מרסיליו פיצ'ינו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרסיליו פיצ'ינו (באיטלקית: Marsilio Ficino; 19 באוקטובר 1433 - 1 באוקטובר 1499), היה הומניסט ופילוסוף איטלקי בתקופת הרנסאנס.
פיצ'ינו נולד וחי בפירנצה, בה קיבל את חסותו של קוזימו דה מדיצ'י ונכדו לורנצו. במימונו של קוזימו טרח על התרגום הראשון של כתבי אפלטון מיוונית ללטינית, שהיה המפעל הספרותי הגדול ביותר בחייו.
פיצ'ינו הקים את האקדמיה האפלטונית בפירנצה ועמד בראשה. היה אחת הדמויות הבולטות בקבוצת ההומניסטים בפירנצה ביחד עם חבריו ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה ואנג'לו פוליציאנו.
