מרתה ארחריץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרתה ארחריץ' בשנת 1962

מרתה ארחריץ' (Martha Argerich; נולדה ב-5 ביוני 1941) היא פסנתרנית קונצרטים שווייצרית ממוצא ארגנטינאי. נחשבת לאחת מוירטואוזיות הפסנתר הגדולות של זמננו, על אף שרתיעתה מפרסום ועיתונות השאירה אותה מחוץ לזרקורי הבמה במשך רוב הקריירה שלה.

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארחריץ' נולדה בבואנוס איירס. משפחת אביה היא ממוצא קטלאני. היא החלה לנגן בפסנתר בגיל שלוש. בגיל חמש עברה אל המורה וינצ'נצו סקאראמוצה, ששם דגש על הליריות והרגש בנגינתה. בקונצרט הראשון שלה הופיעה בגיל שמונה, בנגינת קונצ'רטו של מוצרט.

משפחתה עברה לאירופה בשנת 1955, שם למדה ארחריץ' אצל פרידריך גולדה באוסטריה. בהמשך למדה אצל ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי וסטפן אשכנזי. בשנת 1957, בגיל שש-עשרה, זכתה בתחרות המוזיקה הבינלאומית בז'נבה ובתחרות המוזיקה הבינלאומית על שם פרוצ'ו בוזוני, בהפרש של שלושה שבועות ביניהן. בתחרות בוזוני פגשה ארחריץ' את ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי, שאליו תפנה לקבלת שיעורים כשתהיה בת עשרים, בזמן משבר אמנותי אישי.

ארחריץ' זכתה בתחרות שופן השביעית בוורשה בשנת 1965. אחת היצירות שניגנה במערכה זו לניצחון הייתה אטיוד בדו מז'ור של שופן (אופוס 10, מס' 1), שאותו קראה מן הדף, בהפגנה של ביטחון עצמי מתריס. כעבור שנה הופיעה לראשונה בארצות הברית ב"סדרת גדולי המבצעים" של לינקולן סנטר בניו יורק.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 גם הוציאה את תקליטה הראשון, שכלל יצירות משל שופן, ברהמס, ראוול, פרוקופייב וליסט. כעבור שנים אחדות הקליטה את הסונאטה מס' 3 של שופן, פולונז מס' 53 ועוד יצירות קצרות. הטכניקה שלה מרשימה ביותר, משתווה לזו של ולדימיר הורוביץ. הקלטותיה המוקדמות (שנעשו כשהייתה בת 19), ליצירות המקובלות לביצוע בתחרויות כמו הטוקטה של פרוקופייב והרפסודיה ההונגרית של ליסט, נחשבות עד היום לאמות מידה לביצוע יצירות אלה. מבקרים מסוימים אומרים, שהיא מגזימה בדינמיקה ובמקצבים, אך מה שמאפיין את נגינתה הוא צלילה הייחודי ועז הרגש.

מרתה ארחריץ' הזכירה לא פעם בראיונות את תחושת ה"בדידות" שלה על הבמה בשעת נגינת סולו. מאז שנות ה-80' המעיטה בהופעות סולו ובמקומן התמקדה בנגינת קונצ'רטי ומוזיקה קאמרית ובליווי נגנים בסונאטות. היא נודעת בעיקר בהקלטות של יצירות המאה ה-20 משל מלחינים כמו רחמנינוב, מסייאן ופרוקופייב. הקלטה מפורסמת אחת משלבת את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של רחמנינוב עם הקונצ'רטו מס' 1 של צ'ייקובסקי.

ארחריץ' נישאה שלוש פעמים. בעלה השני היה המנצח שרל דיטואה. נישואיה אלה נמשכו משנת 1969 עד 1973 והיא ממשיכה להקליט ולהופיע עמו. בעלה השלישי היה הפסנתרן סטיבן קובצביץ'. משלושת נישואיה אלה יש לה שלוש בנות.

ארחריץ' שוקדת לקדם פסנתרנים צעירים בפסטיבל השנתי שלה, ולעתים קרובות היא יושבת בחבר השופטים של תחרויות פסנתר חשובות. הפסנתרן הקרואטי איוו פוגורליץ', שהודח בסיבוב השלישי בתחרות שופן של 1980 בוורשה , מצא עצמו באור זרקורי הבימה המוזיקלית כשארחריץ' הצהירה על גאוניותו ופרשה במחאה מחבר השופטים.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]