מרים עקביא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרים עקביא
מרים עקביא

מרים עקביא, יולי 2008
תאריך לידה 1927 (בת 87)
שם מקורי מתילדה ויינפלד
מקום לידה קרקוב
עיסוק סופרת, מתרגמת
שפות היצירה עברית, פולנית
נושאי כתיבה השואה, מלחמת העולם השנייה
שנות פעילות מ-1975

מרים עֲקַבְיָא (נולדה ב-20 בנובמבר 1927 בקרקוב) היא סופרת ומתרגמת ישראלית, ניצולת שואה, שספריה עוסקים בזכר השואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקביא נולדה בשם מתילדה וַיְינְפֶלְד בעיר קרקוב שבפולין, בתם של ברוניה לבית פלסנר והירש ויינפלד. אביה היה איש עסקים מצליח, וכשבספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לקרקוב, השתלטו על נכסי אביה, ובמרץ 1941 גורשה המשפחה לגטו קרקוב.

בנובמבר 1942 שלח אותה אביה יחד עם אחיה איז'יו ללבוב לחפש מקלט, כשבידיהם תעודות מזויפות, אולם לאחר שאחיה החל לחלץ אנשים מגטו לבוב ונתפס על ידי הגסטאפו, שבה לגטו קרקוב.

עם חיסול גטו קרקוב במרץ 1943 נשלחו עקביא ומשפחתה למחנה הריכוז פלאשוב, שם חיו בתנאים קשים. באוקטובר 1944, בעקבות התקדמות הצבא האדום, פינו הגרמנים את המחנה. אביה נשלח למאוטהאוזן, שם נפטר, ועקביא הועברה יחד עם אמה ואחותה רלה לאושוויץ, שם הן נותרו עד ינואר 1945, עת הוכרחו לצעוד במשך שבועיים בצעדת המוות עד למחנה ברגן-בלזן. אמה נפטרה מספר ימים לפני שחרור המחנה על ידי הצבא הבריטי ב-15 באפריל.

לאחר שחרורה שהתה עקביא תחילה בבית חולים סמוך, ולאחר מכן נשלחה להחלים בשבדיה במבצע שארגן ראש הצלב האדום השבדי, הרוזן פולקה ברנדוט. היא החלימה במשך שמונה חודשים בבית חולים בהאלמסטאד, ולאחר מכן הצטרפה לאחותה במיקלבי, שם פגשה את חנן יעקוביץ, לימים בעלה, ועלתה עמו לארץ ישראל ב-26 במאי 1946.[דרושה הבהרה]

בארץ הגיעו לקיבוץ דגניה ב', שם נישאו, ובשנת 1948 הצטרפו למקימי קיבוץ נחשולים יחד עם פליטים שבדים. לאחר שש שנים השתקעו בתל אביב. תחילה עברה עקביא הסמכה כאחות, ולאחר מכן למדה ספרות והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, סיימה תואר ראשון, ועבדה בסוכנות היהודית וכנספחת ישראל לתרבות בבודפשט וסטוקהולם.

עקביא ערכה את מדור הספרות הישראלית באלמנך היהודי בוורשה, והייתה ממייסדי פסטיבל לתרבות יהודית בקרקוב. על יצירתה הופקו ארבעה סרטים בישראל ובפולין, בהם הפקה של ספרה "גליה ומיקלוש" בטלוויזיה הישראלית, ספריה תורגמו להולנדית, שבדית, גרמנית, פולנית, הונגרית, אנגלית, צרפתית, יידיש, סינית ורוסית.

עקביא היא נשיאת אגודת הידידות פולין-ישראל. במסגרת פעילותה היא מארגנת מפגשים בין בני נוער משתי המדינות כדי להילחם בסטאיראוטיפים ההדדיים ולעודד שיתוף פעולה פולני ויהודי. על עבודתה קיבלה מדליה מנשיא פולין.

הנושאים המרכזיים ביצירתה של עקביא הם: ילדותה, השואה וחוויות מלחמת העולם השנייה.

עקביא נשואה, אם לשתיים וסבתא לנכדים.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נעורים בשלכת, תחילה תל אביב : תמוז, (1975), ועוד 4 מהדורות - ירושלים: יד ושם
  • יורק ואניה – נעורים בשלכת (מהדורה שביעית מורחבת), יד ושם, 2000
  • כרמי שלי (סאגה משפחתית), דביר, 1984 (ועוד 2 מהדורות - 1995)
  • המחיר (סיפורים), ספריית פועלים, 1978 (ועוד 2 מהדורות - 1988)
  • גליה ומיקלוש :ניתוק יחסים : רומאן נעורים , ספריית פועלים, 1982 (ועוד 2 מהדורות - 1985)
  • הרפתקה באוטובוס ועוד הרפתקאות, תל אביב : דביר, תשמ"ו 1986
  • הדרך האחרת : סיפורה של קבוצה , תל אביב : ספרי ידיעות אחרונות, 1992
  • בית בונים באהבה : סיפור משפחה בחרוזים , קבוץ דליה מערכת, תשס"א 2001
  • בארצו של יאנוש קורצ’אק, ירושלים : כרמל, תשס"ו 2006

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תדאוש פנקביץ’, בית מרקחת בגטו קרקוב, ירושלים : יד ושם בשיתוף עם ארגון יוצאי קראקוב, תשמ"ה 1985
  • אלכסנדר ז’יימני, פנקסי כתובות, תל אביב : עקד, 1989.
  • רוברט יארוצקי, היהודי של פילסודסקי : סיפורו של אנטול מילשטיין, תל אביב : גוונים, תשס"ז 2007

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר אחד בחייו : ד"ר ראובן וולף (1907-1997) - האיש ופעלו, יחד עם נתן גרוס ועמנואל מלצר, תל אביב : ארגון יוצאי קרקוב בישראל, תש"ס 2000
  • ינינה בז’וסטובסקה, מחשבות על האושר, ירושלים : כרמל, תשס"ד 2003.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1975 – פרס דבורז'צקי, יד ושם
  • 1985 – פרס קורצ'אק, גיסן, גרמניה
  • 1988 – פרס המכון האירופי לתרבות (Société Européenne de Culture,‏ S.E.C), על "נעורים בשלכת" ו"כרמי שלי"‏[1]
  • 1991 – מדליית זהב מאת נשיא פולין
  • 1993 – פרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול
  • 1998 – פרס האישה היוצרת, ויצ"ו
  • 2000 – פרס הסובלנות, ורשה
  • 2001 – אות הצטיינות מהעיתונאים הפולנים, ורשה
  • 2003 – מדליית כסף מהצבא הפולני
  • 2009 – פרס "כלת האור"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצק ליאוצ'יאק, כאב שתי המולדות: על חייה ויצירתה של מרים עקביא. אפיריון 114 (אביב תש"ע), עמ' 4־5 (תרגום מפולנית).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[[קטגוריה:כותבי זיכרונות מהשואה‎]