מרק (חברת תרופות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרק
Merck Logo.svg
שנת הקמה: 1891 כחברת בת של החברה הגרמנית

1917 כחברה אמריקאית עצמאית

משרד ראשי: וייטהאוס סטיישן, ניו ג'רזי, ארצות הברית
ענפי תעשייה: פרמצבטיקה
מוצרים עיקריים: סינגולייר ועוד
שווי שוק: 165.85 מיליארד דולר (2014)
הכנסות: 1.653 מיליארד דולר (2010)
רווח: 861 מיליון דולר (2010)
עובדים: 94,000 (2010)
merck.com

מֶרְקצפון אמריקה: Merck & Co; בשאר העולם: Merck Sharp & Dohme, ואף בראשי תיבות: MSD) היא אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם. מטה חברת מרק נמצא בניו ג'רזי, בארצות הברית. החברה נוסדה בשנת 1891 כחברת בת אמריקאית של החברה הגרמנית הידועה היום בשם Merck KGaA. בשנת 1917, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, הוחרמו נכסי החברה בארצות הברית ועל יסודם הוקמה חברה עצמאית. בסיום העשור הראשון של המאה ה-21 מרק היא אחת משבע חברות התרופות הגדולות בעולם הן במחזור עסקיה והן בשווי שוק.

מרק מגדירה עצמה כ"חברת תרופות גלובלית המתמקדת במחקר. מרק מגלה, מפתחת, מייצרת ומשווקת מגוון רחב של תרופות חדשניות לשיפור בריאות האדם והחיה, באופן ישיר ובאמצעות שיתופי פעולה עסקיים." החברה ייסדה בשנת 1957 קרן על שם חברת מרק, לקידום חינוך ומוסדות ללא כוונת רווח אשר חילקה מענקים בשווי 480 מיליון דולר בחמישים השנים הראשונות לקיומה‏[1].

החברה מפרסמת סדרה של מדריכים בתחום הרפואה ורפואה וטרינרית, הידועים בשם "מדריכי מרק" (באנגלית: Merck Manuals), הידוע שבהם הוא "מדריך מרק לאבחון ולטיפול", שהוא ספר הרפואה הנמכר בעולם, וכן "אינדקס מרק" (Merck Index) ובו אוסף של מידע על תרכובות כימיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיה של חברת מרק בפרידריך יאקוב מרק אשר רכש בית מרקחת בעיר דרמשטדט בגרמניה בשנת 1668 ובעמנואל מרק אשר דורות אחר כך, בשנת 1816, המשיך את הפעלת בית המרקחת ובהדרגתיות בנה מפעל לייצור תרופות ומוצרים כימיים אחרים.

בשנת 1891 יסד גאורג מרק את חברת Merck & Co. בניו יורק כחלק מן השותפות המשפחתית E. Merck הקרויה היום Merck KGaA. בשנת 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוחרמה חברת Merck & Co. והוקמה מחדש כחברה עצמאית בארצות הברית. בין שתי מלחמות העולם ובתקופת מלחמת העולם השנייה, החברה נוהלה על ידי ג'ורג' וו. מרק, אשר ניהל אף את תוכנית הנשק הביולוגי של ארצות הברית. היום החברה האמריקאית מקיימת שלוחות בכ-120 מדינות ברחבי תבל ומייצרת ב-31 מפעלים בעולם. זוהי אחת משבע חברות התרופות הגדולות בעולם, גדולה מן החברה הגרמנית אשר ממנה צמחה, אשר אף היא חברת תרופות ענקית.

בשנת 1965 רכשה Merck & Co. את חברת Charles E. Frosst ממונטריאל (אשר נוסדה בשנת 1899) ויצרה את חברת "מרק-פרוסט קנדה" כחברת בת קנדית לחברה העיקרית ובה מרכז למחקר פרמצבטי. בשנת 2011 שונה שמה של חברת הבת ל"מרק קנדה".

