מרכז רפואי ברזילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרכז רפואי ברזילי
Barzilai03.JPG

בניין האשפוז
גאוגרפיה
מיקום אשקלון
כתובת ההסתדרות 2
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי
בית חולים אוניברסיטאי אוניברסיטת בן-גוריון
שם המנכ"ל ד"ר חזי לוי
היסטוריה
נוסד 1961
שמות קודמים יחידת בריאות אשקלון
שירותים
מיטות 490
המרכז הרפואי על שם ברזילי
חדר המיון
רחבת התפילה במקום קבורת ראשו של חוסיין בן עלי
בניין האשפוז והקברים שמאחוריו, כמה שבועות לפני פינויים
פשקוויל בירושלים המסביר את עמדת הקהילה החרדית בקשר לקברים שנמצאו בשטח הבנייה של חדר המיון הממוגן

המרכז הרפואי על שם ברזילי, אשקלון הוא בית חולים באשקלון. המרכז משרת את תושבי האזור הכולל את אשדוד מצפונו, שדרות מדרום לו, קריית גת וקריית מלאכי במזרח, אשקלון במערב ויישובים נוספים המתוחמים באזור המתואר. המרכז משמש גם כלשכת בריאות מחוזית, ומסונף לפקולטה למדעי הבריאות של בית החולים סורוקה. מ-2012 מכהן ד"ר חזי לוי כמנכ"ל בית החולים.

במרכז הרפואי ברזילי כ-500 מיטות אשפוז, 60 מיטות אשפוז יום ו-40 עריסות תינוק. המרכז מספק שירותים קלינים ושירותי דימות ומעבדה. בית החולים משרת כחצי מיליון נפש ומטפל בכ-100,000 פניות לשנה (נכון ל-2010), מקצתן מהרשות הפלסטינית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים הוקם כמענה לגידול האוכלוסין בחלק הדרומי של מדינת ישראל בתחילת שנות החמישים. קופת חולים נטלה על עצמה בניית בית חולים מרכזי לנגב, (המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה) ומשרד הבריאות נטל על עצמו להקים בית חולים באשקלון. מבני בית החולים תוכננו על ידי האדריכל דוד אנטול ברוצקוס, "הפדרציה הציונית הדרום אפריקאית", עיריית אשקלון ומפעל הפיס. אבן פינה לבית החולים הונח באמצע שנת 1956 והוא תוכנן לכלול ארבע מחלקות: יולדות, כירורגית, ילדים ומחלות מידבקות‏[1].

ב־20 ביולי 1961 נפתח המרכז הרפואי ברזילי כשהוא נושא בשם "יחידת בריאות אשקלון", שבשלב הראשון הכיל מחלקת ילדים, מחלקת יולדות וחמש עשרה מיטות אשפוז לצורכי צה"ל. במהלך חמש השנים הראשונות לקיומו הגיע מספר מיטות האשפוז במרכז ל־150, ונוספו מחלקה כירורגית, אורטופדית ופנימית. בסוף 1966 הוקם במרכז בית ספר לסיעוד. ב־20 במרץ 1971, לאחר פטירתו של ישראל ברזילי, תושב האזור שהיה שר הבריאות בעת הקמת המרכז, שונה שמו ל"המרכז הרפואי ברזילי".

בשנות ה-2000 בית החולים זכה לפרסום בשל היותו המקום המרכזי לקליטה וטיפול בנפגעי הלחימה ביישובי עוטף עזה ורצועת עזה. אחרי תוכנית ההתנתקות הפך למקום בו נקלטו רוב נפגעי רקטות הקסאם.

ישנה מסורת שלפיה בגבעה בתחומי בית החולים נקבר ראשו של האימאם חוסיין בן עלי. מדי שנה מגיעים למקום עשרות מאמינים שיעים, בעיקר מהודו ופקיסטן, ובסוף שנות ה-90 הוקמה על הגבעה רחבת תפילה משיש‏[2].

הרחבת בית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות התשעים, כתוצאה ממצוקת אשפוז הנובעת מגידול במספר האוכלוסייה אותה משרת המרכז הרפואי, הזדקנותה וצרכיה הרפואיים, החליטה הממשלה להוסיף אגף לבית החולים. האגף החדש היה אמור לכלול מחלקת ילדים, 4 קומות אשפוז, חדר מיון ממוגן, מחלקת כירורגיה הכוללת 10 חדרי ניתוח ממוגנים ומתחם אשפוז תת-קרקעי בן 250 מיטות אשפוז.

ביוני 2007 התקבלה החלטה למגן מספר בתי חולים הסמוכים לאזורי עימות, ובהם את בית החולים ברזילי. הוחלט לאחד את תוכניות ההוספה והמיגון, ולבנות קומות ממוגנות שיוכלו לשמש כמחלקות אשפוז בעת לחימה.

