מרק דייוויד צ'פמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון לנון (משמאל) חותם לצ'פמן (מימין) על התקליט "פנטזיה כפולה", 6 שעות לפני הרצח

מרק דייוויד צ'פמןאנגלית: Mark David Chapman; נולד ב-10 במאי 1955 בטקסס, ארצות הברית) הוא רוצחו של הזמר ג'ון לנון. בערב ה-8 בדצמבר 1980 רצח צ'פמן בן ה-25 את הזמר ג'ון לנון בפתח ביתו. לדבריו הוא ההתגלמות הגשמית של הולדן קולפילד, גיבורו של הספר "התפסן בשדה השיפון" והוא רצח את לנון בטענה שהוא "מלך המזויפים". במהלך חייו היה צ'פמן מכור לסמים ומאושפז בבתי חולים פסיכיאטרים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'פמן היה צעיר נוצרי שהתנדב בארגון ימק"א. בשנים שלפני הרצח התגורר בהוואי שם עסק בעבודות מזדמנות. עבודתו האחרונה הייתה שומר בבניין דירות. ביום עבודתו האחרון חתם ביומן נוכחות בשם "ג'ון לנון".

ההכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'פמן רכש בהונולולו אקדח תופי ב-169 דולר, אך משום מה לא רכש במקביל תחמושת. הוא הוציא רישיון כחוק, ושמו האמיתי מופיע על הטופס. כאשר הגיע לניו יורק גילה כי לא יוכל לרכוש בה תחמושת, והוא טס לעיר מולדתו באטלנטה כדי לרכוש תחמושת מחבר ילדות לשם הגנה עצמית. ביום הרצח רכש צ´פמן עותק של הספר "התפסן בשדה השיפון" שעל עטיפתו רשם את המילים "This is my statement" ("זוהי הצהרתי").

יום הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה לבניין הדקוטה בו התגוררה משפחת לנון
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רצח ג'ון לנון

בבוקר יום הרצח הגיע צ'פמן והמתין מחוץ לבניין הדקוטה. בשעה חמש לערך לנון, שסיים להתראיין לבי בי סי, ירד ביחד עם אשתו אל עבר מכוניתו בדרכם אל אולפן ההקלטות. צ'פמן עצר את לנון והושיט לו עותק של אלבומו האחרון של לנון "פנטזיה כפולה". המוזיקאי שאל את צ'פמן "אתה רוצה שאחתום על התקליט?" וחתם. את הרגע הזה הנציח צלם פפראצי ניו יורקי. בשעה אחת עשרה בערב חזרו ג'ון ויוקו מאולפן ההקלטות. הם יצאו מהמכונית והלכו לכיוון הכניסה של בניין דקוטה. לנון החזיק בידיו מספר קלטות שהביא מן האולפן. צ'פמן קרא לעברו "מר לנון?", ומיד ירה לעברו חמישה כדורים. שניים מהם החטיאו וניפצו את זגוגיות הכניסה של בניין דקוטה. שלושה כדורים אחרים פגעו בלנון. הזמר עדיין המשיך להחזיק בקלטות, נכנס דרך דלת הכניסה אל תוך הבניין, הביט בשומר ונפל פרקדן על הריצפה כשבאותו זמן החלה אשתו לזעוק לעזרה. טיפול רפואי הגיע מהר מאד, אך הפגיעה הרב מערכתית למעשה גרמה למותו של לנון עוד לפני הגיעו לבית החולים על שם לינקולן בניו יורק.

מרק צ'פמן, לאחר שירה בלנון, זרק את אקדחו על המדרכה, הוציא מכיסו עותק של הספר התפסן בשדה השיפון והחל לקרוא לאור פנס הרחוב כשהוא ממתין לבוא המשטרה.

כשנתפס, הועמד לדין בעוון רצח מדרגה שנייה. לאחר זמן קצר שבו טען עורך דינו לאי שפיות, בשל העבר הפסיכיאטרי והדיכאוני שלו, הוא חזר בו מטענה זו והודה ברצח בטענה שאלוהים הורה לו לעשות כן. עונשו נגזר למאסר של 20 שנה עד מאסר עולם. את מאסרו הוא מרצה בכלא אטיקה, אחד מבתי הכלא הקשים בארצות הברית. בקשתו למאסר על תנאי ושחרור מהכלא נדחתה מספר פעמים‏‏.‏[1] באוגוסט 2008 צ'פמן הביע חרטה לאחר שבית המשפט דחה את בקשתו החמישית לשחרור.‏[2]

הפקות בנושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007, יצא הסרט פרק 27 בכיכובו של ג'ארד לטו, שם הסרט מתייחס לרומן התפסן בשדה השיפון בו יש 26 פרקים.

הסרט מתעד את התהליכים הנפשיים אותם עובר צ'פמן כשהוא מגיע לניו יורק לחכות לג'ון לנון בכניסה לביתו כדי לקבל ממנו חתימה על האלבום החדש שלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]