בשנת 2005 פרש מנכ"ל החברה, ריימונד גילמרטין, על רקע פרשת התרופה ויוקס. נשיא החברה לייצור לשעבר, ריצ'רד קלארק מונה למנכ"ל ונשיא החברה. בחודש דצמבר 2010 הוכרז כי קנת' פרייז'ר יהיה למנכ"ל החברה עם פרישת קלארק באוקטובר 2011. ב-10 בדצמבר 2007 נסחרה מניית מרק במחיר 60.77 דולר, שיא של חמש שנים. אולם מאז ירד שווי מניית החברה לשפל של 20.05 דולר ב-9 מרץ 2009. בשנת 2011 נסחרה המנייה במחיר ממוצע של כ-35 דולר.

בנובמבר 2009 הודיעה מרק כי תתאחד עם חברת שרינג-פלאו (Schering-Plough) בעסקה ששוויה 41 מיליארד דולר‏[2]. החברה הממוזגת המשיכה לפעול תחת שמה של מרק בארצות הברית ובקנדה וכן תחת השם MSD ברחבי העולם. בשנת 2011 הכריזה החברה על תוכנית לקיצוץ בהוצאותיה עד לשיעור של 4.6 מיליארד דולר בכל שנה ובמסגרת זו על קיצוץ משרות בחברה בשיעור 14% (כ-12,000-‏13,000 עובדים) עד לשנת 2015‏[3].

פרשת ויוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את התרופה ויוקס (Vioxx) (הידועה אף בשם הגנרי רופקוקסיב) לשימוש לצורך טיפול בדלקת מפרקים (ארתריטיס). ויוקס הייתה אז תרופה חזקה יותר מתרופות אחרות לטיפול בדלקת פרקים והשפעתה על הקיבה הייתה פחותה מאשר תרופות אנטי דלקתיות נפוצות אחרות, כמו נפרוקסן לדוגמה. ויוקס הפכה לאחת התרופות שנרשמו במידה הרבה ביותר בהיסטוריה. על פי הודעות דואר אלקטרוני אשר פורסמו במהלך תביעה נגד חברת מרק, למרק הייתה רשימה של רופאים שמתחו ביקורת על התרופה שאותם היה צורך "לנטרל" או לפגוע בתדמיתם. היו אף טענות כי מרק ניסתה להלך אימים על חוקרים ופגעה בחופש אקדמי[4].

מאז שהחל השימוש הסדיר בתרופה נמצא במחקרים שנערכו על ידי מרק ואחרים כי קיימת שכיחות גבוהה יותר של התקפי לב בין המשתמשים בתרופה בהשוואה לתרופת הנפרוקסן. הקשר שבין ויוקס להתקפי לב לא זוהה בשלב הניסויים לקראת אישור התרופה, כאשר השפעתה הושוותה להשפעת פלסבו ולכן ניתן היה לשער שהממצאים מצביעים על כך שתרופת נפרוקסן מפחיתה את הסיכון להתקפי לב ולא שויוקס מגבירה את הסיכון. בעקבות הממצאים שינתה מרק בשנת 2002 את האזהרות לצרכני התרופה.

ב-23 בספטמבר 2004 קיבלה מרק מידע על תוצאות ניסוי בבני אדם שאותו ניהלה ולפיו בקרב משתמשי ויוקס לתקופה העולה על 18 חודשים קיים סיכון גבוה יותר ללקות בהתקף לב. ב-28 בספטמבר 2004 מרק הודיעה ל-FDA כי היא מושכת מרצונה את התרופה מן השוק והכריזה על צעד זה ב-30 בספטמבר 2004. מאז המליץ ה-FDA להשיב את ויוקס לשוק התרופות, אולם בתוספת של אזהרות בולטות בעלון הנילווה לתרופה, על הסיכון שבנטילת התרופה לפיתוח מחלת לב.

