משאבים לימודיים פתוחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משאבים לימודיים פתוחים או OER ל Open Educational Resources מוגדרים‏[1][2] כחומרי לימוד פתוחים וחופשיים הנמצאים ברשות הציבור או שוחררו עם רישיון של קניין רוחני, המאפשר להשתמש בהם באופן חופשי ובחינם, לשנות ולהפיץ אותם (באמצעות מודלי רישוי כמו של Creative Commons ). ארגונים רבים בעולם מכירים בחשיבות של OER כאמצעי להשגת שוויון חברתי ופריחה כלכלית.

מקור המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגמה להנגיש דרך האינטרנט תוכן לימודי איכותי, פתוח וחופשי החלה כבר לפני יותר מעשר שנים בארצות הברית, כאשר MIT הודיעה ב 2001‏[3] שהיא תשחרר קורסים רבים שלה לרשות הרבים על גבי האינטרנט לגישה חופשית של הציבור כחלק מתוכנית ה OpenCourseWare‏[4]. בעקבות זאת UNESCO הקימה פורום ב 2002 שדן בהשלכות של OpenCourseWare על השכלה גבוהה במדינות מתפתחות וטבעו את המושג OER‏[5].

מיזמי OER[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מיזמי ה OERs ניתן למנות:

- ויקיפדיה ומיזמים נוספים תחת קרן ויקימדיה כמו ויקימילון.

- OER Commons שזו ספריה או מאגר של OERs.

- טטואבה (Tatoeba) שהינו מיזם שנועד ליצור מילון משפטים רב לשוני.

- Connexions שהינו מאגר דינאמי של משאבים לימודיים, בעיקר ספרים, שמפותחים בפילוסופית קוד פתוח.

- Curriki שהינו מאגר בו מורים משתפים בתוכניות לימודים, שיטות עבודה מומלצות ומשאבים לימודיים אחרים.

- edX הינו ארגון ללא מטרת רווח שהוקם על ידי MIT והרווארד שמטרתו לספק בחינם קורסים אקדמאיים פתוחים להמונים (MOOCs).

ועוד מיזמים רבים אחרים. כל המיזמים הללו למעט edX הינם מיזמים מבוססי מיקור המונים וכולם, מיזמים מארגונים או מוסדות ללא כוונת רווח.

OER בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום אמנם רוב ה OERs הם בשפה האנגלית, אך קיימת‏[6] מגמה עולמית של הצטרפות לתנועה כשיותר ויותר מדינות מעלות OERs בשפות שונות על גבי האינטרנט לשימוש הכלל. כך גם ישראל שותפה לתנועה זו, אם כי עדיין רק בתחילת דרכה.

OER בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות ליוזמות OER בישראל ניתן לראות מארגונים כמו ויקיפדיה ישראל וכן יוזמת פ.א.ר[7] (פתיחת אוצרות רוח) של האוניברסיטה הפתוחה. דרך פ.א.ר, מאפשרת האוניברסיטה הפתוחה גישה חופשית לספרי לימוד ולחומרי הוראה שפותחו על-ידה, במגוון קורסים ובמגוון תחומי דעת. בנוסף, כבר קיימים בישראל מספר קטן של יוזמות של אינדיבידואלים אשר משתמשים בפלטפורמות הענן החופשיות הפתוחות וחינמיות להנגיש תכנים לימודיים לתלמידים (לרוב באמצעות YouTube). יוזמות אלה מגיעות הן מצד מורים מקצועיים והן מאנשים שאינם מורים מקצועיים.

מניעים ומעכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדוע אם כן כל כך הרבה אנשים וארגונים מעלים תכנים לימודיים אלו בחינם לשימוש הכלל? על פי מחקר שנערך על ידי ה OECD נראה כי ניתן לחלק מניעים אלו לשלוש קטיגוריות עיקריות.

1) תרומה לקהילה – מניעים אלטרואיסטים - "לעשות טוב", תרומה לקהילה.

2) קבלת קרדיט או אלמנט הפופולריות בתוך הקהילה או מה שנקרא בסלנג באנגלית "egoboo".

3) יתרונות מסחריים – למשל מורה פרטי שמעלה שיעורים לענן כאמצעי להשגת תלמידים פרטיים, או חברה מסחרית המספקת לומדות מקוונות בתשלום, שחלק מתכניה ניתנים בחינם כדי לגרום ללקוחות לקנות מנוי עבור רוב התכנים שבתשלום. תחת מניע זה ניתן למנות גם מרצה או מורה או מן השורה אשר מעלה תכנים לימודיים לטובת כיתתה כמטרה עיקרית, והמטרה המשנית, אם בכלל, זה לשתף בתכנים אלו את שאר ציבור התלמידים.

כמובן שבהרבה מקרים המניעים עשויים להיות שילובים של שניים או יותר ממניעים הללו.

מעכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהם הגורמים המעכבים אימוץ תכנים לימודיים אלו על ידי תלמידים, סטודנטים, מורים או מרצות? אחד הגורמים העיקריים הוא המעכב השפתי והתרבותי, זאת מכיוון שכאמור רוב ה OERs בעולם הם בשפה האנגלית. מעכב נוסף, הוא היכולת למצוא בקלות את המשאב הנכון עם האיכות המתאימה וזאת מכיוון שתכנים אלו מפוזרים בין הרבה אתרים והוכנו באמצעות מספר רב של אנשים או ארגונים. עבור ילדים, לעתים קרובות, תכנים לימודיים אילו לא באים עם השימושיות לה זקוקים ילדים - כמו אינטראקטיביות ואנימציה.

קוד פתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנים לימודיים פתוחים לא רק שהם עצמם פתוחים, הרי שפעמים רבות גם הכלים שבהם משתמשים ליצירתם או העלתם על גבי האינטרנט לשימוש הכלל, גם הם מבוססים קוד פתוח. כך, מספר הגדרות ל OERs כוללות עובדה זו כחלק מהגדרה של OER. למשל, ה OECD‏[8] מגדירים OERs בין השאר כמשאבים לימודיים דיגיטליים המוצעים בחינם ובאופן פתוח והכוללים לא רק תכנים לימודיים אלא גם כלי תוכנה לטובת פיתוח, צריכה והפצה של תכנים לימודיים פתוחים.

דוגמאות ליוזמות מסוג זה אנו יכולים לראות בוויקיפדיה שמשתמשת במדיה-ויקי, בטטואבה (Tatoeba) שהודיעו שהתוכנה בה הם משתמשים תשוחרר לציבור כתוכנת קוד פתוח ברגע שתתייצב, וכן לedX, שיאפשרו לאוניברסיטאות להשתמש בתוכנה מאחורי הפלטפורמה שלהם כדי להעלות קורסים פתוחים להמונים בעצמם או על גבי האתר ש edX מפעילים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]