משה בוצ'קו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה בוצ'קו
לידה 13 באפריל 1917
מונטרה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בספטמבר 2010 (בגיל 93)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה בּוֹצ'קוֹ (תרע"ז, 13 באפריל 1917 - ט' בתשרי תשע"א, 17 בספטמבר 2010) היה ראש ישיבת עץ חיים במונטרה שבשווייץ, והחל מ-1986 בירושלים, שם הסב אותה לישיבת הסדר בשם "היכל אליהו".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשווייץ בשנת 1917 במוצאי אחרון של פסח. למד בישיבה שהקים אביו, הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו, במונטרה שבשווייץ, והוסמך לרבנות בצעירותו. לא הסכים להתפרנס מההוראה בישיבה, וכאביו ניהל מפעל קטן יחד עם אחותו, מרים ויינגורט, וחילק את זמנו בין לימוד התורה וניהול העסק.

בשנת תש"ז (1947) נישא לטובה-עלקא (הלן) לבית אפשטיין, בתו של הרב יחזקאל (איזידור) אפשטיין, והם גרו סמוך לישיבה. בשנת תשט"ז (1956), לאחר פטירת אביו נקרא הרב משה בוצ'קו לעמוד בראש הישיבה. בשנת תש"ל (1970) הפך המוסד לישיבה תיכונית. לצד לימודי הקודש הוקדש חלק קטן יחסית של היום ללימודים לבחינות הבגרות בצרפתית. בוגרי הישיבה מאותה תקופה הופנו לישיבות הסדר בישראל.

לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים החליט לציין בישיבה את יום ירושלים, על אף הביקורת שספג בשל כך בקרב יהדות אירופה, שהתנגדו לפנייתו לציונות.[1] בשנת תשמ"ו (1986) עלתה הישיבה לישראל. הרב בוצ'קו ואתו כל המורים והתלמידים קבעו את מושבם בירושלים וייסדו מחדש את הישיבה כישיבת הסדר, אשר נקראה על שם מייסדה "היכל אליהו". בישיבה פעלה גם תוכנית מח"ל - תלמידים מצרפת שבאו לישראל לישיבה ולהתנדבות לשירות צבאי. רבים מבוגרי תוכנית זו עלו אחר כך לארץ.

בשנת תשנ"ו (1996) עברה הישיבה ליישוב כוכב יעקב בבנימין, והרב משה בוצ'קו ביקש מבנו - הרב שאול דוד בוצ'קו - שיעמוד בראשה.

הרב משה בוצ'קו נפטר בערב יום הכיפורים תשע"א (2010) ונטמן בבית הקברות סנהדריה. השאיר אחריו חמישה ילדים, בתו היא נעמי וולפסון ונכדו הוא הרב אלישע וולפסון, ראש ישיבת הר הבית.

שיטת לימודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בוצ'קו לא נהג לעיין במפרשים רבים בלימוד הסוגיה, משום שמבחינתו לימוד סוגיה פירושו להזדהות עם הלימוד מתוך עיון מדוקדק, ולא להיות קרוע בין פירושים שונים. הלומד צריך לבחור את הפירוש המשכנע ביותר לדעתו.

משנתו ופסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • את השקפת עולמו מכנה בכמה מקומות הרב בוצ'קו כ"שיטת מונטרה", כלומר הדרך שבה הוא חינך את תלמידיו בישיבה: ”שיטתנו מדגישה שלא ניתנה תורה למלאכי השרת, ואין מחובת האדם להיעשות מלאך על ידי הפרדה בין הגוף לבין הרוח... מעלתה של בריאת האדם היא שנוצרה בריה מופלאה, בהרמוניה גמורה שאין כמוה בין גוף ונפש... ועליו מוטל להביא בכוחותיו את הבריאה לידי שלמות. ובהמשך לכך יש לקבוע כי דבר זר הוא לומר שעצם מעשה המלחמה הוא דבר חולין הצריך להיעשות על ידי אנשי חולין ולא על ידי אנשי קודש... כנראה שגם השקפה זו באה לנו בירושה מן הגויים... אם אין מניחים לבן תורה ללכת לאוניברסיטה הרי בהכרח לא יהיו רופאים דתיים - ואין להתפלא אחר כך אם ייערכו ניתוחי מתים[דרוש מקור]
  • התנגד לפשרות טריטוריאליות, אפילו במחיר של פיקוח נפש.
  • פסק כי אדם שרגיל לגלח את זקנו בכל יום רשאי להתגלח בחול המועד וחייב להתגלח לכבוד שבת גם בימי ספירת העומר ושלושת השבועות[2]
  • במסגרת השקפת עולמו הדתית-לאומית, יחסו ממלכתי למוסדות המדינה והוא מקבל את סמכותם.
  • יהודי אתיופיה שלא התנצרו נחשבים ליהודים גמורים וכשרים לבוא בקהל, ואלו שהתנצרו דינם כגויים עד שיתגיירו, כפי שפסק הרב עובדיה יוסף.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגיוני משה, על המקרא, מועדי ישראל ומשמעותם, וכן מכתבים ומאמרים, בעריכת יהודה עציון, ירושלים, תשס"ב
  • עיוני משה, על חמישה חומשי תורה, בעריכת יהודה עציון, יצא לאור בשנת תש"ע בהוצאת ישיבת "היכל אליהו"
  • נתיבות משה, על חמישה חומשי תורה, בעריכת יהודה עציון, יצא לאור בשנת תשע"ב בהוצאת ישיבת היכל אליהו. מתוך דברים שכתב בשנת חייו האחרונה.
  • הגיוני משה על הש"ס, חידושים על הש"ס
  • והאיש משה, מתנה לראש הישיבה לרגל חגיגות השמונים לישיבת "עץ חיים" במונטרה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]