מרכבה (טנק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המרכבה (להאזנה (מידע · עזרה)) היא סדרה של טנקי מערכה ישראליים שמהווה את עמוד השדרה של חיל השריון הישראלי. ייצור המרכבה החל מ-1980, כאשר בחלוף השנים פותחו דגמים יותר מתקדמים ומשוכללים (כל דגם מכונה "סימן"). הדגם המתקדם ביותר הוא המרכבה סימן 4 שנכנס לייצור החל משנת 2003. המרכבה 3 ב"ז המשופר והמרכבה סימן 4 נחשבים לטנקים הטובים בעולם, לצד ה-M1A2 אברהמס האמריקני, הלאופרד 2 הגרמני והצ'אלנג'ר 2 הבריטי.

הטנק פותח ומורכב בישראל, וגם רוב חלקיו מיוצרים בישראל. תפישת התכנון שלו היא הגנה מרבית לצוות ולכן השריון עובה ובוצעה מהפכה עיצובית כשהמנוע מוצב בחזית הטנק, שלא כמו בטנקים מקבילים בעולם.

הוגה פרויקט טנק המרכבה הוא ישראל טל, מאלופי צה"ל שתרמו רבות לחיל השריון וממבססי דוקטרינת השריון כאגרוף מחץ, ומתכננו הוא המהנדס ישראל טילן [1]. לצורך מימוש הפרויקט במשרד הביטחון הוקמה מנהלת פרויקט טנק המרכבה, מנת"ק - הגוף המתאם ומנהל את הפרויקט ובחיל החימוש הוקמה הרשות לפיתוח טנקים, רפ"ט - הגוף המתכנן ומפתח מבחינה טכנית את הטנק.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 פיתוח 1.2 דגמים מבוססי מרכבה 1.3 המרכבה במלחמת לבנון הראשונה 1.4 המרכבה במלחמת לבנון השניה 1.5 עתיד המרכבה לאחר מלחמת לבנון השניה 2 מפרט טכני 2.1 רשימה מקוצרת של הדגמים 2.2 טבלה השוואתית 3 מרכבה סימן 1 4 מרכבה סימן 2 5 מרכבה סימן 3 5.1 גרסאות 5.2 מאפיינים 6 מרכבה סימן 4 6.1 שריון 6.2 נשק וחימוש 6.3 ניידות 6.4 מערכת צי"ד 7 דגמים נוספים 8 יצרנים עיקריים 8.1 חברות ישראליות המעורבות בייצור הטנק: 8.2 חברות זרות שמספקות רכיבים לייצור הטנק: 9 הערות שוליים 10 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] פיתוח

בשנות ה-60 של המאה ה-20 שיתף צה"ל פעולה עם הצבא הבריטי בפיתוח הטנק צ'יפטיין (Chieftain). בתמורה לשיתוף הפעולה, היו אמורים הבריטים לאפשר את מכירת הטנק לישראל עם ייצורו, אולם מאוחר יותר החליטו לבטל את העסקה כתוצאה מלחץ כבד שהפעילו עליהם הערבים. בישראל הוחלט להימנע מהישנות מקרה שכזה בעתיד, ואז הועלה רעיון פיתוחו של טנק ישראלי מקורי. התכנון החל ב-1970 על בסיס לקחי מלחמת ששת הימים, ובאמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 כבר החלו לערוך ניסויים בשטח. ב-1980 נכנס לשירות מבצעי הדגם הסדרתי הראשון - מרכבה סימן 1, שהספיק להילחם במלחמת לבנון. שנתיים אחר כך שופר דגם זה ויצאה המרכבה סימן 2, ומיד אחריה מרכבה סימן 2ב. במהלך תקופת שירותם הופקו לקחים מבצעים וטכנולוגיים רבים שהביאו לקפיצת דרך משמעותית במרכבה סימן 3 שנכנסה לשירות בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. בדגם זה הוחלף התותח המחורק בקליבר 105 מ"מ בתותח חלק-קדח מודרני בקליבר 120 מ"מ. במהלך שנות התשעים נכנסו לשימוש טכנולוגיות חדשות המבשרות את שדה הקרב העתידי, ורובן הוטמעו במרכבה סימן 3ב ב"ז (על שם מערכת בקרת האש: ברק זוהר). מאוחר יותר נוספו לדגמי סימן 2 וסימן 3 תוספות מיגון מודולריות שנקראו "מיגון דור ד'" או "קס"ג" על שם הקו הסגול בגבול עם לבנון ונועדו להגביר את עמידות הטנקים נגד טילי נ"ט של חיזבאללה. במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של המאה ה-21 הוסבו כל טנקי סימן 3 לסימן 3 ב"ז.

