מרים רוזן-איילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מרים רוזן-איילון
לידה 1930 (בת 94 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים ישראל
פרסים והוקרה פרס פרשיה שימל (1992) עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות אלמנתו של דוד איילון
תרומות עיקריות
חקר אמנות וארכאולוגיה מוסלמית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרים רוזן-איילון (נולדה ב-1930) היא פרופסור אמריטה במכון לארכאולוגיה ובחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון במכון ללימודי אסיה ואפריקה שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרים רוזן-איילון נולדה בפריז, הוריה היו ציוניים ועלו ארצה כשהייתה תינוקת. גדלה בתל אביב וסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה. לאחר מכן נסעה לפריז ללימודים, שם למדה תואר ראשון עד שלישי בסורבון. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בקרמיקה המוסלמית של העיר שושן בפרס. היא עבדה במהלך השנים 1965–1970 בחפירות העיר שושן באיראן, ביחד עם משלחת החפירות הצרפתית, שעובדת שם מאז המאה ה-19. לימדה בסורבון ועבדה במחלקה האסלאמית של מוזיאון הלובר. בישראל ניהלה חפירות בחורבת מנים וברמלה בשנת 1965.

עשתה את הקריירה האקדמית שלה באוניברסיטה העברית מדרגת מרצה, עד לדרגת פרופסור מן המניין, בנוסף לכך לימדה בבצלאל והייתה עמיתת מחקר במרכז הלאומי למחקר מדעי (C.N.R.S). שהתה בשבתונים באוניברסיטת פרינסטון, בסורבון, באוניברסיטת קיל בגרמניה, ובמכון למחקר מתקדם בפרינסטון.

ארגנה קונגרס בינלאומי המוקדש לתכשיטים וצורפות בעולם האסלאם בשנת 1987. זכתה בפרס שימל לארכאולוגיה מטעם מוזיאון ישראל בשנת 1992.

מרים רוזן-איילון הייתה נשואה לחתן פרס ישראל פרופסור דוד איילון.

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרים רוזן-איילון עוסקת באומנות וארכאולוגיה מוסלמית. עסקה בעיקר במאות הראשונות של האסלאם. בראש ובראשונה באירן ובישראל, אולם חקרה ארצות נוספות ביניהן ספרד.

כלי חרס מוסלמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

La Potterie Islamique זהו שם הספר שהוא עיבוד של עבודת הדוקטורט של רוזן-איילון. הספר הוא מחקר בסיסי על קרמיקה מוסלמית במאות הראשונות של האסלאם. זהו הספר הראשון המביא מחקר שיטתי-כרונולוגי של ממצאי חקירות על קרמיקה מוסלמית. הספר עוסק בשושן, שהייתה בירת פרס, אולם ההקשרים וההשלכות הם לכל העולם המוסלמי בעולם האסלאם בין המאה ה-7 למאה ה-10. בספר מציגה רוזן-איילון את ממצאי החפירות ומנתחת אותם.

המבנים המוסלמיים הקדומים בהר-הבית: מחקר איקונוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה זה (The early Islamic Monuments of al-Haram al-Sharif: an iconographic study) שפורסם ב-1989 ככרך ה-28 של סדרת "קדם" של המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית הוא מונוגרפיה העוסקת בהר הבית ובכיפת הסלע. בספר נותנת רוזן-איילון אינטרפרטציה חדשה בניתוח המבנים והתכנון שלהם. היא בודקת את הקשר בין המבנים בהר הבית, המשמעות שלהם, ההתפתחות שלהם. התקופה היא ראשית האסלאם, במאה הראשונה של האסלאם בירושלים בהר הבית, בספר ממפה רוזן-איילון את הר הבית בתקופה האומאית ובודקת את היחס בין המבנים והשתקפותם בשטח. היא טוענת שדרך הקמתו של כל מבנה אינה מקרית ומעניקה לכך סיבות טופוגרפיות ואיקונוגרפיות. אחת מהן היא שכיפת השלשלת נמצאת במרכז הר הבית, בנקודת ההצטלבות של הציר צפון-דרום-מזרח-מערב.