ב-5 בדצמבר 2004 פרסם כתב העת הרפואי הבולט לנסט תוצאות של ניתוח מחקרים על תרופת הויוקס. מסקנת המאמר הייתה כי "הסיכון לתחלואת לב, הבלתי מתקבל על הדעת, משימוש בויוקס היה ברור עוד בתחילת שנת 2000..."‏[5]. עורכי כתב העת מתחו ביקורת על חברת מרק כי המשיכה להפיץ את התרופה בשוק לאורך תקופה כה ארוכה ואף מתחו ביקורת על ה-FDA שכשל לזהות את הסיכון שבנטילת התרופה ולפקח כראוי על הפצתה‏[6].

כ-50,000 אנשים הגישו תביעות נגד חברת מרק בטענה שהם או בני משפחתם סבלו מנזקי התרופה כגון התקפי לב או שבץ מוחי לאחר נטילת ויוקס‏[7]. בשנת 2005 נמצאה חברת מרק אחראית בתביעה הראשונה שבירורה הסתיים בבית המשפט ולתובע הוענקו 253.4 מיליון דולר בפיצויים, אולם מאוחר יותר הופחת שיעור הפיצויים ל-20 מיליון דולר ובשנת 2008 ביטלה ערכאת הערעור את פסק הדין‏[7]. בחודש נובמבר 2007 הציעה חברת מרק לשלם 4.85 מיליארד דולר לסיום בפשרה של כל התביעות בעניין התרופה ויוקס‏[8]. על פי ההסדר שהוצע על התובעים היה להוכיח כי סבלו מהתקף לב או שבץ מוחי וכי נטלו לפחות 30 גלולות של ויוקס. לדעתם של מומחי שוק התרופות, הצעה זו הייתה בגדר ניצחון לחברת מרק, לעומת הערכות ראשוניות כי מרק תאלץ לשלם כ-50 מיליארד דולר. נכון לאמצע שנת 2008 רק שלוש מתוך כעשרים תביעות בבתי משפט אמריקאים הגיעו להכרעת המושבעים, וכולן הסתיימו בפיצויים זעומים באופן יחסי.

ב-20 במאי 2008 נמצאה חברת מרק אחראית לשיטות שיווק מטעות כדי לקדם את התרופה ויוקס והסכימה בהסדר פשרה לשלם ל-30 מדינות בארצות הברית פיצוי משותף בסך 58 מיליון דולר. היה זה הסכום הגדול ביותר שנפסק לחבר מדינות בתביעה נגד חברת תרופות‏[9]. כחלק מן ההסדר התחייבה חברת מרק להגיש לאישור ה-FDA כל פרסומת טלוויזיה לתרופה שתרצה לפרסם עד לשנת 2018‏[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Princeton University and The Merck Company Foundation Announce Creation Of New Global Health Scholars Program and Lecture Series
  2. ^ Natasha Singer, Merck to Buy Schering-Plough for $41.1 Billion. New York Times, March 9, 2009
  3. ^ Merck Plans 13K Job Cuts. StockMarketWatch, July 29, 2011
  4. ^ Rout, Milanda, Vioxx maker Merck and Co drew up doctor hit list. The Australian, April 1, 2009
  5. ^ Peter Juni et al, Risk of cardiovascular events and rofecoxib: cumulative meta-analysis. The Lancet 2004;364: 2021-2029
  6. ^ Vioxx: an unequal partnership between safety and efficacy. The Lancet 2004;364:1287-1288
  7. ^ 7.0 7.1 Alex Berenson, Courts Reject Two Major Vioxx Verdicts. New York Times, May 30, 2008
  8. ^ Kevin McCoy, Merck proposes $4.85B Vioxx settlement. USA Today, November 11, 2007
  9. ^ Arizona gets $2.3 million from Vioxx settlement. KTAR.com, May 20, 2008
  10. ^ Merck Agrees to Settlement Over Vioxx Ads. New York Times, May 21, 2008