לקראת סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 והעשור הראשון של המאה ה-21 תוכנן הדור הרביעי של הטנק תוך התחשבות באיומי עימות נמוך עצימות ובניסיון של ישראל מהלחימה ברצועת הביטחון ובשטחי יש"ע, תוך דגש על הטמעת טכנולוגיות חדשות ומערכות דיגיטליות מתקדמות, בהן מערכות קשר, שליטה וניהול קרב דיגיטליות של פרויקט צי"ד, ועל כן המרכבה סימן 4 היא שיפור רציני לעומת הדור הקודם. בשנת 2004 החל להיכנס דור זה לשירות בצה"ל. בשנת 2004 נכנסה המרכבה סימן 4 לשירות מבצעי, ולקראת סוף אותה שנה נצפו טנקי מרכבה 4 בפעילות באזור ג'נין [2]. ב-2005 הוסבה חטיבה 401 מטנקי מג"ח למרכבה סימן 4. במהלך האימונים נתגלו מספר בעיות טכניות במנוע (תוצרת גרמניה) ובשסתומים המקצרות את חייו ומקדימות את הטיפול התקופתי [3]. בשל בעיה זו הטנק לא היה מבצעי, אך בסיום שנת 2005 על פי פרסומים בעיתונות, נפתרה הבעיה והטנק חזר בשנת 2006 לפעילות מבצעית.

[עריכה] דגמים מבוססי מרכבה

הצלחת סימן 1 של הטנק הביאה לפיתוח אבות טיפוס של תותח מתנייע חדשני בשם "שולף" המבוסס על תובת המרכבה סימן 1, אבל צה"ל העדיף שלא לקנותו. בשנת 2003 החלו ניסויים גם על הנמ"ר - נגמ"ש מרכבה. הוא בנוי על בסיס תובת מרכבה 3, אך במקום צריח יש לו מערכת ייעודית. בדגם הראשון שנכנס לשירות יש מנוף וכננת חילוץ ומטרתו להיות כלי חילוץ ואחזקה בגדודי השריון. כמו כן עובדים על דגמים אחרים ללחימה או תמיכת לחימה.

בעקבות אינתיפאדת אל-אקצה הוסבו טנקי מרכבה סימן 3 ללוחמה בשטח בנוי על ידי התקנת שיפורים ומיגונים נוספים על הכלי. בעקבות הקרבות הקשים ברצועת עזה הוסבו מספר טנקי מרכבה לאמבולנסים משוריינים, כאשר המסדרון האחורי צויד באלונקות וציוד רפואי.

[עריכה] המרכבה במלחמת לבנון הראשונה

ב-1982 במלחמת לבנון הראשונה טנק המרכבה נלחם נגד שריון סורי ונגד מחבלים חמושים בטילי נ"ט וזקף לזכותו הצלחות. שני גדודי מרכבה מחטיבה 7, שפעלו בגזרה המזרחית, ניהלו קרב אש נגד חטיבת שריון הסורי המצויידת בטנקי T-62 ו-T-72, והצליחו להשמיד אותה. בגזרה המערבית פעלה חטיבה 211 כנגד אנשי פת"ח מצוידים בטילי RPG-7 וסאגר, והתמודדו איתן בהצלחה.

[עריכה] המרכבה במלחמת לבנון השניה

בקיץ 2006, במלחמת לבנון השנייה, הכניס צה"ל ללבנון שלוש אוגדות משוריינות. מתוך 370 טנקי מרכבה שהשתתפו בלחימה, פגע חיזבאללה ב-47 טנקים, ושני טנקים נוספים נפגעו ממטעני גחון. חיזבאללה, שירה במהלך המלחמה כ-500 טילי נ"ט, השתמש לראשונה בטילי נ"ט עם ראש כפול מסוג טאנדם. טילים אלה מפעילים בתחילה מטען שפוגע במיגון של הטנק, ולאחר מכן הם מפעילים את המטען העיקרי על הטנק החשוף‏‏^[1]. בקרבות בלבנון השתתפו יחד עם המרכבה 4 גם מרכבות סימן 2.

לאור התוצאות של מלחמת לבנון, נפתחה מחדש שאלת יעילותו של הטנק, והכדאיות הכלכלית של יצורו. אחת הטענות לטובת המרכבה היא שלמרות הפגיעות, שיעור החדירה של טילי נ"ט במלחמת לבנון היה הנמוך ביותר בתולדות מלחמות ישראל. כמו כן, נרשמה ירידה של יותר מ-50% בכמות ההרוגים יחסית למלחמת לבנון הראשונה ומלחמת יום הכיפורים. טענה נוספת היא שאם היה כשל אזי הוא היה ברמה המבצעית של החיילים, שאומנו בעיקר למשימות בשטחים ולא למלחמה מסוג זה^[1]. טענה דומה שטוען האלוף (במיל') יצחק בן ישראל, שחיל השריון עצמו שפוצל ופורק ונספח למסגרות חי"ר, הופעל בניגוד לתורת הלחימה שלו עצמו, לא כמסגרת מובילה בקרב משולב, אלא כנספח באופן סטטי. הוא עוד מוסיף גם כי אי הפעלת מדוכות העשן בשל שיקולים תקציביים גרמה לפגיעה מיותרת‏‏^[2].

