משה זאב פלדמן

משה זאב פלדמן
	משה זאב פלדמן, 1983
	משה זאב פלדמן, 1983
לידה	14 בנובמבר 1930; אייזנשטאדט, אוסטריה
פטירה	9 בפברואר 1997 (בגיל 66); ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1949
מקום קבורה	הר המנוחות, ירושלים
מפלגה	אגודת ישראל
סיעה	אגודת ישראל
	21 בנובמבר 1988 – 13 ביולי 1992; (3 שנים ו־33 שבועות)
כנסות	12
	13 בפברואר 1991 – 13 ביולי 1992; (שנה ו־21 שבועות)
	→ מיכה חריש גדליה גל ←
	סגן שר העבודה והרווחה;
	סגן שר העבודה והרווחה;

הרב משה זאב פלדמן (14 בנובמבר 1930 – 9 בפברואר 1997) היה ראש הישיבה הקטנה "אמרי אמת", יושב ראש אגודת ישראל וחבר הכנסת מטעמה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה זאב פלדמן נולד באייזנשטאדט באוסטריה, כבנם הצעיר של רייזל ואהרן פלדמן שהיגרו מבודפשט בתחילת המאה ה-20. בעקבות עליית השלטון הנאצי באוסטריה עבר פלדמן בשנת 1936 לאנגליה, שם גדל אצל משפחה יהודית משכילה. בצעירותו למד בבית ספר למחוננים, ולאחר מכן המשיך ל"ישיבת הרב מליעזש" בסטיינז (אנ') שליד לונדון.

בשנת 1949 עלה לישראל, בה התקרב לחסידות גור ולמד בישיבת שפת אמת. בהמשך הוסמך לרבנות והתמנה לראש הישיבה הקטנה "אמרי אמת" של החסידות בבני ברק. בשנות ה-70 הוא היה מחברי הוועדה להקמת הקריה של חסידי גור בחצור הגלילית^[1]. בשנת 1977 הוא הוצב במקום השישי של רשימת אגודת ישראל בבחירות לכנסת התשיעית כנציג שני של חסידות גור אחרי יהודה מאיר אברמוביץ^[2].

ב-1988 לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה החליף את אברהם יוסף שפירא כנציג ראשון של חסידות גור ברשימת אגודת ישראל^[3]. הוא נבחר לכנסת ובהסכם עם הליכוד יועד לנהל כסגן שר תיק ביצועי בשם רווחת הציבור שתרכז נושאים שונים בהם בטיחות בדרכים, בינוי ירושלים, איכות הסביבה ודיור להשכרה^[4]. לאחר ששמיר חזר בו מההסכמים והקים ממשלת אחדות עם מפלגת העבודה, כיהן פלדמן כסגן שר העבודה והרווחה. בתוך אגודת ישראל הייתה התמרמרות רבה על הליכוד שלא מילאה לטענתם את ההסכמים עימם, ובתחילת אוקטובר 1989 הגיש את התפטרותו מהתפקיד לראש הממשלה, לאחר שלטענתו לא ההסכם הקואלציוני עם אגודת ישראל לא כובד^[5]. באותה שנה היה פלדמן מעורב במאבקים פנימיים בתוך נציגי חסידות גור מול אברהם יוסף שפירא ויעקב ליצמן^[6]^[7].

במהלך "התרגיל המסריח" הוביל פלדמן את ההליכה של אגודת ישראל עם המערך^[8]. לאחר כישלון התרגיל המסריח הוסכם שפלדמן ימונה ליושב-ראש ועדת הכספים של הכנסת^[9]. אולם המינוי התעכב^[10] ויצא לפועל רק בפברואר 1991^[11].

פלדמן לא התמודד לכנסת ה-13 ובמקום זאת מונה, בשנת 1992, ליושב ראש אגודת ישראל.

הרב פלדמן נפטר בשנת 1997. על שמו נקראו רחובות בבני ברק ובירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה זאב פלדמן, באתר הכנסת
משה זאב פלדמן, באתר כנסת פתוחה
צבי לביא, ‏נפטר הרב משה זאב פלדמן, לשעבר יו"ר ועדת הכספים, באתר גלובס, 10 בפברואר 1997
בגוגל מפות שינו את השם של רחוב מאה שערים, בחדרי חדרים, 16 בדצמבר 2011

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ הסידי גור מקימים קריה בחצור הגלילית: 600 יהידות-דיור ל־4,000 איש תור 5 שנים, דבר, 30 באוגוסט 1974
^ 13 מועמדים לכל כיסא בכנסת, מעריב, 13 באפריל 1977
^ ח"כ אברהם שפירא לא יכהן בכנסת הבאה, מעריב, 15 ביולי 1988
^ מנחם רהט, נחתמו הסכמים עם אגרי והמפד"ל, מעריב, 11 בדצמבר 1988
^ הרב פלדמן מאגו"י התפטר מכהונת סגן שר העבודה והרווחה, מעריב, 4 באוקטובר 1989
^ ליצמן התפטר מתפקידו כיועץ, מעריב, 14 באפריל 1989
^ מנחם רהט, הקרב באגו"י הסתיים בנצחון שפירא על פלדמן, מעריב, 30 באפריל 1989
^ ורדיגר נגד פלדמן, מעריב, 26 במרץ 1990
^ מנחם רהט וטל שחף, מחר ייבחר ח"כ פלדמן כיו"ר ועדת הכספים, מעריב, 4 בדצמבר 1990
^ טל שחף, תרגיל יו"ר, מעריב, 4 בדצמבר 1990
^ טל שחף, מדיחים ובוכים, מעריב, 14 בפברואר 1991

[1] הסידי גור מקימים קריה בחצור הגלילית: 600 יהידות-דיור ל־4,000 איש תור 5 שנים, דבר, 30 באוגוסט 1974

[2] 13 מועמדים לכל כיסא בכנסת, מעריב, 13 באפריל 1977

[3] ח"כ אברהם שפירא לא יכהן בכנסת הבאה, מעריב, 15 ביולי 1988

[4] מנחם רהט, נחתמו הסכמים עם אגרי והמפד"ל, מעריב, 11 בדצמבר 1988

[5] הרב פלדמן מאגו"י התפטר מכהונת סגן שר העבודה והרווחה, מעריב, 4 באוקטובר 1989

[6] ליצמן התפטר מתפקידו כיועץ, מעריב, 14 באפריל 1989

[7] מנחם רהט, הקרב באגו"י הסתיים בנצחון שפירא על פלדמן, מעריב, 30 באפריל 1989

[8] ורדיגר נגד פלדמן, מעריב, 26 במרץ 1990

[9] מנחם רהט וטל שחף, מחר ייבחר ח"כ פלדמן כיו"ר ועדת הכספים, מעריב, 4 בדצמבר 1990

[10] טל שחף, תרגיל יו"ר, מעריב, 4 בדצמבר 1990

[11] טל שחף, מדיחים ובוכים, מעריב, 14 בפברואר 1991

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

סגני שרי הרווחה והשירותים החברתיים בממשלות ישראל
סגני שרי הסעד (1948–1977):	ישראל שלמה בן-מאיר
סגני שרי העבודה והרווחה (1977–2003):	בן-ציון רובין • מנחם פרוש • רפאל פנחסי • משה זאב פלדמן • מנחם פרוש • שמואל הלפרט • יצחק וקנין
סגני שרי הרווחה (2003–2007):	אברהם רביץ
סגני שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007 ואילך):	משולם נהרי