מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז

מדינה	ישראל
תאריך התחלה	1986
נחנך	2002
ארכיטקט	אהרן אסטרייכר
שימוש	לימודים תורניים, תפילה, אולם שמחות

המרכז העולמי מרחוב קדושת אהרן בקריית בעלזא

הרב ישכר דב רוקח. מנהיג חסידות בעלז

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלזא הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי של חסידות בעלז בקריית בעלז בירושלים. מבתי הכנסת הגדולים ביותר במדינת ישראל.

בית המדרש ניתן לצפייה ממקומות רבים בעיר והמוכרים בהם היא הכניסה לעיר ירושלים, המבנה ניראה בצורה ברורה ומרשימה המקבלת פני הבאים לעיר מצד מערב. צורתו החיצונית של בית המדרש נבנתה על פי בית המדרש של החצר בעיירה בעלז שבגליציה, אשר נחרב בשואה. בתוך המבנה שולבו אבנים שהובאו מחורבות בית המדרש הישן. את בית המדרש והמלט למבנה יצרו החסידים ואף האדמו"ר בעצמו.

בסמוך לבניין בית המדרש, נבנה ביתו של האדמו"ר המכונה:"דער גרויסע שטוב" (הבית הגדול). מביתו של האדמו"ר יש כניסה אישית למזרח בית המדרש וכן כניסה לאולם הטישים.

בית הכנסת ממוקם בין הרחובות דובר שלום ודברי חיים.

בניית בית המדרש ופעילותו [עריכה]

המבנה תוכנן על ידי האדריכל אהרון אסטרייכר, חסיד בעלז. בנייתו ארכה כ-16 שנה והוא נחנך בשנת 2002. ביציקת הבטון ובשילוב האבנים מבית המדרש הישן השתתף האדמו"ר מבעלז, הרב ישכר דוב רוקח. גובהו של המבנה יותר מ-20 מטר. תשומת לב רבה הופנתה לתחום האקוסטיקה, כך שניתן יהיה לשמוע את שליח הציבור ואת קריאת התורה בכל היציעים.

בית המדרש מבוסס על תרומות חסידים. בכל יום בשנה ישנו "פרנס היום" המממן את אחזקתו. במבנה פועלים כעשרה בתי כנסיות, אולם לעריכת הטישים, ספרייה תורנית גדולה, אולם חתונות לאנשי החסידות בתשלום מוזל וחדרי לימוד. כן ישנם בו משרדי החסידות וחדר האדמו"ר, מאפיית מצות, לשכת מורי צדק, מוקד הצלה ומערכת הכשרות של החסידות, בד"ץ "מחזיקי הדת". את בית המדרש סובבת חצר היכולה להכיל אלפי אנשים ובה נערכים שמחות ואירועים מיוחדים. בחצר מוצבת באר מים עבור מנהג התשליך.

בבית המדרש לומדים ומתפללים אף מי שאינם חסידי בעלז, ובהם ליטאים. תקנות המקום קובעות כי אין להסתובב בו ללא מלבוש עליון.

היכל התפילה [עריכה]

היכל עזרת הגברים מונה כ-2000 מקומות ישיבה. מאירות אותו 9 נברשות שמשקלן 750 ק"ג. בשורות הראשונות יושבים התורמים והרבנים הבולטים. הכיסא הקודם של האדמו"ר מוצב כמוצג מוזיאוני בצד שמאל של ארון הקודש.

בבית המדרש מספר גלריות המשמשות למקום ישיבה לבחורים ולנשים.

ארון הקודש המפואר שוקל כ-23 טון, גובהו 12 מטר ורוחבו כ-8 מטר. הוא עשוי מעץ שהובא מברזיל. 70 ספרי תורה מונחים בארון בשכיבה ולא בעמידה כמקובל, וזאת על פי שיטת רבנו תם. על פי המסורת החסידית האדמו"ר הראשון של החסידות, רבי שלום רוקח, היה "ניצוץ נשמת רבנו תם", ומאז נהגו כך בבתי הכנסת של אדמו"רי בעלז (אך לא בשאר בתי הכנסיות והמדרשות של החסידות).‏^[1]

בחזית ארון הקודש ישנן שתי מנורות בנות ארבעה קנים. בחסידות נהוג להדליק ביום חול שני נרות לפני התיבה ובשבת ארבעה נרות. ביום טוב נוהגים להדליק שמונה נרות. לפני ארון הקודש ניצב שלט מוזהב הנושא את הכיתוב "שויתי ה' לנגדי תמיד". השלט רומז לדברי האדמו"ר הראשון של החסידות, שכאשר יבוא המשיח לירושלים הוא יעבור בדרכו ליד כתוביות מוזהבות שעליהן כתוב כך.