[עריכה] עתיד המרכבה לאחר מלחמת לבנון השניה

לקראת שנת התקציב 2004 התנהלו דיונים לגבי המשך הכנסתם לשירות של הסימן 4 והנמר מסיבות תקציביות. לבסוף הוחלט להמשיך בפרויקט המרכבה אך להאט במקצת את ההצטיידות. בסוף שנת 2004 הוחלט לבחון פרויקט של פיתוח נגמ"ש כבד על בסיס תובת מרכבה. בשנת 2005, בעקבות אסון הנגמ"שים, הושק נגמ"ש המרכבה נמ"ר גם בגרסאת חי"ר, ואבטיפוס שלו נכנס לשירות בחטיבת גבעתי ברצועת עזה.

ב-28 בספטמבר 2006 דיווח העיתון גלובס שבצה"ל הוחלט לסגור תוך 4 שנים את פס הייצור של המרכבה. [4], [5] לעומת זאת, בצה"ל הכחישו את הכוונה ובתוכנית החומש "תפן 2007" הכריזו על כוונתם להמשיך להצטייד בדגמי מרכבה סימן 4 עם מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח (Trophy)" ולהצטייד במאות נגמ"שי מרכבה. [6]

בשנת 2008 שמרה חטיבה 401 המפעילה טנקי מרכבה סימן 4 על ציר הוברס ופעלה ברצועת עזה. במהלך הפעילות השמידו הטנקים המתקדמים עשרות מחבלים ו-2 שריוניות BRDM.

[עריכה] מפרט טכני

[עריכה] רשימה מקוצרת של הדגמים

• מרכבה סימן 1 (1978)
  • מרכבה סימן 1ב (שדרוג לרמה של מרכבה סימן 2)
• מרכבה סימן 2 (1982)
  • מרכבה סימן 2ב
  • מרכבה סימן 2ד (מרכבה סימן 2ב עם מיגון דור ד')
• מרכבה סימן 3 (1990)
  • מרכבה סימן 3ב
  • מרכבה סימן 3ב ב"ז (1996, מערכת ירי משופרת ב"ז = ברק זוהר)
  • מרכבה סימן 3ד ב"ז קס"ג (מרכבה סימן 3ב ב"ז עם מיגון דור ד')
  • מרכבה סימן 3 LIC (מרכבה סימן 3ד ב"ז קס"ג עם התאמות ללש"ב)
• מרכבה סימן 4 (2003)
  • מרכבה סימן 4ב עם "מעיל רוח"
• נגמ"ש מרכבה (נמ"ר)
  • נמ"ר טנק חילוץ
  • נמ"ר נגמ"ש חי"ר
• דגמים נוספים
  • שולף (תותח מתנייע בקליבר 155 מ"מ המבוסס על תובת מרכבה, ניסויי)
  • טנקבולנס (מרכבה שהמסדרון האחורי בה צויד לפינוי פצועים, אמבולנס)