טענתה היא שחשבו על כיפת הסלע כעל גן עדן. כל הפנים של כיפת הסלע מקושטים בפסיפסים שהם מעולם הצומח כגון עצים וכל הקירות מקושטים בתבליטי שיש, שיש בהם הדגמים האלה של צמחייה בתוך קשתות הפרדס (השם paradise). פסיפסים אלה משובצים בפנינים ובאבני חן. רוזן-איילון הביאה גם להמחשה ציור מוסלמי המתאר את מסעו של מוחמד לגן-עדן, בו הוא מוצא את עץ האזמרגד המשובץ באבני חן, בדיוק כמו הפסיפסים של כיפת הסלע. לאחר מכן היא מנתחת את משמעות התחייה של כיפת הסלע.

אומנות אסלאמית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Islamic Art and Archaeology of Palestine זהו ספרה של רוזן-איילון שראה אור לראשונה בצרפתית ותורגם לאנגלית. הספר הוא ניסיון ראשון מסוגו להציג את כל היצירות האומנותיות והארכאולוגיות בתחום האסלאם בארץ ישראל בצורה כרונולוגית.

המסגד הלבן ברמלה: התחקות אחר ההיסטוריה שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו מאמר שהוא פרי הרצאה שנשאה רוזן-איילון באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ב-2006 על רמלה[1]. במאמרה זה מנתחת רוזן-איילון את חפירותיו של דוקטור יעקב קפלן במקום בשנות החמישים, שהיוו בסיס לכל הספרות שנכתבה עשרות שנים לאחר מכן. המסגד במקום נבנה ב-712 או 715 לספירה, עם ייסודה של רמלה בעשור השני של המאה ה-8. היום המסגד הרוס, אולם השרידים שהשתמרו בשטח אינם חד-תקופתיים וניתן היה להצביע על כמה שלבים של תיקונים ושיפוצים. כל הקשתות של החלק התת-קרקעי הן קשתות מחודדות. קשת שלמה של מאה ושמונים מעלות אפיינה את העולם הקלאסי, ובסגנון זה המשיכו הביזנטים והאומאים בראשית האסלאם. מחוץ למסגד ברמלה ישנו מאגר תת-קרקעי של הבריכות של רמלה (בריכת הקשתות) שהוקמו בשלהי המאה השמינית ועליהן כתובת המתוארכת לשנת 789, תקופת הארון אל-ראשיד. מחקרים רבים נעשו על בריכות אלה ובמחקר הארכיטקטוני נחשבות הבריכות לציון דרך בתולדות הארכיטקטורה, מכיוון שזו הפעם הראשונה שנמצא מבנה על בסיס של קשתות מחודדות. דוגוואה, חוקר ידוע, טוען שזוהי הדוגמה הראשונה של שימוש שיטתי בקשת המחודדת ושזה מקדים את הארכיטקטורה של הקתדרלות האירופאיות ב-400 שנה.

רוזן-איילון שאלה את השאלה, אם התאריך על גבי הבריכות הוא 789 והבריכות הן מ-712, אז מתי נבנו הבריכות, מכיוון שהקשתות נבנו 80 שנים קודם לכן. היא לקחה את תוכנית הבריכות והשליכה אותה על כל אחד מן המאגרים והציגה השערה שכולם נעשו בו-זמנית ושהמאגרים של המסגד הם מאוחרים למסגד ושייכים לשלב של שיפוץ מעט מאוחר יותר, אחרי רעידת האדמה ונעשו ככל הנראה בו-זמנית עם המאגרים של 789.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Alhambra of Granada - Catalogue of an Exhibition. Detailed historical, architectural and artistic introduction (in Hebrew, Arabic and English)/ by M. Rosen-Ayalon. Jerusalem: Jewish National and University Library: Institute of Asian and African Studies, Hebrew University: Municipality of Jerusalem, 1972.
  • תערוכת תצלומים של אריאלי על אלהמברה של גרנדה: קטלוג / מאת מרים רוזן-איילון; ירושלים: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, המכון ללימודי אסיה ואפריקה - האוניברסיטה העברית: עיריית ירושלים, 1972.
  • La Ceramique Musulmane de Suse. Dans la serie Memoires de la Delegation Archeologique Francaise en Iran, Paris, 1974
  • (ed) Memorial booklet dedicated to the late Professor Plessner, Jerusalem, 1975.
  • Studies in Memory of Gaston Wiet / edited by Myriam Rosen-Ayalon. Jerusalem: Institute of Asian and African Studies, Hebrew University of Jerusalem, 1977.
  • The early Arab period in the Negev / Myriam Rosen-Ayalon, Amnon Ben-Tor, Yehuda Nevo. Jerusalem: Hebrew University of Jerusalem, Institute of Archaeology, 1982.
  • Islamic art and archaeology, collected papers of Richard Ettinghausen; prepared and edited by Myriam Rosen-Ayalon, with an introduction by Oleg Grabar. Berlin: Gebr. Mann Verlag, 1984).
  • The early Islamic Monuments of al-Haram al-Sharif: an iconographic study (Qedem 28) / Myriam Rosen-Ayalon. Jerusalem: Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem, 1989.
  • Jewellery and goldsmithing in the Islamic world: international symposium, the Israel Museum, Jerusalem, 1987 / edited by Na’ama Broch; editorial board, Myriam Ayalon-Rosen (et al.). Jerusalem: Israel Museum, 1991.
  • In Pursuit of Gender - Worldwide Archaeological Perspectives, ed. avec Sarah M. Nelson, AltaMira Press, California, 2002.
  • Art et Archeologie Islamiques en Palestine. Presses Universitaires de France, Paris, 2002.
  • Islamic art and archaeology of Palestine / Myriam Rosen-Ayalon; translated by E. Singer. Walnut Creek, California: Left Coast Press, 2006.

