מרסל כהן (בלשן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרסל סמואל רפאל כהן (צרפתית: Marcel Samuel Raphaël Cohen;‏ 6 בפברואר 1884 - 5 בנובמבר 1974) היה בלשן צרפתי, מגדולי החוקרים של השפות השמיות ובעיקר הענף האתיופי שבה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן נולד בפריז למשפחה יהודית, ולמד בתיכון קונדורסה (Lycée Condorcet). הוא שמע הרצאות של הבלשן אנטואן מייה (Antoine Meillet) אשר גילה את כשרונו ועודד אותו לחקור את השפות השמיות. בשנים 1909-1905 למד ב-Institut national des langues et civilisations orientales, שם התמחה בערבית מדוברת, וכתב תזה בנושא הדיאלקט הערבי של יהודי אלג'יריה.

בשנים 1911-1910 נסע בעזרת מלגה ממשרד החינוך לאתיופיה לערוך מחקר לשוני. בשנת 1916 מונה למרצה, ובשנת 1926 לפרוספור מן המניין. בין תלמידיו המובהקים נמנה הבלשן וולף לסלאו.

עבודות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1924: Système verbal sémitique et l’expression du temps.
  • 1931: Études d'éthiopien méridional.
  • 1936: Traité de langue amharique.
  • 1947: Essai comparatif sur le vocabulaire et la phonétique du chamito-sémitique.
  • 1950: Histoire d’une langue, le français.
  • 1956: Pour une sociologie du langage.
  • 1959: La grande invention de l'écriture et son évolution.