[עריכה] טבלה השוואתית

מאפיין	סימן 1/סימן 2	סימן 3/3ב"ז	סימן 4
נתונים כלליים
ייעוד	טנק מערכה כבד תוצרת ישראל המיועד לצה"ל.
משקל	בין 60 ל-70 טון, כל דור שוקל מעט יותר מקודמו (נתון מדויק מסווג).
ממדים	אורך כ-9 מטר, רוחב כ-4 מטר, גובה כ-2.5 מטר.
צוות הטנק	4 - מפקד, נהג, תותחן, טען-קשר.
ניידות והנעה
מזקו"ם	ויקרס, 6 גלגלי מרכוב.
מנוע	AVDS-1790-9AR דיזל מקורר אוויר בצורת V תוצרת טלדיין ארצות הברית		מנוע דיזל GD 883 בן 12 צילינדרים בתצורת V מבוקר מחשב ומקורר מים תוצרת MTU גרמניה בשיתוף עם ג'נרל דיינמיקס ארצות הברית.
הספק	900 כ"ס	1200 כ"ס	1500 כ"ס
ממסרת	חשמלית-אוטומטית עם גיבוי מכני-ידני, 4 הילוכים		חשמלית-אוטומטית עם גיבוי מכני-ידני, 5 הילוכים
דלק	3 מיכלי חזית ו-2 מיכלים אחוריים מכילים 1400 ליטר סולר.
מהירות מרבית	50 קמ"ש	60 קמ"ש	64 קמ"ש
טווח	500 ק"מ בשטח מישורי.
נשק וחימוש
תותח	105 מ"מ סלילי	120 מ"מ חלק קדח	120 מ"מ חלק קדח דור שני
נשק מישני	3 מקלעי מאג (כולל מקלע מקביל), מקלע (0.5), מרגמה 60 מ"מ ו-12 מדוכות עשן.		2 מקלעי מאג (כולל מקלע מקביל), מקלע (0.5), מרגמת 60 מ"מ סולתם דור ב', ו-12 מדוכות עשן.
כמות תחמושת	53 פגזים, 6 במארז זמין	46 פגזים, 5 במארז זמין	כ-50 פגזים, 10 במארז זמין
סוגי תחמושת	מעיך, חלול, חץ-ח"ש, זרחן, פלאשט ורקפת.	חלולן, חוצצן, פלאשט ופגז הכלנית (מקביל לרקפת) נמצא בפיתוח.
בקרת אש	2 MPS, ייצוב גזרתי, אמצעי לראיית לילה טרמי, מחשב-ירי דיגיטלי כולל מערכת למידה, כוונת מפקד נפרדת.	כיום ב"ז (ברק זוהר) בעיקר, ייצוב נקודתי, וכל השאר משופר.	ב"ז (ברק זוהר) משופר, כולל יכולת נעילה על מטרה בתנועה.
מיגון ומערכות שרידות
מיגון	פלטות בזוקה, מיגון מודולרי, אפשרות להתקנת מיגון ריאקטיבי מיוחד.		פלטות בזוקה, מיגון מודולרי משופר, כולל מיגון עילי ומערכות נוספות.
מיזוג אוויר	מאווררים	מזגן לקירור משולב במערכת הגנת אב"כ	מיזוג (קירור וחימום) משולב במערכת הגנת אב"כ.
מערכות שליטה ובקרה	תצפית, קשר ושליטה		מערכת צי"ד לניהול דיגיטלי של השדה הקרב, אפשרות לתקשורת עם שאר הטנקים, החפ"ק ומזל"טים.

[עריכה] מרכבה סימן 1

מרכבה סימן 1
מידע כללי
מדינה מייצרת	ישראל
שנת ייצור	1979
דגם קודם	אין
דגם עוקב	מרכבה סימן 2
מערכה מרכזית	מבצע שלום הגליל
מידע טכני
אורך:	כ-9 מטרים
רוחב:	כ-4 מטרים
גובה:	כ-2.5 מטר
משקל:	בין 60 ל-70 טון
מהירות:	55 קמ"ש
טווח פעולה:	500 קילומטר
חימוש עיקרי:	תותח 105 מ"מ
חימוש משני:	3 מקלעי מאג 7.62 מ"מ, מרגמה חיצונית 60 מ"מ, 12 מדוכות עשן.
מנוע:	דיזל, 900 כוחות סוס.
מיגון:	מורכב, אינו ידוע.
צוות:	4

מרכבה סימן 1 הוא הדור הראשון של טנק המרכבה. סימן הזיהוי הבולט ביותר שלו הוא ה"חצאית" או "האזניים" - הבליטה המעוגלת בצידי הצריח, בחיבור לתובה. מאחר שגם למרכבה סימן 2 "חצאית" דומה, קשה להבדיל ביניהם, אך אפשרי לעשות זאת לפי חוליות זחל וכבל גרירה המחוברים לאוזניים. חלק מטנקי מרכבה סימן 1 הוסב למרכבה סימן 2. כיום, ישנן מספר גדודי מילואים המשתמשים במרכבה סימן 1 שנערכו בו מספר שינויים.

מרכבה סימן 1 השתתף במבצע שלום הגליל, שכלל לחימה של צבא מול צבא, לחימה של צבא מול גרילה בשטח פתוח ולחימה בשטח בנוי. בעקבות המלחמה התקבל משוב רב על ביצועי הטנקים ואלו שיפורים ותיקונים יש לבצע בהם. חלק גדול מהתיקונים והשיפורים בוצע בדגם הבא מרכבה סימן 2 וחלק אחר בוצע בדגם של שנות התשעים: מרכבה סימן 3.

מרכבה סימן 1

מבט מאחור

[עריכה] מרכבה סימן 2

מרכבה סימן 2
מידע כללי
מדינה מייצרת	ישראל
שנת ייצור	1982
דגם קודם	מרכבה סימן 1
דגם עוקב	מרכבה סימן 3
מערכה מרכזית	אינתיפאדת אל אקצה, מלחמת לבנון השנייה
מידע טכני
אורך:	כ-9 מטרים
רוחב:	כ-4 מטרים
גובה:	כ-2.5 מטר
משקל:	בין 60 ל-70 טון
מהירות:	55 קמ"ש
טווח פעולה:	500 קילומטר
חימוש עיקרי:	תותח 105 מ"מ
חימוש משני:	3 מקלעי מאג 7.62 מ"מ, מרגמה פנימית 60 מ"מ, 12 מדוכות עשן.
מנוע:	דיזל, 900 כוחות סוס.
מיגון:	אינו ידוע.
צוות:	4

מרכבה סימן 2 הוא הדור השני של טנק המרכבה. הטנק הוא תוצאה של לקחים מפעילות המרכבה סימן 1 במבצע שלום הגליל.

