משה גסטר
| משה גסטר Moses Gaster 1856 – 1939 |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תרומות עיקריות | ||||||
| מגדולי החוקרים בתחום השפה הרומנית ותולדותיה, הפולקלור היהודי והרומני, חקר שומרונים, פעיל ציוני | ||||||
|
||||||
משה גסטר (Moses Gaster; 17 בספטמבר 1856 בבוקרשט, רומניה - 5 במרץ 1939 באבניגדון באנגליה) רב וחוקר לשון ופולקלור, היסטוריון, פובליציסט, איש ציבור יהודי יליד רומניה, חכם הקהילה הספרדית של לונדון, ממנהיגי הציונות הרומנית והבריטית.
תוכן עניינים |
[עריכה] שנות צעירותו ולימודיו
משה גסטר נולד בבוקרשט, רומניה, כבן בכור בין שמנה ילדים של משפחה "מעורבת" של יהודי ספרדי בעל שורשים באוסטריה (מקור שם המשפחה היה כנראה "קסטרו") ואשתו האשכנזיה. אביו שימש כקונסול כבוד של הולנד בבירה הרומנית וסבו העשיר, עזריאל גסטר, בנה ב-1865 בית כנסת. משפחת אביו הגיעה לרומניה מאוסטריה ומפולין ואימו, יהודית פינקל, הייתה בתו של יהודי עשיר, איסאק רובינשטיין מברדיצ'ב, ככל הנראה צאצא לרב החסיד הגדול לוי יצחק מברדיצ'ב. [1] בהתחלה למד משה גסטר בבית אצל מורים פרטיים. בין השאר למד צרפתית וגרמנית, בעוד שיעורי עברית קיבל מהמלומד והנוסע היהודי הנודע יוסף הלוי Joseph Halévy שהתיישב באופן זמני בבוקרשט אחרי נסיעתו אל בני ביתא ישראל בחבש. בהמשך למד משה גסטר בכמה בתי ספר תיכון בבוקרשט -"ג.לאזר" ,"בסארב" ו"ספנטול סבא". [2] בסיום לימודיו התיכוניים ב-1874 יצא גסטר אל ברסלאו, אז בגרמניה, לרכוש השכלה רבנית בסמינר התאולוגי היהודי היוקרתי שם , שהונחה על ידי אידאולוגיה שביססה לימים את היהדות הקונסרבטיבית, אצל מורים כמו הרב זכריה פרנקל וצבי הירש גרץ שלימד אותו היסטוריה ודוד רוזין שהיה מורו לפילולוגיה רבנית, הומילטיקה ומדרש. בו זמנית למד גם באוניברסיטאות של ברסלאו ולייפציג. בשנת 1877, בגיל 25, הוסמך כדוקטור לפילוסופיה על עבודה מתחום הפונולוגיה ההיסטורית של השפה הרומנית Zur Rumänische Lautgeschichte. Die Gutturale termis בהדרכת גוסטב גרבר Gustav Gröber באוניברסיטת האלה. הוא המשיך בלימודיו הרבניים עד לקבלת הסמכה (בהצטיינות) בשנת 1881 בסמינר התאולוגי בברסלאו. החל משנת 1878 השתתף במאמרים לכתב העת של מורו, גוסטב גרבר, Zeitschrift für Romanische Philologie (כתב עת לפילולוגיה רומאנית) שבו פרסם גם את עבודת הדוקטורט שלו. משנת 1879 השתתף גם בכתב העת של החוג הספרותי הרומני החשוב ז'ונימאה, שיחות ספרותיות, שבהנהגתו של המבקר ספרות וההוגה טיטו מאיורסקו.
[עריכה] פעילותו ברומניה
בחזרתו לרומניה היה מראשי הקהילה הספרדית הרומנית ופעל בהנהגת תנועת "חובבי ציון". הודות לבקיאותו הרבה בשפה הרומנית ותולדותיה , למרות היותו יהודי והמדיניות המנכרת כלפי היהודים באותה תקופה ברומניה, נהנה משה גסטר מהערכה רבה ולימד בין השנים 1881-1885 כמרצה לתולדות הספרות הרומנית ולמיתולוגיה השוואתית באוניברסיטת בוקרשט. כיהן גם כמפקח כללי של בתי ספר וכחבר בוועדה להסמכת מורים.
