מרקוס אטיליוס רגולוס
מרקוס אטיליוס רגולוס (בלטינית: Marcus Atilius Regulus) היה קונסול ומצביא רומאי, אשר לחם נגד הקרתגים במלחמה הפונית הראשונה. מת בשנת 250 לפנה"ס לערך.
פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אטיליוס רגולוס נבחר לקונסולאט בפעם הראשונה ב-267 לפנה"ס. במהלך כהונתו ניצח את הסלנטינים (Salentini) וכבש את ברונדיסיום (כיום ברינדיזי).
ב-256 לפנה"ס, בשנה התשיעית למלחמה נגד קרתגו, נבחר לקונסול בפעם השנייה. הוא היה אחד ממפקדי הצי הרומאי שניצח את הקרתגים בקרב אקנומוס ואחר כך נחת בחוף אפריקה על אדמת קרתגו. בעקבות סדרת ניצחונות של צבא הפלישה החליט הסנאט להחזיר לרומא את עמיתו לקונסולאט לוקיוס מאנליוס וולסו ולהותיר באפריקה את רגולוס לסיים את המלחמה.
לאחר תבוסה ניצחת בקרב אדיס, סמוך לקרתגו, ביקשו הקרתגים לחתום על חוזה שלום, אך התנאים שהציב להם רגולוס היו כה קשים, שנמלכו בדעתם והחליטו להמשיך בלחימה. הם ארגנו מחדש את צבאם על פי עצת קסאנתיפוס, שכיר חרב ספרטני שנלחם בשירותם, והודות לו הצליחו להכות את הרומאים בקרב בגרדס (255 לפנה"ס). תבוסת הצבא הרומאי הייתה צורבת במיוחד, שכן הקונסול רגולוס עצמו נפל בשבי הקרתגים עם עוד חמש-מאות מחייליו.
אין עוד ידיעות מהימנות אודותיו. על פי המסורת הוא נותר בשבי עד 250 לפנה"ס. בשנה זו, בעקבות מפלת הקרתגים בקרב פנורמוס הם שחררוהו על דברתו כי ישא ויתן בשמם על תנאי השלום וחילופי השבויים. עם הגיעו לרומא הוא דחק בסנאט לסרב לשתי ההצעות גם יחד, עמד בהבטחתו ושב לקרתגו, שם עונה למוות (Horatius, Odes, 3.5). סיפור זה הפך את רגולוס בעיני הרומאים בני הדורות הבאים לסמל של גבורה. ברם, רוב ההיסטוריונים סבורים כי אין די הוכחות שהדבר אמנם קרה, מאחר שפוליביוס, המקור העיקרי לידיעותינו על המלחמה, אינו מזכיר זאת כלל.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הוראטיוס, השירים (האודות), תרגמה מרומית והוסיפה מבואות והערות רחל בירנבאום. ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"ח
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרקוס אטיליוס רגולוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