כמו לסימן 1, גם למרכבה סימן 2 יש תותח בעל קנה מחורץ בקליבר של 105 מ"מ ו"חצאית" או "אוזניים" - שתי בליטות מעוגלות בצידי הצריח, בחיבור לתובה. סימן 2 נבדל מסימן 1 בכך שיש לו רק תריס פליטה אחד בימין הטנק ואילו לסימן 1 תריס בכל צד. כיום, כל טנקי מרכבה סימן 1 הוסבו לטנקי סימן 2.

לסימן 2 דגם עם מיגון משופר בעיקר בצידי הצריח - מרכבה 2ד' או מרכבה 2 קס"ג (על שם הקו הסגול, הגבול עם לבנון, לשם היא יועדה).

כמו מרכבה סימן 1, המרכבה סימן 2 נכנס לראשונה לשימוש בגדוד "געש" 82 של חטיבה 7.

מרכבה סימן 2

מבט מאחור

[עריכה] מרכבה סימן 3

מרכבה סימן 3
מרכבה סימן 3 (אבטיפוס) מרכבה סימן 3ד ב"ז קס"ג
מידע כללי
מדינה מייצרת	ישראל
שנת ייצור	1990
דגם קודם	מרכבה סימן 2
דגם עוקב	מרכבה סימן 4
מערכה מרכזית	אינתיפאדת אל-אקצא, מלחמת לבנון השנייה
מידע טכני
אורך:	כ-9 מטר
רוחב:	כ-4 מטר
גובה:	כ-2.5 מטר
משקל:	בין 60 ל 70 טון
מהירות:	60 קמ"ש בשבילים, 40 קמ"ש בשטח
טווח פעולה:	500 ק"מ בשטח מישורי
חימוש עיקרי:	תותח 120 מ"מ חלק קדח
חימוש משני:	מקלע מקביל בקוטר של 12.7 מ"מ או 7.62 מ"מ בצריח, 2 מקלעי מאג 7.62 מ"מ, מרגמה פנימית 60 מ"מ
מנוע:	דיזל, 1200 כוחות סוס.
מיגון:	אינו ידוע
צוות:	4

מרכבה סימן 3 הוא הדור השלישי של טנק המרכבה. נכנס לשירות ב-1990.

[עריכה] גרסאות

• גרסה ראשונה בסיסית אשר משתמשת במערכת בקרת האש הדומה לזו של המרכבה סימן 2 ונקראת MPS. השם השגור בפי חיילי השריון לטנק זה הוא מרכבה סימן 3 רמ"ח (ר"ת ראש מראה חשמלי, ע"ש הטכנולוגיה). גרסה זו נכנסה לשימוש בשנת 1990.
• גרסת ברק זוהר (ב"ז) על שם מערכת בקרת האש. הגרסה נכנסה לשימוש בשנת 1995 והתאפיינה ביכולת ירי משופרת תוך כדי תנועה. בשנת 1997 נכנסה לשירות גרסה נוספת של הטנק אשר מכילה מזגן המשפר את תנאי הסביבה של אנשי הצוות בימים חמים של השנה.
• מרכבה 3 קו סגול (קס"ג) - גרסה המתאפיינת במיגון משופר ומיועדת לזירה הצפונית של ישראל. המיגון מודולרי וניתן להתקינו גם על גרסאות סימן 3 מוקדמות.
• מרכבה סימן 3ד ב"ז - הדגם המתקדם ביותר של סימן 3. בגרסה זו נוספה מערכת בקרה ושליטה, מיגון משופר (קס"ג), תוספות שריון מודולריות, מערכת מיזוג אוויר והגנה מאב"כ ועוד. כל הטנקים המבצעיים ביחידות צה"ל הסדירות ורובם המוחלט של הטנקים המשמשים להדרכה הם מדגם זה.
• מרכבה סימן 3 LIC - מדובר במרכבה סימן 3ד ב"ז שהוסב ללוחמה בשטח בנוי ועימות מוגבל. הוא כולל מגיני רשת נגד רימוני יד ומטעני צינור, מוטות סימון לתמרון יותר קל לנהג, מקלע כבד M2 Browning הנשלט מהצריח באמצעות פיקוד חשמלי ועמדה לצלף במסדרון האחורי.

[עריכה] מאפיינים

המרכבה סימן 3 כבד מקודמו, הוא חמוש בתותח חלק-קדח בקליבר 120 מ"מ ומצויד בחטיבת כוח (מנוע) המפיק 1200 כוחות סוס.

