משה ברעם

משה ברעם
	משה ברעם, נובמבר 1969
לידה	17 במרץ 1911; זדולבונוב, אוקראינה
פטירה	5 בדצמבר 1986 (בגיל 75); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	מרץ 1931
מקום קבורה	הר המנוחות, ירושלים
מפלגה	מפא"י
סיעה	מפא"י, המערך הראשון, העבודה, המערך
	3 ביוני 1974 – 20 ביוני 1977; (3 שנים)
תחת ראש הממשלה	יצחק רבין
	→ יצחק רבין יואב בן צור ←
	16 בינואר 1977 – 20 ביוני 1977; (22 שבועות ויומיים)
תחת ראש הממשלה	יצחק רבין
	→ זבולון המר מנחם בגין ←
	30 בנובמבר 1959 – 13 ביוני 1977; (17 שנים)
כנסות	4 - 8
כנסות	8, 5 - 6

משה ברעם (17 במרץ 1911 – 5 בדצמבר 1986) היה חבר הכנסת מטעם מפא"י והמערך ושר בממשלת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברעם נולד כמשה ברם^[1] בעיירה זדולבונוב שבווהלין שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה) לנח וחיה. כנער הצטרף לתנועת החלוץ ולתנועת דרור, שהייתה קשורה במפלגת פועלי ציון. סיים בית ספר למסחר בקובנה, ובחודש מרץ, בגיל 20, 1931 עלה לארץ ישראל באוניה "סיני".^[1]

לאחר עלייתו לארץ ישראל התיישב בירושלים, עבד כפועל בניין, היה חבר בתנועת הנוער "הבחרות הסוציאליסטית" ושימש בה כמדריך^[2].

עבד בסוכנות היהודית. היה מראשי מפא"י בירושלים, חבר מועצת עיריית ירושלים, ומזכיר מועצת הפועלים בעיר. כמו כן היה פעיל באגודה לידידות ישראל-ברית המועצות.

כיהן כחבר כנסת במשך 18 שנים, מהכנסת הרביעית ועד הכנסת השמינית. בכנסת הרביעית כיהן כיושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, והיה חבר בוועדות הכנסת.

בין השנים 1974–1977, בממשלת רבין הראשונה, כיהן כשר העבודה. החל מ-16 בינואר 1977, עם פרישת שרי המפד"ל מן הממשלה, כיהן במשך כמה חודשים גם כשר הסעד במקום זבולון המר.

ברעם נפטר בג' כסלו תשמ"ז, בגיל 75, ונטמן בהר המנוחות.^[3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברעם הכיר את אשתו גראציה (שהלכה לעולמה בשנת 2010 ונטמנה לצידו) בעת שהיה מדריך בתנועת הנוער והיא הייתה חניכה, בת למשפחה יהודית ענפה. אביה של גראציה הוא נצר למשפחה עזתית, שהיכתה שורשים בארץ־ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19^[2]. גראציה נולדה בבירות, גדלה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה ועברה שם את מאורעות תרפ"ט. הם נישאו ב-1935 וגרו ברחוב שפרעם בשכונת נחלת אחים, בבית בו שני חדרים קטנים ומטבח של ארבעה מטרים רבועים שבית־שימוש היה בחוץ^[2]. נולדו להם ארבעה ילדים, שניים מהם התפרסמו בפעילויות שונות: עוזי ברעם כח"כ ושר בממשלות ישראל, חיים ברעם כעיתונאי ופרשן ספורט. בנו הצעיר מנחם ברעם נפטר ממחלת הסרטן בינואר 2020^[4]. בתם דרורה חזרה בתשובה^[5].

הסופר ניר ברעם הוא נכדו.

על שמו של משה ברעם נקראו רחוב בעירו ירושלים וגן המנורה במרכז ירושלים.

אוטוביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא בתלם, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך, תשמ"ב 1981.^[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא משה ברעם בוויקישיתוף

משה ברעם, באתר הכנסת
משה ברעם, באתר כנסת פתוחה
ראובן בנגל, הממשלה החדשה | משה ברעם: ארבעים שנה של עסקנות, מעריב, 31 במאי 1974, המשך
י. בן-משה, משה ברעם – שר העבודה, דבר, 14 ביוני 1974
"תנועת העבודה אבלה על מות משה ברעם, מעריב, 7 בדצמבר 1986, המשך
משה ברעם (1911-1986), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ארכיון המדינה, רשימות עולים 1931 - תל אביב-יפו, חיפה - עמ' 365 - מופיע כ"ברם משה", באתר ארכיון המדינה
^ ¹ ² ³ אריה דיין, משפחת ברעם מדברת בערב־שבת על כדורגל, כל העיר, 25 ביולי 1980
^ משה ברעם באתר GRAVEZ
^ עוזי ברעם, מנחם אחי, באתר הארץ, 26 בינואר 2020
חיים ברעם, חיים ברעם נפרד מאחיו הצעיר מנחם ברעם ז"ל שנפטר השבוע, באתר כל העיר, 30 בינואר 2020
^ בילי מוסקונה-לרמן, שטוזה למשפחה, מעריב, 10 בספטמבר 1986
^ דניאל בלוך, אוטוביוגרפיה של איש ירושלים, דבר, 14 באוקטובר 1981.

[:0-1] ¹ ² ארכיון המדינה, רשימות עולים 1931 - תל אביב-יפו, חיפה - עמ' 365 - מופיע כ"ברם משה", באתר ארכיון המדינה

[כל_העיר-2] ¹ ² ³ אריה דיין, משפחת ברעם מדברת בערב־שבת על כדורגל, כל העיר, 25 ביולי 1980

[3] משה ברעם באתר GRAVEZ

[4] עוזי ברעם, מנחם אחי, באתר הארץ, 26 בינואר 2020
חיים ברעם, חיים ברעם נפרד מאחיו הצעיר מנחם ברעם ז"ל שנפטר השבוע, באתר כל העיר, 30 בינואר 2020

[5] בילי מוסקונה-לרמן, שטוזה למשפחה, מעריב, 10 בספטמבר 1986

[6] דניאל בלוך, אוטוביוגרפיה של איש ירושלים, דבר, 14 באוקטובר 1981.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

שרי העבודה בממשלות ישראל
שרי העבודה והבינוי (1948–1949)	מרדכי בנטוב
שרי העבודה והביטוח העממי (1949-1951)	גולדה מאיר
שרי העבודה (1951-1977, 2023 ואילך)	גולדה מאיר • מרדכי נמיר • גיורא יוספטל • יגאל אלון • יוסף אלמוגי • יצחק רבין • משה ברעם • יואב בן צור

שרי הרווחה והביטחון החברתי בממשלות ישראל
שרי הסעד (1948–1977)	יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • פרץ נפתלי • יוסף בורג • מיכאל חזני • ויקטור שם-טוב • יצחק רבין • זבולון המר • משה ברעם
שרי העבודה והרווחה (1977–2003)	מנחם בגין • ישראל כץ • אהרן אבוחצירא • אהרן אוזן • משה קצב • יצחק שמיר • רוני מילוא • אורה נמיר • אלי ישי • רענן כהן • שלמה בניזרי • אריאל שרון
שרי הרווחה (2003–2007)	זבולון אורלב • אהוד אולמרט
שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007–2016)	יצחק הרצוג • משה כחלון • מאיר כהן • בנימין נתניהו • חיים כץ
שרי העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (2016–2021)	חיים כץ • בנימין נתניהו • אופיר אקוניס • איציק שמולי
שרי הרווחה והביטחון החברתי (2021 ואילך)	מאיר כהן • יעקב מרגי

יושבי ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת
יושבי ראש ועדת העבודה (1949–1977):	עקיבא גוברין • פנחס לבון • עקיבא גוברין • משה ברעם • עקיבא גוברין • משה ארם • משה ברעם • שושנה ארבלי-אלמוזלינו
יושבי ראש ועדת השירותים הציבוריים (1949–1977):	אברהם רקנאטי • בנימין אבניאל • אריה אלטמן • משה ארם • נחום ניר-רפאלקס • שלמה רוזן • חייקה גרוסמן-אורקין
יושבי ראש ועדת העבודה והרווחה (1977–1999):	מנחם פרוש • אורה נמיר • יוסי כץ • עמיר פרץ • מקסים לוי
יושבי ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (1999-2021):	דוד טל • יאיר פרץ • שאול יהלום • חיים כץ • שאול יהלום • יצחק גלנטי • משה שרוני • חיים כץ • אלי אלאלוף • חיים כץ
יושבי ראש ועדת העבודה והרווחה (מ-2021):	אפרת רייטן • ישראל אייכלר