משה ברגמן
 | |
| לידה |
20 בפברואר 1909 כ"ט שבט תרס"ט ירושלים העתיקה |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1977 (בגיל 68) י"א בטבת תשל"ח בני ברק |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום מגורים | ירושלים, מירון, בני ברק |
| תקופת הפעילות |
? – 21 בדצמבר 1977 |
| חיבוריו | זיבולא בתרייתא, עתיר פומבי, גמלא ותיתורא |
| בת זוג | ליבא רייזיל הרשלר |
| אב | אליעזר |
| אם | צביה זלאטע ליברזאהן |
| צאצאים | רבי מאיר צבי ברגמן, צביה זלאטע גולדמן, אסתר דנציגר, |
| חתנים | רבי ישראל צבי יאיר דנציגר, רבי יעקב גולדמן מזוויהל |
| ראש ישיבת רשב"י | |
| רב בית הכנסת זהרי חמה | |
| מייסד ומנהל תלמוד תורה ביהוד | |
| ראש ישיבת בני עקיבא במירון | |
  | |
הרב משה ברגמן כ"ט בשבט תרס"ט, 20 בפברואר 1909 – י"א בטבת תשל"ח, 21 בדצמבר 1977) היה ראש ישיבת בני עקיבא במירון, ולאחר מכן ראש ישיבת רשב"י בבני ברק.
קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים, בן הרב אליעזר ברגמן, מצאצאי הרבנים אליעזר ברגמן, משה נחום ולנשטיין ונחום לעווי. למד בישיבת עץ חיים אצל הרב איסר זלמן מלצר והרב שמואל גדליה ניימן[1]. נישא לאלטא ליבא רייזיל, בתו של רבי יונה זאב הרשלר מירושלים, ולאחר שנפטרה ממחלת הטיפוס בשנת 1937, נישא בשנית לרחל (נפטרה ניסן תשי"ז). לאחר פטירתה נישא בשלישית לשרה וויץ.
לאחר נישואיו עסק בהפצת תורה ובארגון שיעורי תורה לבעלי בתים בירושלים. בשנות ה-30 וה-40 כיהן כרב בבתי כנסת שונים בירושלים, ובהם בית הכנסת זהרי חמה.[2]
בשנת תרצ"ח (1938) התמנה ל"שומר תקנות" של החברה קדישא הכללית של "כוללות האשכנזים" בירושלים. בתפקיד זה, נשא קודם לכן הגאון רבי דוד בהר"ן, ומשהזקין נתמנה על מקומו רבי משה, כחבר החברא קדישא וכירושלמי מדורי דורות[3]. בעקבות זאת פרסם, בשנת תש"א, את ספרו "זיבולא בתרייתא", העוסק בדיני קבורה לפי מנהג ירושלים. הספר זכה להסכמתם של רבני ירושלים, ובהם הרב שמשון אהרון פולנסקי והרב זליג ראובן בנגיס.
לאחר קום המדינה ייסד את התלמוד תורה ביהוד.
תקופת מירון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-50 התמסר ללימוד תורת הקבלה ולשם כך התיישב במירון ואז נרתם להקמת ישיבה במקום, כשהוא עובר בין המעברות וישובי העולים ומזמין אותם ללמוד בישיבתו[4]. היה מספק לתלמידיו לינה ומזון ודואג ליתומים ולמעוטי היכולת[5]. כשרבו התלמידים, פנה אל הגבאים של "ישיבת בר יוחאי" העתיקה, וביקש מהם לאפשר לו לשפץ את חורבות בניין הישיבה לצורך הרחבתה, ובהסכמתם חידש את הבניין שנהרס רובו ככולו בידי הערבים, לפני קום המדינה, ובנה את הבנין מהמסד ועד הטפחות.[6] רבי משה סיפק לתלמידיו מקומות לינה ושלוש סעודות בכל יום, למען ישבו וילמדו תורה בשקידה באין מפריע. משנודע לו כי ישנם תלמידים בישיבה אשר יתומים מאב או מאם, החל לדאוג גם לצורכי הלבשת התלמידים וסיפק כל מחסורם. כדי לאפשר לתלמידים, אשר יד הוריהם לא הייתה משגת כדי לתמוך בהם בעתיד, דאגה הנהלת הישיבה להנהיג בין כתליה שיעורים במלאכת השחיטה והסופרות, וכן חייטות, פקידות, תיקון חשמל וטבחות[7]. לאחר מאבק משפטי מול ההקדש הספרדי, נאלצה הישיבה לעמוד תחת חסות מרכז ישיבות בני עקיבא[8]. לאחר שבשנת תשכ"ז השתנו צורכי האזור ודרישות התלמידים, ובהתאם גם הישיבה שינתה את פניה והפכה להיות ישיבה טכנולוגית, ומגמות הלימוד היו מסגרות ומכונאות רכב, עזב הרב ברגמן את הכפר ועבר להתגורר בבני ברק, בה הקים את ישיבתו, ישיבת רשב"י.
