מרכוס אליעזר בלוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרקוס (מרדכי) אליעזר בלוך
סלמון אטלנטי, ציור מאת בלוך

מרכוס (מרדכי) אליעזר בלוךגרמנית: Marcus Élieser Bloch;‏ 17231799), רופא ומדען יהודי גרמני, ממניחי היסוד לתורת האיכתיולוגיה (חקר הדגים).

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוך נולד למשפחה יהודית ענייה באנסבך שבגרמניה, אביו היה סופר סת"ם. בנעוריו למד בתלמוד תורה ופרט לעברית וניב גרמני של יידיש לא ידע כל שפה זרה.

ב-1742 לערך הגיע להמבורג והל להתפרנס כמלמד בביתו של רופא יהודי (אין הכוונה לבעל דוקטורט ברפואה אלא למי שעסק באופן מעשי בריפוי), שהיה קרוב משפחתו. ככל הנראה כבר בשלב זה החל ללמוד פרקים בתורת הרפואה וגרמנית. בשנת 1756 נמנה עם מייסדי בית החולים היהודי הראשון בהמבורג (יחד עם מרכוס הרץ). בשנת 1762, והוא בן 39, ניצל בלוך את האפשרות שניתנה ליהודים ללמוד באוניברסיטה ונרשם ללימודי רפואה באוניברסיטת פרנקפורט על האודר. הוא סיים את לימודיו, קיבל תואר דוקטור לרפואה ועבר לברלין. בית היתר היה רופאו האישי של ידידו, משה מנדלסון[1].

בהיותו כבן 55, בשנת 1778 גילה כי בעבודת הטקסונומיה של עולם החי של קארלוס לינאוס חסר מידע בסיסי לגבי סיווג דגים (בגלל שהעבודה בנושא זה בוצעה על ידי ידידו של לינאוס, פטר ארטדי, שטבע ב-1735). עקב גילוי זה החליט בלוך להשלים את עבודת הטקסונומיה של עולם הדגים. לדבריו, הוא הצדיק את הדבר כחשוב מבחינה כלכלית, לשם סיוע לדייגי המבורג וליזמים שהתחילו לפתח חקלאות מבוססת בריכות דגים מלאכותיות. למרות זאת לא הסכים פרידריך השני, מלך פרוסיה, לממן את המחקר, כיוון שלדבריו, בקשר לדגים הכל כבר ידוע. ייתכן שמניע נוסף שדחף את בלוך לתחום מחקר זה היה הצורך לענות על שאלות קהילת המבורג בנוגע לכשרות דגי מאכל.

משהחל בלוך לפרסם את מחקריו כמאמרים מלווים בציורים מדויקים וצבעוניים פרי עטו ב-1782, נשלחו אליו לזיהוי ומחקר דגים מכל רחבי העולם, כולל מאזורים טרופיים (למשל מברזיל ההולנדית (סורינאם). את המאמרים כינס בשנת 1795 בספר "תולדות טבע הדגים" (בגרמנית: Allgemeine Naturgeschichte der Fische). ספר זה, יחד עם הספר "איכתיולוגיה" (מיון הדגים) שיצא לאחר מותו בשנת 1801, הניח את היסוד לאיכתיולוגיה המודרנית. על אף שאין הספרים חפים משגיאות, הרי שהם בעלי ערך מדעי ואסתטי רב. מתוארים בהם לראשונה 1,519 מיני דגים, בהם למעלה מ-400 מינים טרופיים, 200 מהם עדיין נושאים את שמו. בנוסף שקד בלוך על מחקר בתחום רביית הדגים, ממניעי שיפור הניצול של בריכות דגים, כך המליץ למשל להעביר דגים בין מקווי מים בטמפרטורות שונות בשלבי גידול שונים, כדי ליצור רבייה מואצת ואיכותית. כמו כן חקר את מחלות הדגים והמליץ על אמצעי טיפול.

