מרים גלזר-תעסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרים גלזר-תעסה
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 11 באוגוסט 1929
כנסות 10 - 11
סיעה הליכוד
תפקידים בולטים

מרים גלָזֶר-תעסה (נולדה ב-11 באוגוסט 1929) היא מחנכת ואשת ציבור ישראלית, שכיהנה כחברת הכנסת מטעם הליכוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלזר-תעסה נולדה בשנת 1929 בחוביש שבתימן, בתם של שרה ויששכר תעסה.‏[1] בשנת 1934 עלתה לארץ ישראל עם משפחתה וגדלה בשכונת נווה צדק בתל אביב. למדה בבית הספר לבנות ולאחר מכן בגימנסיה הדתית "תלפיות". בשנת 1945, בעודה תלמידת תיכון, החלה לפעול באצ"ל כחניכה ומפקדת. עם סיום לימודיה החלה ללמוד בסמינר לוינסקי, אך כעבור שנה, ב-1948, נשלחה להשתתף במערכה על ירושלים במלחמת העצמאות. עם שובה ב-1949 הייתה למדריכה וחברת הנציבות הארצית של בית"ר (19501955). ב-1955 שירתה תקופה קצרה בצה"ל.

משנת 1950 ועד בחירתה לכנסת ב-1981 הקדישה את זמנה לחינוך. היא החלה לעבוד כמורה בבתי ספר בסביבות תל אביב, ובמשך כשלושים שנה (1980-1951) פעלה כמחנכת בכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי בבאר יעקב, שאותו גם ניהלה לסירוגין. בשנת 1973 השלימה תואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים וב-1975 תואר שני בבית המדרש לרבנים באמריקה (הסמינר התאולוגי היהודי). מ-1976 עבדה במקביל כמרצה למקרא בסמינר לוינסקי. ב-1968 השתקעה עם משפחתה בחולון.

בשנת 1981 נבחרה לכנסת העשירית מטעם הליכוד ומונתה לסגנית שר החינוך, התרבות והספורט. במהלך כהונתה עוררה דיונים ציבוריים בנוגע לחופש הביטוי והיצירה. בשנת 1984 נבחרה לכנסת ה-11 וכיהנה כיו"ר ועדת העלייה והקליטה, מטעמה לקחה חלק בקליטת העלייה מאתיופיה. בין השנים 19831988 עמדה בראשות ועדה בין-משרדית אשר מונתה על ידי שר החינוך דאז, זבולון המר, לבדיקת נושא הכתות בישראל. כמו כן, בעברה הייתה יו"ר ‏‏קרן לב"י.

נודעה בביקורתה השמרנית, בזמן כהונתה כסגנית שר החינוך, התרבות והספורט, על יצירות אמנות שחרגו לדעתה מהמקובל לתקופתן. לאחר פרסום שירהּ של יונה וולך "תפילין" ביקרה גלזר-תעסה את וולך בחריפות וכינתה אותה "בהמה מיוחמת". לאחר שהצגתו של חנוך לוין, "יסורי איוב", עלתה על הבמה, טענה בנאומה בכנסת כי המדינה אינה צריכה לממן תיאטרון "בו גבר עירום תלוי עשרים דקות וכל ערוותו מתנדנדת".

גלזר-תעסה הייתה נשואה לחיים גלזר משנת 1955[1] ועד מותו ב-2009. היו הורים לשלושה בנים.‏[2]

בשנת תשס"ג-2003 קיבלה את אות יקירת העיר חולון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מרים – חיים, חרות, הזמנה לנישואים, 17 באוגוסט 1955 (מודעה).
  2. ^ שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, ע' 146-145.


Knesset in Jerusalem Israel.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.