בעת מבצע עופרת יצוקה נמנע מבית החולים ברזילי באשקלון להעניק טיפול רפואי, משום שאינו ממוגן נגד הרקטות הנורות מרצועת עזה. בעקבות כך פינה בית החולים 80% ממטופליו לבתי חולים אחרים עד סוף הלחימה.

עיכוב הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהשטח בו תוכנן לבנות את האגף החדש היה שטח עתיקות מוכרז, לפיכך ביצעה רשות העתיקות בינואר 2008 סקר מקדים באתר הבנייה. בסקר נתגלו קברים, שלפי השערת הארכאולוגים הם קברי גויים מהתקופה הרומית והביזנטית. "אתרא קדישא" ו"האגודה למניעת חילול קברים" טענו שמדובר בקברי יהודים, ופעלו למניעת המשך העבודות. גם גורמים משפטיים במשרד ראש הממשלה הודו כי "אף שכנראה מדובר בקברים פגאניים, לא היה ניתן לשלול את האפשרות כי מדובר בקברי יהודים או כי באתר נמצאים קברי יהודים". המשרד הורה לרשות העתיקות להפסיק את העבודות בשטח הקברים עד למציאת פתרון לבעיה.

הממשלה החליטה למנות את שר הדתות, יצחק כהן, למצוא פתרון הנדסי או הלכתי לבעיית הקברים. השר פנה לרבנות הראשית לישראל, ונענה על ידי הרב הראשי יונה מצגר כי

"לאור העובדה שכל שינוי במקומו של הבניין יעכב את הקמתו בכמה שנים ומכיוון שבפיקוח נפש עתידי וצורכי רבים עסקינן, ומכיוון שהקברים אשר נמצאו הם ספק קברי יהודים... יש להתיר את פינוי הקברים אשר נמצאו באתר למקום מכובד וראוי".

דו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת

מספר רבנים חרדים חלקו על היתרו של הרב מצגר, וטענו כי "הזכרת היתר פיקוח נפש לדברים עתידיים כאלה הוא סילוף שיש בו עקירת התורה... ולפי מה ששמענו שישנה אפשרות לבנות את בית החולים מצד אחד שבו לא תהיה פגיעה בקברים, הרי כל הדיון הוא ללא צורך". כך כתבו הרב ניסים קרליץ והרב שמואל וואזנר. הוסיף על כך הרב יוסף שלום אלישיב: "על פי הבירורים והנתונים שהוצגו לפניי, אין מקום להתיר לפנות המתים במתחם בית החולים באשקלון, ויש להקים את האגף החדש בצורה שלא יפגעו בבית הקברות".‏[3]

בפברואר 2009 עתרה קבוצת תושבים מאשקלון לבג"ץ נגד המדינה, בבקשה לחדש את עבודות בניית האגף הממוגן, בהסתמך על ההיתר ההלכתי של הרבנות הראשית. לטענתם, עיכוב הבנייה גרם נזק לאיכות הטיפול הרפואי שמוענק בבית החולים.‏[4] פרקליטות המדינה טענה בתשובתה כי הממשלה החליטה למצוא חלופות הנדסיות שאינן כרוכות בפגיעה בקברים.‏[5]

תוך כדי כך מונה לתפקיד סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שהחליט לאמץ אחת החלופות שנהגו על ידי צוות בראשות רענן דינור, ולהקים את האגף החדש של בית החולים לצד צפון של המבנה הקיים. בכך היה אפשר למנוע פגיעה בקברים שנמצאו.‏[6], על מנת להימנע מפגיעה בקברים אפשריים במיקום החדש ולהימנע מטומאת מת, הוצע לבטל את בניית המחלקות התת-קרקעיות ולבנות את המבנה כולו על משטח המאפשר טהרה. בתשובה לשאלת בג"ץ באשר לעמדת הממשלה בנידון, השיב ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא תומך בהחלטתו של ליצמן.‏[7] פסק הדין בעתירה טרם ניתן.

העתקת האגף הייתה גורמת להרחקת חדר המיון ב-300 מטר מבית החולים, קישור בין המבנים על ידי גשרים עליים לא ממוגנים, ביטול חלק גדול מהמיגון המתוכנן, ייקור כל הפרויקט בכ-135 מיליון שקל‏[8].

ליצמן הביא שאלה זאת לדיון בישיבת הממשלה ודרש כי תוואי הבנייה ישונה. ב-21 במרץ 2010 אישרה הממשלה ברוב של 11 שרים מול 10 את העתקת האגף החדש של בית החולים ומיגונו במגבלות מסוימות. העברת הבנייה למיקום החדש הייתה צפויה לייקר את הבנייה בכ-135 מיליון ש"ח ולגרום לעיכובים משמעותיים. בנוסף, תוספת עלות זו פוגעת במיגונם של בתי חולים אחרים‏[9]. על פי הצעת השר בני בגין הוחלט כי במשך חודש ימים ייבחן הנושא ולאחר מכן, אם יעלו דברים שיצדיקו את שינוי ההחלטה, תהיה הממשלה רשאית לבחון מחדש את הדברים.

