מרי פיקפורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרי פיקפורד
MaryPickford13.jpg
מרי פיקפורד
תאריך לידה: 8 באפריל 1892
מקום לידה: טורונטו, אונטריו, קנדה
תאריך פטירה: 29 במאי 1979 (בגיל 87)
מקום פטירה: סנטה מוניקה, קליפורניה, ארצות הברית
שנות הפעילות: 1905-1933
פרסים: פרס אוסקר
דמות ידועה: נורמה ביסנט ("מגונדרת")

מרי פיקפורדאנגלית: Mary Pickford; ‏ 8 באפריל 1892 - 29 במאי 1979) הייתה שחקנית קולנוע, תסריטאית ומפיקה קנדית. פיקפורד הייתה לאייקון בתקופת סרטי הראינוע והגיעה למעמד של כוכבת קולנוע, מהראשונות שידעה הוליווד. פיקפורד היא זוכת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר השנייה בהיסטוריה על הופעתה בסרט "מגונדרת". הייתה ממקימי חברת ההפצה הייחודית "יונייטד ארטיסטס" ו"האקדמיה האמריקאית לקולנוע". נבחרה במקום ה-24 ברשימת 25 כוכבות הקולנוע הגדולות בכל הזמנים על פי מכון הסרטים האמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקפורד נולדה בשם גלדיס מרי סמית' בטורונטו, קנדה לשחקנית האמריקאית ממוצא אירי קתולי שארלוט סמית' ולג'ון צ'ארלס סמית', בן למהגרים אנגלים. אחיה ג'ק פיקפורד ואחותה לוטי פיקפורד היו גם הם שחקני קולנוע שהתפרסמו בסרטים אילמים. גדלה כנוצרייה קתולית לאחר שאביה האלכוהוליסט עזב את הבית כאשר הייתה בת שלוש.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקפורד החלה את דרכה כשחקנית בגיל 17 ב"תיאטרון הנסיכה" והתפרסמה בזכות הופעתה הראשית במחזמר "אוהל הדוד תום". ב-1909 החלה פיקפורד לעבוד עם חברת הפקת הסרטים השקטים "ביוגרף" ושיחקה בסרטיו הקצרים של ד.וו גריפית' "החדר האטום", "הדוקטור הכפרי", "רמונה", "ים לא משתנה" ו"הוילה הבודדה".

בתחילת דרכה הרוויחה פיקפורד על עבודתה כשחקנית עשרה דולרים ליום, בעוד ששחקנים אחרים הרוויחו חמישה. לאחר שנתיים של שיתוף פעולה עזבה פיקפורד את החברה ועברה לחברת ההפקה Independent Moving Pictures למשך שנה אחת. ב-1912 חזרה למשך לשנה אחת לעבוד עם חברת ביוגרף ועם ד.וו גריפית'. סרטה האחרון עבור החברה "כובע ניו יורק" היה להצלחה גדולה ונחשב לאחד הבולטים בתקופת הסרטים האילמים.

תקופת ביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1913 חזרה פיקפורד לעבוד בתיאטרון, הופיעה על בימת ברודוויי ושיחקה בסרט אבוד, "צ'פרייס". בתחילת 1914 שיחקה עבור אדווין סטנטון פורטר בדרמה "טס של ארץ סוערת", סרט באורך מלא של 80 דקות הנחשב על פי ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית להיסטורי ולנקודת מפנה בתולדות הקולנוע. בנוסף זכתה פיקפורד לשכר גדול יותר ופרסום נרחב יותר כששיחקה בסרט האבוד המוצלח של סטנטון פורטר "לבבות נישאים ברוח" אותו גם כתבה.

פיקפורד עבדה עבור חברת ההפקה "פרמאונט" ועם מקימה המפיק היהודי הונגרי אדולף זוקור במשך שנתיים והשתתפה ב-17 הפקות שלה. מהמפורסמות אפשר למנות את "סינדרלה" בה שיחקה בתפקיד הראשי, "בחורת המחר" בה שיחקה לצידו של אחיה השחקן ג'ק פיקפורד ובעיבוד הקולנועי לאופרה "מאדאם באטרפליי" בתפקיד הגיישה צ'ו צ'ו סאן.

ב-1917 הופיעה פיקפורד בסרטיו הראשונים של ססיל ב. דה-מיל "האמריקאית הקטנה", סרט אותו גם הפיקה, "רומנטיקה ברדוודס" ו"גאוות קלאן". לאותה השנה הוסיפה גם הופעות בדרמה הקומית "נערה קטנה וענייה" בתור הנערה העשירה והאומללה גוונדולין, בעיבוד הקולנועי לספר הילדים "נסיכה קטנה" אותו גם הפיקה ובדרמה "רבקה של חוות סאניברוק", שנעשה על ידי חברתה של פיקפורד "The Mary Pickford Corporation", סרט אשר זכה הצלחה קופתית מפתיעה.

