מרכז שלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
MeShalem.jpg
"בית נתיב", במושבה היוונית בירושלים, משכנו הראשי של מרכז שלם.

מרכז שלם (הוקם ב-1994, וב-2013 הפך להיות המרכז האקדמי שלם) היה מרכז אקדמי ומכון למחקר ולחינוך בירושלים, שמטרתו הייתה "לפתח את הרעיונות הנדרשים כדי להוביל ולשמר את העם היהודי בעשורים הקרובים". המרכז פעל באוריינטציה לימין הכלכלי והמדיני בישראל ובארצות הברית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז נוסד על ידי ד"ר יורם חזוני, ביחד עם ד"ר דניאל פוליסר, ד"ר אופיר העברי, וד"ר יהושע ויינשטיין[1]. ד"ר חזוני היה נשיאו הראשון עד 2002, ומאותה שנה ואילך נשיאו הוא ד"ר פוליסר, שהיה קודם לכן המנהל האקדמי של המרכז. מחליפו של פוליסר בתפקיד המנהל האקדמי היה אופיר העברי.

בעקבות עבודה של ועדה בראשות יהודה גלמן, שהוקמה ביולי 2010[2], העניקה המועצה להשכלה גבוהה בתחילת 2013 היתר למכון להפעיל תוכנית לימודים לתואר ראשון בלימודים הומניסטיים עם התמחות בלימודי המזרח התיכון ובפילוסופיה ובהגות יהודית‏[3].

מבנה וצוות המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקרים החברים במרכז שלם היו ברובם יהודים מישראל ומארצות הברית.

המרכז ניהל מכוני מחקר, תוכנית לסטודנטים מצטיינים ולפוסט-דוקטורנטים. בנוסף כלל המרכז את הוצאת שלם, המוציאה לאור ספרים מקוריים ומתורגמים במגוון נושאים. כמו כן הוציא המרכז שני כתבי-עת: תכלת ו-Hebraic Political Studies.

עם צוות המרכז נמנו עשרות חוקרים ועוזרי מחקר – חלקם חברו למרכז לתקופה של שנה או מספר שנים לצורך מחקרים וספרים. מהבולטים שבהם: מיכאל אורן, נתן שרנסקי, משה (בוגי) יעלון ואילת מזר.

יו"ר חבר הנאמנים של המרכז היה חבר הכנסת ושר החקלאות יאיר שמיר, ששימש בעבר יו"ר התעשייה האווירית.

מכוני המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון לפילוסופיה, פוליטיקה ודת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון זה הוקם בשנת 2001 ונוהל על ידי מירב ג'ונס. הוא הציע תוכניות לימודים לתלמידים מישראל ומחו"ל. בלימודים ניתן דגש על היחס בין המסורת היהודית למסורות מערביות. המכון הציע מלגות לימודים שנתיות למועמדים מצטיינים. בנוסף אירגן המכון כנסים אקדמיים בינלאומיים ואירח מרצים מחו"ל. גולת הכותרת של פעילותו הייתה תחום ההבראיזם - אשר חקר את השפעת הציוויליזציה היהודית, כתרבות, על המחשבה המדינית. לאחר הקמת המרכז האקדמי שלם, הקים ד"ר יורם חזוני את 'המכון ללימודים מתקדמים' בשיתוף עם מירב ג'ונס ואופיר העברי.

המכון להיסטוריה ציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון זה נטל חלק במאבק סביב תוכנית משרד החינוך ללימודי ההיסטוריה בבתי ספר תיכוניים, והיה מיוזמי חוק הרצל (2004), במסגרתו מציינת המדינה את "יום הרצל".

המכון פעל לבנות מחקר מקיף בסטנדרטים אקדמיים גבוהים, לבירור התפתחותה של המחשבה הציונית ולהרחבתה והעמקתה, במטרה לסייע בחיזוק התשתית האינטלקטואלית של הלאומיות היהודית ומדינת ישראל.

המכון לארכאולוגיה של העם היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2005 תמך המכון בחפירה ארכאולוגית בעיר דוד בראשות ד"ר אילת מזר מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, שפעלה כחברה בכירה במכון. במסגרת חפירה זו חשפה המשלחת מבנה רחב-ממדים מתקופת הברזל אשר לדעת מזר שימש ככל הנראה כארמונו של דוד המלך, אולם חוקרים אחרים לא הסכימו להצעת התיארוך של מזר, ומתארכים את המבנה לתקופות מאוחרות יותר.

מכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים הוקם בשנת 2006 על ידי קרן משפחת אדלסון מיסודו של שלדון אדלסון, ופעילותו נפסקה בשנת 2009 עקב פרישתם לתפקידים ציבוריים של ראשי המכון, נתן שרנסקי ומשה (בוגי) יעלון.

יושב ראש המכון היה נתן שרנסקי, ובין חוקריו נמנו פרופ' מרטין קרמר, לשעבר מנהל מכון דיין, העיתונאי יוסי קליין הלוי, ד"ר יגיל הנקין חוקר בתחום ההיסטוריה הצבאית ותורות לחימה, והעיתונאי אהוד יערי, שעסק בפיתוח חשיבה יצירתית ארוכת טווח לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ביוני 2007 התקיימה בפראג ועידה עולמית של דיסידנטים פוליטיים, בארגון מכון אדלסון. בוועידה נאם נשיא ארצות הברית ג'ורג' ו' בוש. באפריל 2008, בשיתוף פעולה עם המרכז הבינתחומי הרצליה ערך המכון כנס בירושלים בנושא רוסיה והאסלאמיזם הרדיקלי. בין הנואמים היו בנימין נתניהו, חברי הכנסת יובל שטייניץ ואפרים סנה, פרופ' איגור איבאנוב, גיורא איילנד, משה (בוגי) יעלון ונתן שרנסקי. בדצמבר 2008 ערך המכון כנס בנוגע למאבק בחתרנות ובטרור בתל אביב, בו השתתפו פוליטיקאים, אקדמאים ואנשי ממשל מישראל, מארצות הברית, מאירופה ומרוסיה. בכנס נאמו המזרחן ברנרד לואיס, בנימין נתניהו, יעקב עמידרור, פרופ' אדוארד לוטוואק, ד"ר פרדריק קגן (מנסח מדיניות ה-surge האמריקנית בעיראק), ממעצבי תורת הלחימה בחתרנות של צבא ארצות הברית בעיראק, פיטר מנסור וג'ון נאגל.