בעקבות החלטת ממשלה זו התפטר מתפקידו מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר איתן חי-עם, באומרו: "לא יעלה על הדעת לסכן חיי חולים בישראל. בנוסף, לא יכולתי להשלים עם כך שהולכים להוציא מתקציב משרד הבריאות 150 מיליון שקלים שאין לי מושג מהיכן ייקחו אותם, כאשר אפילו תקציבים לבתי החולים הפסיכיאטריים הנמצאים במצב נואש - אין לנו"[10].

באפריל 2010, לאחר שהוקמה ועדה מקצועית בראשותו של מנכ"ל משר"ד ראש הממשלה, אייל גבאי, שבחנה את הנושא‏[11], ולאחר שקיבל משרי הממשלה את המנדט להכרעה בנושא‏[12], החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לבטל את החלטת הממשלה מחודש מרץ - לבנות את האגף הממוגן במיקום המקורי ולהעתיק את הקברים שנימצאו בשטח הבנייה. נתניהו הסביר כי החלטתו נבעה בעיקר משיקולים מקצועיים - קרבתו של האגף הממוגן לבית החולים, חיסכון בעליוות ועוד.‏[13] במאי 2010 החל פינוי הקברים חרף הפגנות של החרדים באשקלון ומחוץ לה. במהלך החפירות נמצא זכר למקדש פגאני אשר חיזק את ההערכה כי הקברים אינם של יהודים.

לאחר פינוי הקברים התעכבו העבודות עקב בעיה בהעתקת עץ שקמה עתיק שהיה בחצר בית החולים‏[14]. דובר בית החולים טען שמדובר בהליך של מספר שבועות בלבד. חברי הכנסת החרדים טענו שאם מדובר בפיקוח נפש כמו שטענו מנהלי בית החולים והרשויות המקומות, אין מקום לשום עיכוב.

באוגוסט 2011 עדיין לא החלו לעבוד במקום עקב בעיות תקציב. בוועדה לביקורת המדינה התברר שהבנייה תושלם רק בסוף שנת 2014. יושב ראש הוועדה לביקורת המדינה רוני בר און ציין שעל מבקר המדינה לבדוק איך עולה החלטה זו יחד עם החלטת הממשלה להשלים את הבנייה במהירות האפשרית‏[15]. חבר הכנסת משה גפני טען שזו ראיה שהקריאות בעד פינוי הקברים לא היו למטרת בניית האגף אלא למטרת ניגוח החרדים‏[16].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בי"ח יוקם באשקלון, חרות, 20 ביולי 1956
  2. ^ ראשו של נכד הנביא מוחמד קבור באשקלון, באתר וואלה!, 12 במאי 2008
  3. ^ קובי נחשוני, מיגון ברזילי: החרדים לחצו - הרבנות מתקפלת?, באתר ynet
  4. ^ שמואל מיטלמן, תושבי אשקלון לבג"ץ: הורו על מיגון ביה"ח,‏ nrg.
  5. ^ מרדכי גילת, כבודם פוגעים בכבודם, ישראל היום
  6. ^ "המבשר": ליצמן עצר פינוי קברים באשקלון, באתר "חרדים"
  7. ^ שמואל מיטלמן, המדינה לבג"ץ: חדר המיון בברזילי – בחניון,‏ nrg.
  8. ^ "הממשלה אישרה את דרישת יעקב ליצמן: האגף הממוגן בברזילי יועבר ממקומו", אתר הארץ, 21 במרץ 2010
  9. ^ רוני סופר, הממשלה אישרה: חדר המיון בברזילי יועתק, באתר ynet‏, 21.3.2010
  10. ^ תומר ולמר ודליה מזורי, חדר המיון בברזילי יועבר - מנכ"ל משרד הבריאות התפטר, nrg,‏ 21.3.10.
  11. ^ רוני סופר, בדרך לעוד התקפלות? רה"מ בוחן שוב את ברזילי, באתר ynet‏, 22 במרץ 2010
  12. ^ רוני סופר, השרים החליטו: נתניהו יכריע על הקברים בברזילי, באתר ynet‏, 11 באפריל 2010
  13. ^ רוני סופר ומיטל יסעור בית אור, נתניהו הכריע: המיון בברזילי ייבנה במקום המקורי, באתר ynet‏, 12 באפריל 2010
  14. ^ יואב אבן, ‏פרשת הקברים: ליצמן עצבני בגלל עץ, באתר ‏mako‏‏, ‏29 ביוני 2010‏
  15. ^ רוני לינדר-גנץ, מיגון בית החולים באשקלון מתעכב באתר דה מרקר 2 באוגוסט 2011
  16. ^ שלמה פיוטרקובסקי, גפני: הזיזו קברים - אז למה לא בונים? באתר ערוץ 7, 15 ביוני 2011


קואורדינטות: 31°39′45.58″N 34°33′36.87″E / 31.6626611°N 34.5602417°E / 31.6626611; 34.5602417