משה בר-לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ד"ר משה בר-לב (נולד ב-1944) הוא מהנדס אווירונאוטיקה ישראלי, ומחלוצי תוכנית החלל הישראלית.

משה בר-לב נולד ב-1944 בחולון. למד בפקולטה לאווירונאוטיקה בטכניון בחיפה. עם סיום לימודיו שב לשרת בצה"ל, בחיל האוויר, כמדריך בבית הספר לטיסה ולאחר מכן מילא תפקידי תכנון במטה החיל.

ב-1971 יצא לארצות הברית לאוניברסיטת דרום קליפורניה, לוס אנג'לס, וב-1974 קיבל שם תואר דוקטור בהצטיינות יתרה על עבודתו: "זרימה סביב גופים המואצים באופן פתאומי", שהיוותה פתרון אנליטי שלא נמצא עד לאותה עת.

ב-1975 הצטרף לתעשייה האווירית ומילא בה מגוון תפקידי מפתח בפיתוח ובתכנון מערכות בקרה ושליטה למטוסים שפותחו בתעשייה האווירית, ניהול תחום פיתוח טילי ים-ים מתקדמים: ובתחילת שנות ה-80 יזם את ראשית העיסוק בפיתוח לוויינים. בצד כל אלה כיהן כמרצה באוניברסיטת תל אביב ובטכניון בחיפה לנושאי תעופה וחלל.

ב-1984, כתוצאה מיוזמתו, הוקם "מינהל החלל" של התעשייה האווירית, שהציב את התשתיות הדרושות לפיתוח, ייצור, שילוב, ניסוי, שיגור והפעלה של לוויינים מתוצרת הארץ. שני הלוויינים הראשונים – "אופק 1" ו"אופק 2" – שוגרו ב-1988 וב-1990 שהעלה את התעשייה האווירית בישראל לקדמת הטכנולוגיה העולמית. בנוסף על אלה פותח ושולב במינהל זה לוויין התקשורת הישראלי "עמוס 1", לוויין התקשורת הראשון של ישראל.

משה בר-לב נמנה עם מקימי חברת אימאג'סאט אינטרנשיונל והיה נשיא החברה. משמש כיום כיו"ר חבר הנאמנים של המכון הטכנולוגי בחולון.