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Notes on a particular technique of Architectural Decoration", Israel Exploration Journal, vol. 24, n. 3-4, 1974, pp. 232-236.
  • "The First Mosaic Discovered in Ramla", Israel Exploration Journal, vol. 26, 1976, pp. 104-119.
  • "Une Mosaique Medievale au Saint Sepulcre", Revue Biblique, t, LXXXIII, 1976, pp. 237-253.
  • "Remarks on a medieval Islamic Ring", in Studies in Memory of Gaston Wiet, ed. M. Rosen-Ayalon, Jerusalem, 1977, pp. 195-201.
  • "Themes of Sasanian Origin in Islamic Art", Jerusalem Studies in Arabic and Islam, vol. 4, 1984, pp. 69-80.
  • "A Neglected group of Mihrabs in Palestine" dans Studies in Islamic History and Civilization in Honour of Professor David Ayalon, ed. M. Sharon, Jerusalem, 1986, pp. 553-563.
  • "Artistic Interaction in late medieval Spain": synagogal decoration, Revue des Etudes Islamiques, t. LIV, 1986, pp. 271-282.
  • "The Facade of the Holy Sepulchre", dans Rivista degli Studi Orientali, vol. LIX, fasc. I-IV, 1987, pp. 289-296.
  • "On Suleiman's Sabils in Jerusalem", dans The Islamic World, from Classical to Modern Times: Essays in Honour of Bernard Lewis, ed. C.E. Bosworth, Charles Issawi, Roger Savory, et A.L. Udovitch, Princeton, 1989, pp. 589-607.
  • "A Judeo-Persian Amulet", in Irano-Judaica, II, Jerusalem, 1990, pp. 199-216.
  • "The Islamic Jewellery from Ashkelon", in Jewellery and Goldsmithing in the Islamic World, Jerusalem, 1991, pp. 9-19.
  • "A Mamluk Basin Rediscovered", in Eretz-Israel, vol. 23, Jerusalem 1992, pp. 363-365.
  • "In Search of the Early Roots of Islamic Glazed Ware", in JSAI, vol. 18, 1994, pp. 165-197.
  • "Jewish Substratum, Christian History, and Muslim Symbolism: an Arachaeological Episode in Jerusalem", dans The Real and Ideal Jerusalem in Jewish, Christian and Islamic Art, (Jewish Art), vol. 23, 1997/8, pp.463-466.
  • "The Two Great Syrian Umayyad Mosques: Jerusalem and Damascus", (avec R. Grafman), dans Muqarnas, vol. 16, Leiden, 1999, pp. 1-15.
  • "Three Perspectives on Jerusalem: Jewish, Christian and Muslim Pilgrims in the Twelfth Century", dans Jerusalem its Sanctity and Centrality to Judaism, Christianity and Islam, ed. Lee. I. Levine, New York, 1999, pp. 326-346.
  • "From Jahiliyya to Islam - an Aspect of Islamic Art", JSAI, vol. 30, 2005, pp. 483-505.
  • "The White Mosque of Ramla: Retracing its History", Israel Exploration Journal, vol. 56, No. 1, 2006, pp. 67-83.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ * "The White Mosque of Ramla: Retracing its History", Israel Exploration Journal, vol. 56, No. 1, 2006, pp. 67-83.