למרכבה סימן 3 עבירות גבוהה ביותר והוא נועד לעמוד בתנאי השטח הקשים של רמת הגולן. גרסת "בז" נחשבה עם הופעתה (1995) לאחד מטנקי המערכה הטובים בעולם. בהשוואה לטנקים מתקדמים אחרים במאה ה-21, יתרונותיו היחסיים של הסימן 3 הם:

• דגש במיגון הכלי על שרידות הצוות. המנוע נמצא בחזית התובה מגן על הצוות מפגיעה חזיתית.
• מזקו"ם המתוכנן להתמודדות עם שטח סלעי.
• גישה לתא הצוות מאחור ("מסדרון אחורי") אפשרית בזכות מיקום המנוע. יכולת זו מספקת יתרון טקטי בעת שיתוף פעולה עם לוחמי חיל רגלים.
• מרגמה פנימית בעלת יכולת ירי תחמושת מגוונת כולל פגזי תאורה.

מערכת הירי, התותח והתחמושת שווים פחות או יותר למקבילותיהן האמריקניות והאירופאיות החדישות ביותר.

חסרונות יחסיים:

• יחס הכוח/משקל של הטנק אינו גבוה כמו של טנק כדוגמת "אברהמס M1A2" אמריקאי ולכן הוא איטי יותר ומאיץ פחות טוב. יש לזכור שהמרכבה נועדה ללחימה בשטח סלעי (גולן) ואילו הטנקים האירופאים והאמריקאים נועדו לשטח פתוח/מדברי.
• חסרון נוסף הוא העדרם של אמצעי-עזר מתקדמים - מערכות ניווט לווייני מובנות, מערכות טקטיות לשליטה בשדה הקרב ועוד.

בעקבות אינתיפאדת אל אקצה, הוסבו מספר טנקי מרכבה סימן 3 ללוחמה בשטח בנוי. השיפורים העיקריים היו הוספת מקלע כבד מק"כ 0.5 קואקסיאלי (מקלע מקביל) שמתופעל כולו מתוך הצריח, מצלמות וידאו לניווט יותר טוב, עמדת צלף במסדרון האחורי ורשתות הגנה כנגד רימונים. הדגם נקרא מרכבה סימן 3 LIC. כמו כן, במבצע קשת וענן ברפיח ובמלחמת לבנון השנייה הוסבו מספר טנקי מרכבה לאמבולנסים ויכלו לפנות חיילים פצועים תחת אש.

מרכבה סימן 3	מבט מאחור
מרכבה סימן 3ד ב"ז - מבט מהצד	מרכבה סימן 3ד ב"ז מסתער

[עריכה] מרכבה סימן 4

מרכבה סימן 4
מידע כללי
מדינה מייצרת	ישראל
שנת ייצור	2004
דגם קודם	מרכבה סימן 3
דגם עוקב	מרכבה סימן 4ב
מערכה מרכזית	מלחמת לבנון השנייה
מידע טכני
אורך:	9 מטרים
רוחב:	3.92 מטרים
גובה:	2.5 מטרים לתקרת הצריח
משקל:	בין 60 ל-80 טון
מהירות:	64 קמ"ש
טווח פעולה:	500 קילומטר
חימוש עיקרי:	תותח 120 מ"מ חלק קדח
חימוש משני:	מקלע מקביל מאג 7.62 מ"מ, מקלע בקוטר של 12.7 מ"מ (אופציונלי), 2 מקלעי מאג 7.62 מ"מ, ומרגמה פנימית 60 מ"מ סולתם דור ב' ,מדוכות עשן דור ב'.
מנוע:	דיזל, 1500 כוחות סוס, תוצרת גרמניה.
מיגון:	אינו ידוע. בשלבי תכנון: התקנת מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח".
צוות:	4 + 7 לוחמי חי"ר

מרכבה סימן 4 הוא הדגם הרביעי והמתקדם ביותר של טנק המרכבה. המפרט הטכני ויכולותיו של 'סימן 4' עולים באופן משמעותי על אלו של קודמיו אך שיקולים אסטרטגיים ובעיקר כלכליים מעמידים את המשך ייצורו בספק. בשנת 2003 החלה הכנסתו לצבא. בשנת 2004 החלו טנקי מרכבה 4 בפעילות מבצעית בג'נין. בימים אלו נכנס לשירות דגם משופר בשם מרכבה סימן 4ב'.

המרכבה סימן 4 נחשב לאחד הטנקים הטובים בעולם, ביחד עם ה-M1 אברהמס האמריקני, הלאופרד 2 הגרמני והצ'אלנג'ר 2 הבריטי.