נפטר בשנת תשל"ח ונקבר בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו (מאשתו הראשונה) הם:
- הרב מאיר צבי ברגמן, בן נוסף בשם נחום שנדרס על ידי ערבי סמוך לקבר רחל[9].
בנותיו (מאשתו השנייה):
- צביה זלטה - אשת הרב יעקב גולדמן, בן האדמו"ר מזוויהל הרב מרדכי גולדמן ואמו של האדמו"ר רבי אליעזר גולדמן מזווהיל בארצות הברית[10];
- אסתר - אשת רבי ישראל צבי יאיר דנציגר, האדמו"ר הנוכחי מאלכסנדר.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'זיבולא בתרייתא' על הלכות קבורת המת, ומנהגי ירושלים משעת הגסיסה ועד זיבולא בתרייתא (סיום הקבורה), תש"א. הודפס במהדורה שנייה בשנת תש"כ. בראש הספר פורסמו מכתבי הסכמה של גדולי רבני ירושלים מכל החוגים התורניים, וביניהם רבני העדה החרדית הגאב"ד רבי יוסף צבי דושינסקי, הראב"ד רבי זליג ראובן בנגיס וחברי בית דינו רבי פנחס עפשטיין ורבי דוד יונגרייז, הראב"ד של בית הדין החסידי בירושלים רבי ישראל זאב מינצברג, רבי שמשון אהרן פולנסקי, רבה של ירושלים רבי צבי פסח פרנק והראב"ד רבי אליהו ראם, וראש ישיבת מרכז הרב רבי יעקב משה חרל"פ.
- 'גמלא ותיתורא' על ענייני חינוך, דרכי החינוך בהלכה ובפדגוגיה, ירושלים, תש"י.
- 'עתיר פומבי', ביאורים על אמרותיו של רשב"י בש"ס, מדרשים, ובזוהר. הוצאת ישיבת הרשב"י בני ברק, תשל"ג.
ספרו 'עתיר פומבי'
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הספר זיבולא בתרייתא, אתר היברובוקס
- כרטיס קבר רבי משה ברגמן, באתר הר הזיתים, 18.10.2022
- אנציקלופדיה של בוני וחלוצי הישוב, הרב משה ברגמן, באתר פרויקט של ספריות מכללת טורו
משה בן אליעזר ברגמן (1909-1977), דף שער בספרייה הלאומית- הספר עתיר פומבי באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 4452 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
- ^ בנימין מפתח תקווה, תולדות ושורשים - עצי משפחה: הרב משה ברגמן ראש ישיבת הרשב"י, באתר תולדות ושורשים - עצי משפחה, יום שני, 24 בדצמבר 2012
- ^ בנימין מפתח תקוה, הרב משה ברגמן ראש ישיבת הרשב"י, באתר תולדות ושורשים, 24 דצמבר 2012
- ^ ראו: ישיבות ומוסדות תורה, באתר ארכיון המדינה, עמ' 246
- ^ מנהרת הזמן - ישיבה בהרי מירון, באתר www.yba.org.il
- ^ על פי עדותו בהקדמתו לספרו 'עתיר פומבי' בני ברק תשל"ג
- ^ תולדות ישיבת מירון, באתר ישיבת בני עקיבא מירון
- ^ יום אחד במירון, באתר דרשו, 2018-05-10
- ^ אברמי פרלשטיין, ראש הישיבה בדמעות: "אחי היחיד נרצח לי מול העיניים על ידי ערבי", באתר בחדרי חרדים, 16 בפברואר 2023
- ^ משה ויסברג, הכירו את הממשיך: הרבי החדש מזוועהיל ארה"ב • פרופיל, באתר בחדרי חרדים, 24 ביולי 2017(הקישור אינו פעיל, 25.2.2020)