מרפס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה הגולגולת בלידה המדגים את המרפס הקדמי והאחורי
מבנה הגולגולת בלידה

מַרְפֵס (בלועזית: פוֹנטנלה. TA: Fonticuli cranii) הוא אתר אנטומי בגולגולת של תינוקות שבו עצמות הגולגולת אינן שלמות, ולכן מתאפיין בהיותו רך למגע.

הגולגולת בנויה ממספר לוחות עצם הכוללים בין היתר את עצם המצח, עצמות הרקה, עצמות הקודקוד ועצם העורף, המחוברים ביניהם באמצעות תפרי הגולגולת (Suturae cranii).

קיימים שני מרפסים: קדמי ואחורי.

המרפס הקדמי (Fonticulus anterior) מהווה נקודת מפגש של עצם המצח ועצמות הקודקוד ושל תפר המצח (Sutura frontalis persistens), תפר הכתר (Sutura coronalis) והתפר החיצי (Sutura sagittalis). המרפס האחורי (Fonticulus posterior) שהנו קטן מהקדמי מהווה נקודת מפגש של עצמות הקודקוד ועצם העורף ושל התפר הלמבדואידי (Sutura lambdoidea) והתפר החיצי. המרפס הקדמי נסגר בגיל שנה וחצי לחיים בממוצע, אך ישנם מקרים בהם הוא נסגר בגיל 9 חודשים או פתוח אף עד גיל שנתיים.

חשיבות המרפסים, כמו גם חשיבות התפרים, היא לאפשר את תהליך הגדילה המהיר של הגולגולת בשנות החיים הראשונות.

מתייחסים לסגירת המרפס בהקשר להיקף הראש. היקף ראש קטן (מיקרוצפליה) עם מרפס סגור מחשיד בין השאר לסגירה מוקדמת של תפרי הגולגולת (קרניוסינוסטוזיס) ועלול לדרוש התערבות כירורגית. מרפס גדול או פתוח מעבר לגיל שנתיים מחשיד למספר מצבים ביניהם מחלות עצם כמו רככת, תת-תפקוד של בלוטת התריס, הידרוצפלוס, או תסמונות מסוימות.

את המרפס הקדמי ממששים במהלך בדיקה רפואית. שקיעת העור אל תוך המרפסים יכולה להעיד על בעיה דוגמת התייבשות ולחלופין, מישוש המגלה בליטה מתוך המרפסים יכול להעיד על לחץ תוך-גולגלתי מוגבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.