מרשם האוכלוסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרשם האוכלוסין הוא גוף הקיים במדינות רבות. בישראל מהווה גוף זה יחידת סמך של משרד הפנים: רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, הפועלת (בין היתר) מכוח חוק מרשם האוכלוסין תשכ"ה-1965.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

המרשם בישראל הונהג על ידי המנדט הבריטי והוא מתבסס על מרשם דומה המצוי בבריטניה כמו גם במדינות אחרות בעולם.

הפרטים המופיעים במרשם האוכלוסין מופיעים גם (ברובם) בתעודת הזהות. למעשה, תעודת הזהות אינה אלא מסמך המציין פרטים מתוך מרשם האוכלוסין.

מטרת המרשם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת המרשם לרשום את פרטי המידע הנוגעים לתושבי המדינה. הפרטים הרשומים בו (בהתאם לסעיף 2 לחוק) הם:

  • שם המשפחה;
  • השם הפרטי והשמות הקודמים;
  • שמות ההורים;
  • תאריך הלידה ומקום הלידה;
  • המין;
  • הלאום;
  • הדת;
  • המצב האישי (רווק, נשוי, גרוש או אלמן);
  • שם בן-הזוג;
  • שמות הילדים, תאריכי לידתם ומינם;
  • אזרחות או אזרחויות, בין נוכחיות ובין אלה שקדמו;
  • המען;
  • כתובת למשלוח דואר;
  • תאריך הכניסה לישראל;
  • התאריך שבו נהיה לתושב מדינת ישראל.

המרשם נועד לצרכים סטטיסטיים. בנוסף, חלק מפרטי המרשם מהווים גם ראיה לנכונותם, ולפיכך רשויות המדינה וגורמים אחרים רשאים להסתמך על האמור בהם (סעיף 3 לחוק).

פרטי המרשם שאינם מהווים ראיה לאמיתותם הם הלאום, המצב האישי ושם בן-הזוג, וזאת כיוון שלעתים מחויב משרד הפנים לרשום תחת סעיפים אלה פרטים המנוגדים לתפיסותיהן של מפלגות דתיות בנושא (למשל, משרד הפנים מחויב לרשום כ"יהודי" מי שעבר גיור רפורמי).

תפקיד פקיד הרישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר רב של פסקי דין דנו בשאלת סמכויות פקיד הרישום. פרק ג' לחוק קובע כי פקיד הרישום רשאי לדרוש ממי שמסר הודעה על פרטי רישום למסור לפקיד כל ידיעה או מסמך שברשותו הנוגעים לפרטי הרישום (סעיף 19(1)). כן רשאי הוא לרשום הצהרה (בכתב או בעל-פה) על אמיתות ידיעה או מסמך שנמסרו לו (סעיף 19(2)). החוק המרשם מבחין בין רישום ראשון לבין רישום שינויים. הרישום הראשון ייעשה על פי "תעודה ציבורית", ובאין תעודה כזאת, על פי הודעת המבקש. רישום שינויים נעשה רק על בסיס תעודה ציבורית המעידה על השינוי‏[1].

גניבת מאגר הנתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עותק מלא של מאגר הנתונים נגנב בשנת 2006 והופץ באינטרנט.‏[2] על פי החשד, גניבת הנתונים נעשתה על ידי עובד קבלן של משרד העבודה והרווחה.‏[3] הנתונים הגנובים הופצו יחד עם תוכנה בשם "אגרון" לעיון בהם, וזו שימשה לשלל מטרות שיש בהן פגיעה בפרטיות וייתכן גם בביטחון האישי.‏[4][5]

במדינות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממלכה המאוחדת (בריטניה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרשם בממלכה המאוחדת הונהג בשנת 1837 ונגע לרשום פרטי כל תושבי אנגליה וויילס. בממלכה המאוחדת יש לרשום לידות תוך 42 ימים, ומוות תוך 5 ימים. טקסי נישואים נרשמים מיד לאחר הטקס. בסקוטלנד הונהג המרשם ב-1 בינואר 1855 ובו נרשמים פרטים רבים נוספים שאינם נרשמים בבריטניה.

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות ארצות הברית, מרשם האוכלוסין מנוהל בנפרד על ידי כל מדינה ומדינה, ובמישור הפדרלי פועלת לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית. במדינות השונות קיימים משרדי הסטטיסטיקה החשובה (באנגלית: Office of Vital Statistics או Office of Vital Records), המחזיקים את תעודות הלידה, תעודות הפטירה ותעודות הנישואים. תעודות אחרות בעלות חשיבות (כגון תעודות שינוי שם או גירושין מוחזקים לרוב במשרדי פקידות בתי המשפט (באנגלית: Clerk of Court) בכל מחוז ומחוז ולא במרשם הרשמי של המדינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"א 630/70 טמרין נ' מדינת ישראל, פ"ד כו(1) 197; בג"ץ 147/70 שטדמן נ' שר הפנים, פ"ד כד(1) 766; בג"ץ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד יט(4) 661, 676
  2. ^ ניב ליליאן ואהוד קינן, מעקב: המידע האישי של אזרחי ישראל מופץ ברשת, באתר ynet‏, 11 באוקטובר 2007
  3. ^ אבי בליזובסקי, ‏דליפת הענק של מרשם האוכלוסין לאינטרנט פוענחה לאחר חמש שנים, באתר "אנשים ומחשבים", ‏24 באוקטובר 2011
  4. ^ יאיר אטינגרדליפת מרשם האוכלוסין הובילה למהפכה בעולם החרדי, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2011
  5. ^ גלעד גרוסמן, חשש: פרטי מרשם האוכלוסין ישמשו לתביעת חיילי צה"ל‏ 25 באוקטובר 2011