המכון למדיניות כלכלית וחברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון עסק במחקר ובפרסום בתחום הבחירה החופשית של הצרכן והשוק החופשי, מדיניות כלכלית וצמיחה.

עמיתי המכון מאז הקמתו היו בין השאר אשר בלס (לשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל), פרופ' דוד לבהרי, פרופ' עומר מואב, פרופ' אריק גולד.

הפעילויות הבולטות של המכון בשנים האחרונות:

בשנת 2004 פרסמו לבהרי והדוקטורנט שירן רחמילביץ' מחקר על אי-התחרותיות בענף הבנקאות בישראל. המחקר הציג חשד לתיאום מחירי עמלות בין הבנקים וקבע כי יש עשרות עמלות מיותרות. המחקר קבע כי מרבית רווחי הבנקים מבוססים על רווח מעמלות תפעוליות, במקום שיהיו מבוססים על מרווחים פיננסים. המחקר פורסם בהרחבה, עלה לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשותו של ח"כ גלעד ארדן ויצר דיון ציבורי. מאז, פרסם לבהרי בשם המכון שורה ארוכה של מאמרים וראיונות בנושא.

בשנת 2005 פרסם המכון את מחקרו של אשר בלס על הסדרי הביטוח הפנסיוני במשק.

בשנת 2006 פרסמו פרופ' עומר מואב ופרופ' אריק גולד את מחקרם בנוגע לבריחת המוחות, שבו הסיקו כי ישראל היא יצואן המוחות מס' 1 לארצות הברית. בעזרתם של מואב וגולד ניהל המכון קמפיין ציבורי נרחב להעלאת המודעות לתופעה בכתבות בעיתונות, ראיונות, הרצאות והופעה לפני מספר ועדות בכנסת. בתחילת שנת 2007 פרסם המכון נתונים מעודכנים בנושא. [דרוש מקור]

המכון לחוק וחוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון היה פעיל בשנים 2005–2007 ולאחר מכן נסגר, ופעילות מרכז שלם בנושא החוקה פסקה.

הוצאת שלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת שלם מוציאה לאור מגוון תרגומים וספרים מקוריים בעברית ובאנגלית, והיא מחולקת לשלוש "ספריות" לפי נושאים:

כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תכלת (כתב עת)

תכלת: כתב-עת למחשבה ישראלית היה רבעון אינטלקטואלי שהכיל מאמרים וביקורות במגוון תחומים תרבותיים וחברתיים. הרבעון החל לצאת לאור בשנת 1996 על ידי מרכז שלם וראה אור גם בגרסה אנגלית תחת השם Azure: Ideas for the Jewish Nation. בשנת 2012 חדל כתב העת להופיע.

כתב-העת תיאר את עצמו כ"במה לחשיבה מקורית בעניינים הנוגעים לעם היהודי ולמדינת ישראל" ואפיין את כותביו כ"מגוון רחב של כותבים צעירים ומנוסים, המאוחדים במחויבותם לביסוסה של מדינת ישראל כמדינה חזקה, יהודית וחופשית, ולקיומה של מסורת יהודית עשירה ומשגשגת."

Hebraic Political Studies[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hebraic Political Studies (מחקרים בפוליטיקה עברית) היה רבעון אקדמי שיצא לאור משנת 2005 ועד 2009 על ידי המכון לפילוסופיה, פוליטיקה ודת של מרכז שלם. מטרת כתב העת הייתה "לאמוד את המסורת הטקסטואלית היהודית, לצד מסורותיהן של יוון ורומא בהיסטוריה של הפוליטיקה ובהיסטוריה של המחשבה הפוליטית". העורכים הראשיים היו פרופ' גורדון שוחט מאוניברסיטת ראטגרס ופרופ' ארתור אייפינגר ממכון היגנס בהולנד וספרן בכיר בבית הדין הבינלאומי בהאג. בשנת 2008 נערך כנס משותף של כתב העת ושל פרינסטון בנושא ההיבראיזם הפוליטי, שבו השתתפו כמאה חוקרים מ-15 מדינות. בין המשתתפים הבולטים היו ד"ר פניה עוז-זלצברגר, פרופ' מנחם הלברטל והאינטלקטואל מייקל וולצר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמוץ עשאל, לנוכח קץ המקסימליזם הציוני, : ספרו של ד"ר יורם חזוני, The Jewish State the Struggle for Israel's Soul מעורר סערה גדולה בקרב יהודי ארצות הברית וגם בישראל, "ארץ אחרת", 19 באוקטובר 2000.
  2. ^ יהודה גלמן, בלי הטיה פוליטית, באתר הארץ, 8 בינואר 2013
  3. ^ טלילה נשר, בתמיכת סער, מרכז שלם זכה בהכרה אקדמית, באתר הארץ, 3 בינואר 2013