מרקוס מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתוב באופן לא אנציקלופדי, טעויות ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מרקוס מילר
Marcus Miller Ancienne 2007.jpg
מרקוס מילר בהופעה בבלגיה, 2007
מידע כללי
שם לידה ויליאם הנרי מרקוס מילר ג'וניור
תאריך לידה 14 ביוני 1959
מקום לידה ברוקלין, ניו-יורק, ארצות הברית
שנות פעילות 1975-עד היום
סוגה ג'אז, בלוז, אר.אן.בי, פיוז'ן, רוק, פאנק
כלי נגינה גיטרה בס, קלרינט בס, סקסופון אלט, קלידים, גיטרה

מרקוס מילר (Marcus Miller, נולד ב-14 ביוני 1959 בברוקלין, ניו יורק), זמר ג'אז, מלחין, רב נגן ומפיק מוזיקלי זוכה גראמי. ידוע בעיקר בשל כישוריו בנגינת גיטרת הבס. מילר מנגן גם על כלים רבים אחרים, כמו קלרינט, סקסופון, קלידים וגיטרה. לקח חלק במאות הפקות ג'אז, רוק ורית'ם אנד בלוז והוציא מספר הקלטות סולו מאז תחילת דרכו בסוף שנות ה-70.

בגרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקוס מילר נולד בברוקלין וגדל בג'מייקה, שם למד לנגן על מספר כלי-נגינה בקלות עד בגרותו. מילר הצעיר הופיע רבות במועדוני ג'אז ניו יורקים עוד לפני שהגיע לגיל 18. לאביו, שניהל מקהלה וניגן באורגן (בעיקר בכנסייה), הייתה השפעה מכריעה על השכלתו המוזיקלית. לאחר שניגן עם מוזיקאי ג'אז גדולים כמו דייב גרוסין, ארל קלו, גרובר וושינגטון ובוב ג'יימס, התחיל לעבוד בצורה סדירה עם מיילס דייויס האגדי, עמו עבד על מספר אלבומים, ביניהם Tutu ו- Music from Siesta.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנות ה-80 ועד היום מילר הקליט מספר אלבומי סולו. עבודותיו האישיות זהות לעבודותיו החיצוניות; בעיקר הכלאות של פאנק, רית'ם-אנ'-בלוז, וג'אז, אך שני האלבומים - The Sun Don't Lie ו-Tales שיצאו ב-1993 ו-1994 שילבו טכנולוגיות סאמפלינג שאז היו דיי חדשניות. ב-2001 אלבומו M2 זיכה אותו בפרס הגראמי בקטגורית אלבום הג'אז המהפכני ביותר. בשנת 1998 החלה חברת הגיטרות הגדולה, פנדר, לשווק את הבס ג'אז "Marcus Miller Sigantaure". מתחילת שנות האלפיים הוא החל להופיע בסיבוב הופעות מיוחד ביחד עם שניים מגדולי הבסיסטים המתמשים בצורות פריטה שונות כגון סלאפינג (Slaping) וטאפינג (Tapping) ויקטור ווטן (Victor Wooten) וסטנלי קלארק (Stanley Clarke).

סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקוס מילר משתמש בדרך כלל בצורת הפריטה "סלאפינג" (Slapping) ו"פופינג" (Popping) שבה מכים ומושכים את המיתרים בעזרת אצבעות יד ימין (ולא על ידי פריטה בעזרת ה"אצבע" וה"אמה") ונחשב לאחד מאמני הבס השולטים ביותר בצורת נגינה זאת. לעתים הוא מוסיף אפקטים מיוחדים לנגינתו.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקוס מילר בהופעה באמסטרדם
  • 1983 - Suddenly
  • 1984 - Marcus Miller
  • 1993 - The Sun Don't Lie
  • 1995 - Tales
  • 1998 - Live & More
  • 2000 - Best Of '82-'96
  • 2001 - M² (פרס הגראמי על אלבום הג'אז הטוב ביותר)
  • 2002 - The Ozell Tapes
  • 2005 - Silver Rain
  • 2007 - Free
  • 2008 - Marcus
  • 2008 - Thunder (אלבום של להקתו SMV עם וויקטור ווטן וסטנלי קלארק)


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]