משה ברודרזון
 | |
| לידה |
23 בנובמבר 1890 מוסקבה  |
|---|---|
| פטירה |
17 באוגוסט 1956 (בגיל 65) ורשה |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, הרפובליקה הפולנית השנייה, ברית המועצות |
| לאום | יהודי-פולני |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| עיסוק | משורר, מחזאי, מנהל תיאטרון |
| שפות היצירה | יידיש |
  | |
משה ברודרזון (בכתיב יידי: משה (מוישה) בראָדערזאָן; ברוסית: Моше Бродерзон (לעיתים Мойше או Моисей); 23 בנובמבר 1890, מוסקבה – 17 באוגוסט 1956, ורשה) היה משורר, מחזאי ומנהל תיאטרון יידיש בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן בברית המועצות. בשנותיו האחרונות נכלא במחנה גולאג בסיביר, שממנו שוחרר כשנה לפני מותו.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה ברודרזון נולד ב-23 בנובמבר 1890 במוסקבה, למשפחה יהודית אמידה שהורשתה להתיישב בעיר. מוצאה של משפחת אביו מאיר בשקלוב, ושל משפחת אמו שרה-ציפי (טוּרוֹב) בניאסוויז' שברוסיה הלבנה. בעקבות גירוש יהודי מוסקבה וסנקט פטרבורג בידי הצאר ב-1891, השתקע אביו בלודז', בעוד משה, אמו ואחיו עברו לבית הוריה שבניאסוויז', שם זכה משה לחינוך יהודי מסורתי. המשפחה התגוררה ברוסיה הלבנה עד שנת 1900, כאשר היה משה בן 9, ואז התאחדו עם אביו שבלודז'.
ב-1913 פרסם את ספר השירים הראשון שלו, "שוואַרצע פליטעלעך", שזכה לשבחים מפי הסופר אברהם רייזן. עם התקדמות הצבא הגרמני לשערי לודז' במלחמת העולם הראשונה (1914) ברח ברודרזון למוסקבה. בתקופה זו עם החלשות הצנזורה הצארית והתקבצות אנשי רוח מוסקבה הייתה למרכז תוסס של פעילות יהודית ספרותית. וכך ברודרזון השתלב ב"מאסקווער קריין פון יידישע שרייבער און קינסטלער" (החוג המוסקבאי לסופרים ואומנים יהודיים) שארגנו מנשה הלפרן ודניאל טשארני.[1] וכן הוציא ביחד עם הלפרן, טשארני וגרשון ברודיא את ספר השירים 'זאלבאפערט'.
ברודרזון חזר ללודז' ב-1918. ב-1919 ייסד בעזרתם של אמנים נוספים את יונג יידיש, ועמד בראשהּ. באותה שנה נישא לשיינע-מרים מנדלבוים. ב-1922 ייסד בעזרתם של אמנים נוספים את תיאטרון הבובות היידישאי הראשון, "חד גדיא". ברודרזון חיבר שירי ילדים, שרבים מהם זכו ללחן. ב-1924 כתב את הליברטו לאופרה "דוד אוּן בת-שבע" (יידיש: "דוד ובת שבע"), שהייתה לאופרה הראשונה ביידיש שהועלתה בפולין. ב-1927 ייסד בלודז' את "תיאטרון ארָרָט", שחבריו הופיעו ברחבי אירופה עד מלחמת העולם השנייה. כן ייסד את קבוצת התיאטרון "שור הבר". ברודרזון גילה "טאלנטים" יהודים רבים; לדוגמה, הוא היה זה אשר גילה את כישרונו של שמעון דז'יגאן, ששיחק בקבוצות התיאטרון שלו. בשנת 1939 פרסם את הפואמה "י" (האות יו"ד), המורכבת מ-50 שירים בני 16 שורות כל אחד, הגדושה בגילויים של אינטואיציה טרגית החוזה את קץ יהדות פולין הממשמש ובא.
בחודש ספטמבר באותה שנה, עם פלישת גרמניה לפולין, נמלט ברודרזון לביאליסטוק, שנכבשה בידי ברית המועצות בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב. ביוני 1941, כאשר פלשה גרמניה לברית המועצות (מבצע ברברוסה), נמלט מזרחה למרכז אסיה. ב-1944 שב לעיר הולדתו מוסקבה, שם לימד בבית-ספר לתיאטרון והיה חבר בוועד יהודי פולין בברית המועצות.[2]
ב-28 באפריל 1950 נעצר ברודרזון, כמו מספר אינטלקטואלים יהודים (ראו הוועד היהודי האנטי-פשיסטי), ונידון לעשר שנות מאסר במחנה עבודה (גולאג) בסיביר. הוא שוחרר מן המחנה בספטמבר 1955.[3] ביולי 1956 שב לקהילה היהודית בוורשה[4] עם אשתו והתקבל בזרועות פתוחות על ידי הקהילה היהודית שנותרה בפולין. ואולם, שנותיו בגולאג הותירו עליו את חותמן; ברודרזון נפטר בוורשה מהתקף לב ב-17 באוגוסט של אותה שנה, ונקבר בבית הקברות היהודי בעיר. בתשל"א (1970) הועלו עצמותיו לארץ-ישראל ונטמנו בקרית-שאול.[5]
מיצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איך, אַ פּורים–שפּילער...
- בלומען (פרחים), באתר ווירטועל-קלעזמער
- ציפעלע
- זאלבאפערט, מוסקבה: לעבן, 1918. ספר שירים ביחד עם מנשה הלפרן, גרשון ברוידא ודניאל טשארניי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיינע-מרים בראָדערזאָן, מײַן לײַדנס-וועג מיס משה בראָדערזאָן, בואנוס איירס, 1960 ["דרך הייסורים שלי עם משה ברודרזון", מאת אשתו, שיינע-מרים] (ביידיש)
- Gilles Rozier, Moyshe Broderzon: un écrivain yiddish d'avant-garde, Saint-Denis: Presses Universitaires de Vincennes, 1999. (בצרפתית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'יל רוזייה, משה ברודרזון, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- ביוגרפיה מתוך אנציקלופדיה יודאיקה באתר ספריית אוניברסיטת ייל (באנגלית)
- ביוגרפיה באתר ייִדישווב (בצרפתית)
- משה ברודרזון, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
משה ברודרזון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- Элла Рындина, Вспоминая Моисея Бродерзона, Альманах "Еврейская Старина", №12 (36), Декабрь 2005 - (רוסית, עם תמונות)
- בינם הלר, דרכו של משורר יהודי: בחלוף שנה למות משה ברודרזון, על המשמר, 23 באוגוסט 1957, המשך
- משה ברודרזון, דבר, 20 באוגוסט 1956; המשך
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Genady Esraikh, In Harness ,Syracuse University press, New York,2005.pp37-45
- ^ ועד מארגן ליהודי פולין בססס"ד, דבר, 8 בספטמבר 1944.
- ^ 50 Years ago in The Forward, The Jewish Daily Forward, September 23, 2005.
- ^ ברודרזון בורשה, דבר, 7 באוגוסט 1956.
- ^ עצמות המשורר משה ברודרזון הוטמנו בארץ, באתר 'דבר', 13 בדצמבר 1970