משה בר כוכבא
| משה בר כוכבא | |
|---|---|
 |
|
| נולד | 1930, גליציה |
| עלה לישראל | 1942 |
| נפטר |  19 בנובמבר1992, תל אביב |
| כינוי | בריל |
| השתייכות | צבא הגנה לישראל |
| דרגה |  אלוף |
| תפקידים צבאיים | |
| מלחמות וקרבות |
|
| עיטורים | |
| תפקידים אזרחיים | |
משה בר כוכבא (בריל) (1930 - 19 בנובמבר 1992), אלוף פיקוד הדרום בין השנים 1983–1986.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
בר כוכבא נולד בגליציה. הוא עלה לישראל ב-1942 והצטרף בנעוריו לאצ"ל.
שירותו הצבאי [עריכה]
ב-1956, בעת מבצע קדש, פיקד על פלוגה א' בגדוד 82 בחטיבה 7 בקרב סכר הרואיפה. על פיקודו בקרב זה קיבל צל"ש, שלאחר מכן הומר בעיטור העוז. במלחמת ששת הימים ב-1967 פיקד על חטיבה 45 בקרבות עמק דותן וההבקעה לצפון רמת הגולן.
בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים פיקד על פשיטות לפתח לנד במבצע קלחת 2 וקלחת 4 כמפקד חטיבה 188. במלחמת יום הכיפורים היה סגנו של דן לנר בפיקוד על אוגדת מילואים 210, אשר הדפה את השריון העירקי ברמת הגולן. מספר שנים לאחר מכן ב-1979 הועלה לדרגת אלוף. פיקד על גיס 446, הגיס הצפוני, ועסק בהכנות אופרטיביות לעימות בגזרה מול לבנון.[1]
במלחמת לבנון ב-1982 פיקד על גיס 479 שהיה מופקד על רמת הגולן, מיולי 1982 פיקד על כוחות צה"ל בגזרה המזרחית של לבנון וביצע יום קרב מול הסורים בבקעת הלבנון אשר יצב את השקט בחזית בתום הקרבות. במקביל כיהן כמפקד גייסות השריון.
ב-1983 מונה לאלוף פיקוד דרום עד מרץ 1986. שמו של בר כוכבא עלה כמתמודד לתפקיד סגן הרמטכ"ל, אולם אהוד ברק הועדף על פניו. לאחר מכן כיהן כעוזר הרמטכ"ל להפקת לקחי המלחמה.[2] בר כוכבא טען שצה"ל אינו מפיק לקחים ממלחמת לבנון ואינו מתכונן כיאות לשדה הקרב העתידי. הוא הציע להקים ועדת על אסטרטגית שתטפל בעניינים אלו ותאפשר לצבא להקדיש את זמנו לבעיות היומיומיות.[3] בר כוכבא טען שיש להעמיק את ההכשרה של הקצינים הבכירים בצה"ל ולבטל את הנוהג שאנשי צבא פורשים בגילאי 40-45 לקריירה שנייה באזרחות, דבר שלטענתו אינו מאפשר לאנשי צבא להגיע להכשרה מספקת.[4]
בר כוכבא מתח ביקורת נוקבת על הרמטכ"ל דן שומרון וסגנו אהוד ברק כשסבר כי אינם מטפלים בצורה נאותה באינתיפאדה ובשל כך פרש מצה"ל בנובמבר 1990.
חייו הציבוריים [עריכה]
לאחר פרישתו מצה"ל מונה למנכ"ל רכבת ישראל. באביב 1992 ניסה להיבחר לרשימת הליכוד לכנסת השלוש עשרה, הוא נבחר לפאנל, אך כשל בשיטת השביעיות שהייתה נהוגה אז, ועקב כך פרש מן המרוץ.
בעת שירותו הניח בצה"ל יסודות מקצועיים בתחום לוחמת השריון, וגם בתקופה שלאחר פרישתו פרסם מאמרים רבים בנושא לוחמת שריון.
בתו היא השחקנית ירדן בר כוכבא.
ספרו [עריכה]
- מרכבות הפלדה/ משה בר-כוכבא (בריל). תל אביב: מערכות, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1989.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- משה בר כוכבא אתר יד לשריון
- עיטור העוז שהוענק למשה בר כוכבא, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ביטאון עמותת יד לשריון, גיליון 27, דצמבר 2007
- ^ עמנואל רוזן, בר כוכבא יקים את מועצת זקני צה"ל לייעץ לרמטכ"ל, מעריב, 22 ביולי 1987
- ^ עמנואל רוזן, צה"ל מעכב אישור לאלוף בר כוכבא לפרסם מאמר, מעריב, 20 ביולי 1987
- ^ מ. בר כוכבא, האם הוכשר הפיקוד של צה"ל לקראת אתגרי העתיד?, מערכות 309, אוגוסט 1987 , עמ' 2-4
| מפקדי פיקוד הדרום (פד"ם) | ||
|---|---|---|
|
| מפקדי חיל השריון | ||
|---|---|---|
|
