משה בילינסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר משה בֶּילינסון (ברוסית: Бейлинсон; י' בתשרי תר"ן, 5 באוקטובר 1889, ליד ירוסלבל – ה' בכסלו תרצ"ז, 19 בנובמבר 1936, תל אביב), רופא, מחלוצי העיתונאים והפובליציסטים בארץ ישראל, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי.
משה בילינסון נולד ליד העיר ירוסלבל שברוסיה ביום כיפור שנת תר"ן (1889). למד באוניברסיטאות מערב אירופה, והוסמך כדוקטור לרפואה. הצטרף לתנועה הסוציאליסטית הרוסית, וממנהּ עבר לציונות.
בין השנים 1917–1923 חי באיטליה, והיה פעיל בתנועה הציונית שם.
בשנת 1924 עלה לארץ, התיישב במושבה פתח תקווה ועבד כפועל בחבורת "מעבר". בשנת 1925, עם ייסוד עיתון "דבר", נענה בילינסון להזמנת עורכו, ברל כצנלסון, הצטרף למערכת העיתון וכתב בו מאמרים. בילינסון, שהפך לדוברהּ הראשי של תנועת העבודה, ביטא בכתיבתו עמדות של איש מצפון, ובלט בביקורתו נגד ממשלת המנדט הבריטי.
בילינסון היה היוזם של הקמת "בית החולים למושבות יהודה והשרון", שלאחר מותו שונה שמו לבית חולים בילינסון, על שמו (כיום קמפוס בילינסון בתוך מרכז רפואי רבין). בנוסף, היה יו"ר הוועד המפקח של קופת חולים.
בילינסון נפטר בה' בכסלו תרצ"ז, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
[עריכה] כתביו
מאמריו של בילינסון לוקטו והופיעו, שנים אחדות לאחר מותו, ב"כתבי משה בילינסון" בעריכתה של ברכה חבס, בהוצאת דבר:
- בימי תחית איטליה, תל אביב: חברה, 1930.
- פרקי בילינסון, עין-חרוד: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1936.
- במשבר העולם, תל אביב: הוצאת דבר, 1940. [מהדורה נוספת: תל אביב: ירון גולן, 1997.]
- בדרך לעצמאות (עריכה: ברכה חבס), תל אביב: דבר, 1949.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ציון למשה בילינסון: דרכו ופועלו במלאת שנת אבלו, תל אביב: דבר, 1938.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כתבי משה בילינסון בפרויקט בן-יהודה
- משה בילינסון, באתר תנועת העבודה הישראלית
- משה בילינסון, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- בול הנושא את דיוקנו של משה בילינסון
