלישית בכלל, אחרי אולה איינר ביורנדלן וביורן דאהלי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן זוגה הוא פרד בור לונדברג, אלוף אולימפי בסקי נורדי משולב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]