[עריכה] שריון

המרכבה סימן 4 הוא אחד הטנקים הממוגנים בעולם. יש לו שריון משופר בחזית הטנק, בצידיו ואפילו בגג הצריח - מקום שנחשב מסורתית לחסר מיגון. השריון עצמו מודולרי, דבר המאפשר להשמיש בקלות ובמהירות טנקים שנפגעו, מאחר וכאשר הטנק נפגע יש להחליף רק את החלק הפגוע. כמו כן, הטנק תוכנן בצורה כזו שרכיבי הטנק (כגון מנוע ומכלי דלק) יהוו שכבת מיגון נוספת אם השריון הראשי ייחדר, יספגו את הפגיעה ובכך יגנו על אנשי הצוות. למרכבה 4 יש מערכת מיזוג אינטגרלית המשולבת במערכת הגנת אב"כ. התחמושת מאוחסנת במכלים חסיני-אש.

בתערוכת LIC 2005 בישראל (מרץ 2005) נחשף שבנוסף לשריון הרגיל, המרכבה מצוידת במערכת הגנה אקטיבית (APS) כנגד איומי נ"ט ששמה הוא "מעיל רוח". המערכת פותחה על ידי רפא"ל וג'נרל דיינמיקס. עקרון הפעולה של המערכת הוא כזה: ראדאר של המערכת סורק 360 מעלות מסביב לטנק, ברגע שהוא מזהה איום הוא מנתח אותו (קובע את סוגו, מהירותו וכיוון הגעתו) ומשגר מטען מיוחד שמפרק את האיום בעודו באוויר טרם הגיע לטנק. למערכת יש יכולת להתמודד עם מגוון רחב של איומים ומספר התקפות בו-זמנית וכן יכולת לעבוד בתנועה ובכל תנאי מזג אוויר. בצה"ל טוענים שהמערכת עברה בהצלחה מבחני שדה, מותקנת על המרכבה סימן 4ב ותותקן בעתיד על כלים נוספים.

[עריכה] נשק וחימוש

המרכבה סימן 4 חמוש בתותח 120 מ"מ חלק-קדח תוצרת תע"ש-סולתם, זהה לתותח המורכב במרכבה סימן 3. כמו כן, הותקנה בו מערכת בקרת אש מתקדמת המאפשרת לטנק לפגוע במסוקי קרב כדוגמת ה-SA342L גאזל הצרפתי והמיל Mi-24 הינד הרוסי שנמצאים בשירות חיל האוויר הסורי.

בנוסף לתותח הראשי, הטנק חמוש בשני מקלעי מאג ולעתים גם במקלע כבד 0.5 אינץ' או מקל"ר המתופעל כולו מתוך הצריח ובכך מאפשר לאנשי הצוות לירות במקלע הכבד מבלי לצאת מהצריח ולהיחשף לאש אויב. בנוסף הטנק חמוש במקלע מקביל מאג 7.62 מ"מ המתופעל כולו מתוך הצריח. במרכבה סימן 4 הותקן דגם חדש של מרגמת 60 מ"מ תוצרת תע"ש-סולתם.

בצריח הטנק מותקן תוף המכיל עשרה פגזים (ומכאן שמו: 10 פ'). הטען, יכול לבחור בלחיצת כפתור את סוג הפגז, ולטעון אותו.

בשילוב המסדרון והדלת האחוריים (הקיימים בכל דגמי המרכבה), המרכבה 4 הוא טנק שמתאים במיוחד לשיתוף פעולה עם חיל הרגלים ומכאן ללוחמה בשטח בנוי ולחימה בעצימות נמוכה.

[עריכה] ניידות

למרכבה סימן 4 ניידות משופרת, המאפשרת תנועה קלה יחסית בשדות הבזלת של רמת הגולן שמהווה שטח כמעט בלתי-עביר עבור טנקים. המזקו"ם שופר כדי לשרוד תוואי קרקע קשים ולצמצם את תופעת פריסת זחל. עוד חידוש שהותקן במרכבה היא מצלמת וידאו אחורית הנועדת לאפשר לנהג לנסוע אחורה ללא מכוון חיצוני.

[עריכה] מערכת צי"ד

שיפור מהותי הוא מערכת צבא יבשה דיגיטלי, שמטרתה למחשב את מערכות השליטה והבקרה בקרב ולאפשר לכל הכוחות הלוחמים להיות בקשר אחד עם השני ולקבל תמונה מלאה בזמן-אמת של שדה הקרב. הפרויקט מבוצע על ידי חברת אלביט.

מערכת צי"ד תאפשר למרכבה 4 לכוון למטרות על סמך תצלומי מזל"טים תצפיתניות ו-GPS ואף לסמן מטרות למטוסי קרב ואגדי ארטילריה. כמו כן, המערכת מאפשרת להקליט את מהלך הקרב על מנת לבצע תחקיר מבצעי ולנתח טעויות.

מרכבה סימן 4

טקס הבאת הטנק ליד לשריון בלטרון.

