מרכול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרכול (לעתים נקרא סופרמרקט, מאנגלית: supermarket או "סופר") הוא חנות לממכר מזון ומוצרי מכולת שונים בשיטת שירות עצמי. לרוב מרכול פועל בשטח רחב ידיים על פני קומה אחת.
המגוון המוצע למכירה במרכול כולל אלפי מוצרים. על מנת להקל על הקונים את איתור המוצרים המבוקשים, מאורגן המרכול לפי מחלקות. המחלקות כוללות בדרך כלל את רוב הקטגוריות הבאות או כולן: מוצרי חלב, מזון יבש ארוז, מזון מצונן ארוז, מזון קפוא ארוז, מזון משומר, פירות וירקות טריים, בשר ודגים טריים, מוצרי מאפה, משקאות, מוצרי ניקיון והיגיינה, מוצרים לאחזקת הבית, מוצרים לטיפול בתינוקות, מוצרים לחיות מחמד ומוצרי נייר לבית.
להבדיל מחנות מכולת ומשוק פתוח, המרכול מבוסס בעיקר על שירות עצמי של הקונים, אשר מתהלכים בשטח החנות עם עגלת קניות ומלקטים בעצמם את המוצרים מהמדפים. עם זאת, רוב המרכולים מציעים גם מעדניות (Deli), שבהן מוצבים נותני שירות אשר מספקים לקונים מזון טרי לפי משקל או לפי דרישה. המעדניות כוללות בדרך כלל קצביה לבשר טרי, מעדניית גבינות וסלטים, מאפית ללחם ומוצרי מאפה טריים, מעדניית פיצוחים ופירות יבשים ולעתים גם קצביה לדגים טריים.
להבדיל מחנות היפרמרקט, במרכול יש מגוון מוגבל של מוצרים שאינם מזון (Non-Food), שמגיע בדרך כלל ללא יותר מ-30% מסך כל הפריטים הנמכרים בחנות.
מרכולים ממוקמים בדרך כלל בשכונות מגורים ופועלים בדרך כלל משעת בוקר מוקדמת ועד לשעת לילה מאוחרת, כדי לאפשר נוחות לקונים.
מבנה המרכול נועד להאריך את משך הביקור של הקונה בחנות ולחשוף אותו למגוון מוצרים גדול ככל האפשר כדי להגביר את סיכויי הקנייה האימפולסיבית (הלא מתוכננת). פירות וירקות טריים ממוקמים בדרך כלל בכניסה למרכול, על מנת לשוות לחנות מראה של "שוק פתוח" לכאורה ולהאט את קצב הליכתו של הקונה. מוצרי חלב ולחם, שהינם חלק קבוע בכמעט כל סל קניות, ממוקמים בדרך כלל בירכתי החנות כדי להבטיח שרוב הקונים יחצו את החנות כולה בכל ביקור שלהם בחנות. בחזית המרכול נמצא קו הקופות.
מרכולים פועלים על פי רוב במסגרת מרשת שיווק קמעונאית המונה שתי חנויות או יותר. רשת המרכולים הגדולה בעולם, קארפור (Carrefour), שמשרדיה הראשיים בצרפת, מונה כ-2,400 מרכולים (ועוד כ-10,000 חנויות אחרות). רשת המרכולים הגדולה בישראל, שופרסל, מונה כ-230 סניפים.
גודלן של רשתות המרכולים והיקף המכירות הגדול שלהן מאפשרים להן לקנות מוצרים מהיצרנים והספקים בעלויות טובות יותר מאלה של חנויות המכולת הפרטיות הקטנות. הפצה עצמית של המוצרים לחנויות (ללא תלות בספקים) וניהול יעיל של שרשרת האספקה מאפשרים לרשתות להפחית עלויות לוגיסטיות. עקב כך, רשתות המרכולים יכולות להציע לקונים מחירים זולים יותר מאשר חנויות מכולת פרטיות, או לחילופין להנות משיעורי רווחיות טובים יותר על מכירה של אותם מוצרים.
כלפי המרכולים נטען ששיטת השירות העצמי, גודלן של החנויות והתחלופה הגבוהה של העובדים בהן אינם מאפשרים הכרות עם הלקוחות הקונים בחנות ופוגעים באיכות חווית הקנייה של הלקוחות. כמו כן נטען, שרשתות המרכולים פוגעות בפרנסתם של קמעונאים פרטיים אשר ממשיכים להפעיל חנויות מכולת שכונתיות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|

