מרתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרתה
Orazio Gentileschi --Martha tadelt ihre Schwester Maria.jpg

מרתה הקדושה ואחותה מרים
קדוש עבור הכנסייה הקתולית, הכנסייה הלותרנית, השיתוף האנגליקני, כנסיות מזרחיות
חג 4 ביוני, 29 ביולי
פטרון של טבחים ומבשלים, כובסים, משרתים וראש המשרתים, פונדקאים, עובדי בתי מלון, עקרות בית, תזונאים, נודדים

מרתה או מרתא ("הגברת", בארמית), היא דמות המוזכרת בברית החדשה והנחשבת לקדושה בנצרות. מרתה הייתה תלמידה של ישו ואחותם של לזרוס ומרים מבית עניה. היא הייתה עדה, על פי הבשורה על-פי יוחנן לתחייתו של אחיה המת על ידי ישו.

על פי האנציקלופדיה הקתולית, שמה מופיע בכתובת נבטית שנמצאה בפוצולי ונמצאת כיום במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי, משנת 5 לספירה ובכתובת מתדמור, שבה תרגום ליוונית קרא לה "מרתאין", מן השנה 179.

מרתה הקדושה מוזכרת כאמור ב"בשורה על פי יוחנן" כמו גם בבשורה על-פי לוקאס. קיימים הבדלים בין הסיפורים בשתי הבשורות. בבשורה על פי יוחנן נכתב כי מרים, מרתה ולזרוס מתגוררים בבית עניה, אבל בבשורה על פי לוקאס נרמז כי הם התגוררו, לפחות למשך תקופה מסוימת, בגליל. לוקאס אינו מזכיר את העיר הגלילית בה התגוררו כביכול האחים. האנציקלופדיה הקתולית טוענת שייתכן והעיר הייתה מגדל, ושמרים מבתניה ומרים המגדלית הן אותה אישה. הסיפורים בעיקרם דומים ומתארים אותה כעסוקה בשירות אורחיה וכיצד היא הופכת להיות אחת מחסידותיו האדוקות של ישו.

על פי פולקלור פרובנסלי, מרתה הקדושה הגיעה לאחר צליבתו של ישו לאזור סנט מארי דה לה מר (Saintes-Maries-de-la-Mer) עם אחיה. שם הצליחה להכניע מפלצת שאיימה על תושבי האזור, הטאראסק. היא הצליחה להמיר את דתם של תושבי העיר לנצרות, ולאחר שהבינו כי רצחו את המפלצת לחינם, שינו את שם העיר ל"טאראסקון". טאראסקון משמשת כיום אתר עלייה לרגל לנוצרים בדרום צרפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]