בלוך היה דמות מרכזית בחברה המדעית בברלין. הוא ושישה מעמיתיו ייסדו את האגודה המדעית הראשונה בברלין, "אגודת ידידי מחקר הטבע", הוא נבחר לעמית באגודות מדעיות רבות, בהן האגודה הליניאית של לונדון. בשנת 1797 יצא לראשונה (ובפעם היחידה בחייו) את מולדתו ונסע לביקור בפריז, כאורחו של חבר האקדמיה הצרפתית למדעים, ז'ורז' קיווייה. בלוך הגיש את מחקריו ונאם בפני חברי האקדמיה. למרות הכבוד הרב לו זכה כמדען וכרופא לא זכה בלוך לאזרחות פרוסית.

בלוך נפטר בעיר המרפא קרלובי וארי (קארלסבאד) ונקבר בעיר. קברו הושמד בשנת 1939 על ידי השלטונות הנאציים. אוספו הועבר לאחר מותו לאוסף ארמון המלך ולאחר מכן שוכן במוזיאון הזואולוגי של ברלין, שנפגע קשות במלחמת העולם השנייה. בשנת 1978 התפרסם בפרסום של "אגודת ידידי מחקר הטבע" בברלין מחקר על בלוך ועבודתו המדעית.

בלוך והיהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוך שמר על זיקה למסורת היהודית ובפרט לחברת המשכילים היהודים שהחלה להאסף סביב חוגו של משה מנדלסון בברלין‏[2]. את אחד ממאמרי "תולדות טבע הדגים" הקדיש בלוך ליורש העצר הדני כהוקרה על כך שהעניק זכויות אזרח ומלגות לימוד ליהודי ארצו.

בשנת 1788 פרסם ברוך לינדא את ספר המדע הפופולרי העברי "ראשית לימודים", במקום "הסכמה" רבנית (מכתב לוואי המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על איכותו של הספר) צירף לינדא לספרו הקדמה מאת "האדון הרופא החכם החוקר הטבעי המפואר". בהקדמתו הביע בלוך צער על כך שלא כתב ספר מדעי בעברית:

Cquote2.svg

...כל ימי התעסקתי בחכמה ולמודיה מצאתי מרגוע לנפשי וראיתי כי אין בכל החכמות דברים מועילים לצרף לב האדם לדעת רוממות אל וגדולתו כחכמה זו, להיותה קלה ונעימה לעסוק בה והיא מרחבת את נפש האדם לדעת מצבו בבריאה וממלאת נפשו במוסר ויראת אלוהים אשר ברא קץ ותכלית כל דבר. וכל עוד שהייתי שמח בחכמה זו הייתי מצטער בראותי כי לזרע אמונים בני ישראל לא נתנו דרכיה בכתובים... ופעמים רבות אמרתי אל ליבי מי יתן לי עט סופר מהיר בלשוננו הקדושה ואעשה טובה לישראל לכתוב לפניהם הדברים כאשר כתבתים בלשון העמים ועתה נחמתי ונמלאתי ששון בראותי את המחברת הנחמדה אשר חבר ה"ה היקר והשלם ר' ברוך לינדא...

Cquote3.svg
– "המליץ", ינואר 1871‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Karrer C. 1978. Marcus Elieser Bloch (1723-1799) Sein Leben und die Geschichte seiner Fischsammlung, Sitzungsberichte der Gesellschaft Naturforschender Freunde Zu, Berlin, 18, 129-149
  • Karrer C. 1980. Nachwort in Marcus Elieser Bloch Naturgeschichte der Fische I. (Reprinting). Harenberg, Dotmund

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל פיינר, מהפכת הנאורות, מרכז זלמן שזר 2002, עמוד 143
  2. ^ שמואל פיינר, מהפכת הנאורות, מרכז זלמן שזר 2002, עמודים 232, 243, 289
  3. ^ שלום יעקב אברמוביץ'עת לדבר, המליץ, 31 בינואר 1871