משבר ספוטניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משבר ספוטניק היה נקודת מפנה במלחמה הקרה שהחל ב-4 באוקטובר 1957, כשברית המועצות שיגרה את הלוויין ספוטניק 1. ארצות הברית האמינה שהיא המובילה בתחום פיתוח הטילים, ובכלל בתחום טכנולוגיית החלל. שיגור ספוטניק הפתאומי וכישלון של שני שיגורים אמריקנים הוכיחו שהיא טעתה. אחרי משבר זה, החל המירוץ לחלל, שהוביל לתוכנית אפולו והנחיתה על הירח.

משבר ספוטניק דירבן שרשרת שלמה של יוזמות אמריקאיות, מקטנות לגדולות, רובן על ידי משרד ההגנה. בין פעולות אלה נמצא חישוב מהיר של מסלול הספוטניק, הקמת נאס"א, הגדלת תקציב המחקר הממשלתי ובניית 1,000 טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBM).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]