מרנפתח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרעה מרנפתח
ארון הקבורה של מרנפתח בעמק המלכים

פרעה מרנפתח (1274 לפנה"ס לערך- 1203 לפנה"ס) היה פרעה הרביעי בשושלת ה-19 שבמצרים העתיקה. הוא שלט בין השנים 1203-1213 לפנה"ס.

אביו, רעמסס השני, מלך במשך 66 שנים כך שמרנפתח, שהיה בנו ה-13 מאשתו איסטנופרט, עלה לשלטון בגיל מאוחר מאוד- בסביבות גיל 60 ואף יותר. מרנפתח נלחם כנגד מרידות בכנען, אך פועלו החשוב ביותר היה מסע המלחמה לאזור לוב. גויי הים שהשתלטו על לוב פלשו ממנה למצרים וניסו לכובשה, אך מרנפתח הדף אותם, חדר ללוב והביס אותם גם שם.

מרנפתח העביר את המרכז השלטוני מפי-רעמסס בחזרה לממפיס, בה הוא בנה מקדש מלכותי. יורשו של מרנפתח היה סתי השני.

הארכאולוג גרפטון אליוט סמית שהסיר את הכיסוי מעל פני המומיה של מרנפתח ב-7 ביולי 1907, טען כי המומיה (שגובהה 1.714 מ') מעידה כי פניו של מרנפתח היו דומים במבניהם לאלה של סבו, סתי הראשון, יותר מאשר לאלה של אביו, רעמסס השני.‏[1]

מרנפתח וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצבת ישראל

מצבת מרנפתח היא כתובת ארכאולוגית שנכתבה בשנתו החמישית של פרעה מנרפתח ולה משמעות חשובה להיסטוריה של עם ישראל ולארכאולוגיה המקראית, בהיותה המקור החיצוני הראשון המזכיר את עם ישראל. באסטלה המכונה אסטלת מרנפתח הוא מתפאר במלחמותיו וניצחונותיו. בין שאר המלחמות נכתב "ישראל חרבה, אין לה זרע". מתיאור זה שההשמדות המתוארות בו הם לרוב מוגזמות, כהרגלם של מלכי מצרים ושליטים אחרים ברחבי הסהר הפורה, עולה כי כבר בסביבות אמצע המאה ה-13 לפנה"ס התקיימה קבוצה אתנית בשם "ישראל".

בעקבות איזכור זה, חוקרים מסוימים סברו כי בימיו התרחשה יציאת מצרים. אך כיוון שמתוארת כאן הימצאותם בארץ ישראל, מרביתם הגיעו למסקנה שבמידה שיציאת מצרים אכן התקיימה, היה הדבר דור או שניים קודם לכן, ייתכן שבתקופת מלכות אביו, רעמסס השני.

ישנה סברה שהיישוב המקראי מי נפתוח, המזוהה עם ליפתא, נקרא על שם מרנפתח ‏‏‏[2].

לפניו:
רעמסס השני
אחריו:
אמנ מסס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Grafton Elliot Smith, The Royal Mummies, Cairo (1912), pp. 65-70
  2. ^ http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9514‏