ירכתי הטנק

[עריכה] דגמים נוספים

• נגמ"ש מרכבה (נמ"ר) - נגמ"ש כבד הנמצא בתהליכי פיתוח ובדיקה בצבא הגנה לישראל. הנגמ"ש בנוי מתובת טנק מרכבה (ללא הצריח), עליה מורכבים מערכות ייעודיות לפי הצורך. כיום ישנם שני סוגי דגמים פעילים:
  • נמ"ר טנק חילוץ
  • נמ"ר נגמ"ש חי"ר
• שולף - תותח מתנייע בקליבר 155 מ"מ המבוסס על תובת מרכבה, ניסויי
• טנקבולנס - מרכבה שהמסדרון האחורי בה צויד לפינוי פצועים, אמבולנס

[עריכה] יצרנים עיקריים

לצורך מימוש הפרויקט במשרד הביטחון הוקמה "מנהלת פרויקט טנק המרכבה", מנת"ק - הגוף המתאם ומנהל את הפרויקט ובחיל החימוש הוקמה הרשות לפיתוח טנקים, רפ"ט - הגוף המתכנן ומפתח מבחינה טכנית את הטנק. ייצור רכיבי הטנק נעשה במספר רב של מפעלים וחברות תעשייה ישראליות וגם בידי מספר חברות זרות המספקות רכיבים (כגון המנוע). הטנק עצמו מורכב בידי חיל החימוש במש"א 7100 במחנה תל השומר.

[עריכה] חברות ישראליות המעורבות בייצור הטנק:

• תע"ש - מייצרת את התותח (105 מ"מ ו-120 מ"מ) ואת התחמושת.
• אורדן תעשיות - בונה את התובה והצריח.
• אלתא - מייצרת את החיישנים האלקטרונים ואת אופטיקת אינפרא-אדום.
• אלביט - מייצרת את מערכת בקרת האש והמחשב הבליסטי, מייצרת ומתקינה את מערכת צי"ד.
• תדיראן - מספקת מיזוג אוויר לתא הלוחמים, תקשורת אינטרקום פנימית וציוד רדיו.
• אל-אופ, אלישרא ואסטרונאוטיקס - אחראים לאופטיקה ולגלאי לייזר אויב.
• רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה - אחראית על התקנת מאג רפאל (ROWS) הנשלט מתוך הטנק ועל התקנת מערכת מיגון אקטיבי "מעיל רוח".
• סולתם - מרגמה פנימית 60 מ"מ.

[עריכה] חברות זרות שמספקות רכיבים לייצור הטנק:

• L-3 Communication Combat Propulsion Systems - מייצרת העתקים מורשים של מנוע הדיזל MTU MT883 בעל 1500 כוחות סוס ואת תמסורת RENK RK325 .
• דרפ"א (US DARPA) - נתנה רישיון לתע"ש לייצר קני תותח משופרים המבוססים על תותח XM-256 של ריינמטאל Rheinmetall
• מוטורולה - מספק מערכות הצפנת קשר לתדיראן.
• DuPont - מספקת את הנומקס (Nomex) וחומרים דוחי-אש, שמשומשים בידי חגור.
• התעשייה הצבאית הרוסית - עזרה לתכנן את מגוב נוכרי KMT-4 ו-KMT-5 ואת כף הדחפור ABK-3, המיוצרת היום בידי אורדן.
• חברת FN - מספקת את מקלעי המאג לטנק.
• Caterpillar - מסייעת בייצור ותכנון המזקו"ם הישראלי.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ^{1.0 1.1} ‏אורי פז, טנק המרכבה: מה צופן העתיד?, אתר אומדיה, 19.11.2006‏‏
2. ^ יצחק בן ישראל, ‏נייר עמדה - מלחמת הטילים הראשונה, ישראל – חזבאללה, עמ' 35-37‏, אתר אוניברסיטת תל אביב

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טנק המרכבה

• אתרים רשמיים של צה"ל ומשרד הביטחון
• אתר Israeli-Weapons
  • סקירה כללית
  • מרכבה סימן 1
  • מרכבה סימן 2
  • מרכבה סימן 3
  • מרכבה סימן 4
• Defense Update
  • סקירה על מרכבה סימן 4
  • מרכבה סימן 3 מותאם לבט"ש וללוחמה בעצימות לוחמה
  • קצת על הנמר
• Army Technology
  • סקירה על מרכבה סימן 4
  • סקירה על מרכבה סימן 3
• מרכבה סימן 4 בפעולה (כתבה + סרטון)
• סקירה על טנק המרכבה 4 באתר Defense Update
• סקירה על סדרת המרכבה, באתר War OnLine
• אמנון ברזילי, יש עוד אבא, בעיתון הארץ
• אורי פז, טנק המרכבה: מה צופן העתיד?, באתר "אומדיה"