מרים היהודיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרים היהודייה על פי מיכאל מאייר (1617)

מרים היהודיה או מרים העבריה (Maria Hebrae) הייתה אלכימאית יהודיה מצריה בת המאה השלישית. מרים היא דמות חשובה באלכימיה ההלניסטית שמרכזה היה באלכסנדריה. עיקר פרסומה בא לה מפיתוחם של כלי עבודה ומעבדה. בתקופה הנוצרית יוחסו מעשיה של מרים היהודיה למרים הנביאה אחות משה ולפעמים למריה מגדלנה. מכונה לעתים גם "מרים הנביאה" (Maria Prophetissima). המקור המפורט ביותר המדווח על מחקריה והמצאותיה הוא זוסימוס מפנופוליס (Zosimos of Panopolis ) אלכימאי ומיסטיקן יווני שכתב במאה הרביעית את הספר הקדום ביותר על אלכימיה ממנו שרדו רק קטעים אחדים ביוונית וכן תרגום ערבי.

כלי מעבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמבט מרים

לזכותה של מרים נזקפות ההמצאות:

  • אמבט מרים: כלי בעל דפנות כפולות כך שתוכן הכלי הפנימי מתחמם עם רתיחת המים בסיר החיצוני. חשיבותו של כלי זה היא באפשרות לחימום איטי ומבוקר של תכולת הכלי הפנימי. כלי זה משמש עד היום במעבדות כימיה ולבישול.
  • אמבט חול לחימום: תרמוספוריון.
  • קירוטקיס kerotakis : כלי גלילי סגור במכסה עגול בו הגיבו דפי מתכת מרוקעים לאדי חומרים כדוגמת כספית, ארסן וגפרית. החומרים הנדיפים הונחו בקרקעית הכלי ואידיהם התעבו ליד המכסה וזרמו למטה. בדרכם למעלה הגיבו האדים עם המתכת שהושמה בכלי שנתלה מהכיסוי. זוהי דוגמה ראשונה לריאקציה המבוססת על מחזור סגור של אידוי ועיבוי בדומה לתהליך Reflux מודרני.
  • מכשיר זיקוק tribikos: כלי זיקוק בעל 3 זרועות עשויות נחושת או ברונזה ומחוברות בדבק לכלי חימום. החומר הגולמי חומם בכלי הבסיס שהיה עשוי חרס, האדים קוררו בחלק העליון ambix העשוי מתכת שקורר על ידי ספוג רטוב שהוצמד אליו. הנוזל שהתעבה זרם מפי הצינור לשלושה מיכלי נחושת. מרים תיארה את הכנת צנרת הנחושת מלוחות והדבקתם.

למרים יוחסו גם גילוי חומצת המלח[דרוש מקור] ו"חומר ראשוני" זהוב שנוצר מתגובה של סגסוגת עופרת-נחושת עם אדי גפרית בתהליך הקירוטקיס.

האקסיומה של מרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרים היהודיה מיוחסת האמרה האלכימית המיסטית "אחד הופך לשניים. שניים הופכים שלושה. ומן השלושה בא האחד כרביעי".

הפסיכולוג קארל יונג פירש את המשפט כמטפורה להתפתחות ה"עצמי".