ב-1918 שיחקה בדרמות "סטלה מאריס" בתור הפייפיה הנכה מיס סטלה מאריס ו"ארמלי של בגדים קו אלי". בתקופת מלחמת העולם הראשונה השתתפה פיקפורד בארבעה סרטי תעמולה אמריקאיים. ב-1919 הפיקה ושיחקה בתפקיד הראשי בעיבוד הקולנועי לספר "אבא ארך רגליים" בתור היתומה הנטושה ג'רושה אבוט.

שנות ההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי פיקפורד, 1916

ב-1920 הופיעה בתפקיד מכונן בקריירה שלה במלודרמה הקומית המצליחה "פוליאנה" אותה היא גם הפיקה. ב-1921 הפיקה ביחד עם אחיה ג'ק את העיבוד הקולנועי הקלאסי לספר הילדים "לורד פונטלרוי הקטן" ושיחקה בתפקיד סדריק ארול הדרמה הקומית. בנוסף הפיקה את הסרט "דרך הדלת האחורית" והופיעה בתפקיד הראשי.

ב-1924 פיקפורד שיחקה, הפיקה והייתה שותפה בבימוי הדרמה ההיסטורית "דורת'י ורנון של האדון הול", הסרט היה הראשון אותו ביימה פיקפורד ביחד עם מארשל ניילן. ב-1925 שיחקה בקומדיה "אנני רוני הקטנה" בתפקיד נערת הרחוב הקשוחה אנאבל רוני. ב-1926 זכתה להערכה רבה על הפקתה "דרורים" בה שיחקה בתפקיד מולי, צעירה המחלצת תינוקות שנחטפים. ב-1927 כיכבה בקומדיה הרומנטית המוערכת אותה הפיקה "הבחורה הכי טובה שלי" בתפקיד המחסנאית מגי ג'ונסון.

בשנת 1929 הפכה פיקפורד לזוכת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר השנייה בהיסטוריה, כאשר זכתה בפרס על הופעתה בסרט הסאונד הראשון בקריירה שלה "מגונדרת" אותו גם הפיקה. כמו כן הפיקה פיקפורד ושיחקה בעיבוד הקולנועי הראשון למחזה השייקספירי "אילוף הסוררת" לצידו של דאגלס פיירבנקס.

ב-1933 הפיקה והופיעה בתפקידה האחרון במערבון "סודות" לצידו של לסלי האווארד. בשנת 1950 פרשה פיקפורד מקולנוע לאחר שהפיקה את הקומדיה "אהבה שמחה" ביחד עם דיוויד מילר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקפורד הייתה נשואה בחייה שלוש פעמים. ב-1911 נישאה לשחקן אואן מור איתו התקשתה להיכנס להריון, הזוג חי ביחד ולחוד במשך כ-9 שנים עד לפרידתם בעיקר בשל בעיית האלכוהוליזם של מור.

שבועות ספורים לאחר שהתגרשה התחתנה פיקפורד עם השחקן והבמאי המפורסם דאגלס פיירבנקס, נישואים שהחזיקו מעמד 16 שנה עד לגירושין.

נישאה בפעם השלישית לשחקן צ'ארלס רוג'רס, איתו אימצה בן ובת. הזוג חי ביחד 42 שנים עד לפטירתה של פיקפורד. לאחר שפרשה מקולנוע פיתחה פיקפורד בעיית שתייה כפי שפיתחו מרבית בני משפחתה ובעלה הראשון. פיקפורד איבדה את אמה שארלוט ממחלת סרטן השד בשנת 1928, את אחיה ג'ק ממחת העצבים נוירופתיה פריפרית ואת אחותה לוטי איתה ניהלה מערכת יחסים מתוחה מהתקף לב.

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1976 קיבלה פיקפורד בטקס האוסקר פרס של כבוד על עבודתה רבת השנים מטעם האקדמיה.

קיבלה כוכב על שמה בשדרת הכוכבים של הוליווד ובשדרת הכוכבים של קנדה.

  • בשנת 2007 הוציאה הזמרת קייטי מלואה שיר בשם מרי פיקפורד על חייה של פיקפורד.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקפורד נפטרה במאי 1979 מדימום מוחי כשהיא בת 87, נקברה ב"פארק הזיכרון פורסט לאן" שבעיר גלנדייל לצד בני משפחתה.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]