[עריכה] גירושו מרומניה וההגירה לאנגליה
ביום 6 בספטמבר 1885 ד"ר גסטר פרסם מאמר חריף נגד האנטישמיות של האיכרים הרומנים בעיתון "רומנול" (הרומני) ובתגובה גורש מרומניה על ידי ממשלתו ה"ליברלית" של יון ברטיאנו ב 16 באוקטובר באותה שנה (כמו אליאס שוורצפלד עשרה ימים מאוחר יותר). הוא התיישב בלונדון שם נבחר בשנת 1887 לרב הראשי הספרדי (חכם), המנהיג הרוחני של הקהילות היהודיות הספרדית והפורטוגזית באנגליה. הוא נשא לאשה את בתו של מייקל פרידלנדר, מזרחן ידוע, ראש המכללה היהודית Jews College בלונדון. בשנים 1886 ו-1891 הירצה משה גסטר באוניברסיטת אוקספורד קורסים לספרות הסלבונית שחלקם פורסמו בלונדון בשנת 1886 ("Greco-Slavonic Literature ") (ספרות יוונית-סלבונית").
כעבור שנים לא רבות המלך קרול ביטל את צו הגירוש והעניק לו בשנת 1891 את העיטור הלאומי הרומני להישגים יוצאי דופן - דרגה א, והזמין אותו לחזור. למרות תיקון העוול והכיבודים הוא דחה את ההזמנה ובשנת 1893 זכה באזרחות הבריטית. בשנת 1895 לבקשת השלטונות הרומנים כתב דו"ח על מערכת החינוך בבריטניה. דוח"ו פורסם ברומניה ושימש כבסיס לרפורמה של החינוך שם.
[עריכה] פרסים ואותות כבוד
- 1930 - העיטור "קצין גדול של כתר רומניה"
Mare Ofiţer al Coroanei României
[עריכה] המשך פעילותו באנגליה
מאוחר יותר גסטר ביקר ברומניה וזכה לכבוד גדול. הוא התקבל גם על ידי מלך רומניה, הוענק לו אות כבוד ומונה, כחבר כבוד, לאקדמיה הרומנית.
בשנת 1907 ביקר בארץ ישראל ובעוד כמה מארצות המזרח התיכון ועל כך כתב ביומניו ובאיגרות ששלח אל בני ביתו[3].
גסטר היה ציוני נלהב ובהיותו מבאי ביתו של הרברט סמואל (נשותיהם היו חברות ילדות) ניצל כל הזדמנות כדי להטיף למען הציונות וגם העניק להרברט סמואל ספרים על ההיסטוריה היהודית. לאחר נאומו בקונגרס הציוני השני, נישא גסטר על כתפי הצירים על פני כל האולם.
כחכם העדה הספרדית הוא הוציא לאור סידורי תפילה מתורגמים לאנגלית שישמשו את בני הקהילה. כמו כן ערך ספר על תולדותיה של הקהילה הספרדית בלונדון.
גסטר היה מגדולי החוקרים בתחום הפולקלור היהודי והרומני. עבודתו החשובה ביותר בתחום הפילולוגיה הייתה לדעת רבים ה"כרסטומטיה הרומנית" „Crestomaţia română”, בשני כרכים שבה הוציא לאור 200 כתבי יד רומנים מהמאות ה-16 עד 18. את אוסף הכתבים הרומניים שלו שלח לפני מותו לספרית האקדמיה הרומנית.
[עריכה] מספריו
- 1881 Mishna - Aboth "משנה - אבות"
- 1882 Literatura popularã românã "הספרות העממית הרומנית"
- 1892(Chrestomaţia română”, (Leipzig, Bucureşti, "כרסטומטיה רומנית"
- Greco-Slavonic Literature, London, 1886
- 1899 The Chronicles of Jerachmeel "הכרוניקות של ירחמיאל"
- 1900 Geschichte der rumänischen Literatur א
- 1915 Rumanian Bird and Beast Stories א
- 1924 The Exempla of the Rabbis "משל הרבי"
- 1924 The Ketubah "הכתובה"
- 1925 The Samaritans, Their History, Doctrines and Literature "השומרונים, ההיסטוריה שלהם, תורתם וספרותם"
- 1926 The Spread of Judaism through the ages א
- 1927 The Samaritean Book of the Secrets of Moses "ספר השומרונים על סודות משה"
- 1928 The Story of Chanucah "הסיפור על חנוכה"
- 1929 The Story of Passover "הסיפור על פסח"
- 1929 The tittled Bible א
- 1930 The Story of Shavaoth "הסיפור על שבועות"
- 1930 The Story of Purim "הסיפור על פורים"
- 1931 The Story of the High Festivals and the Feasts of Tabernacles א
- 1931 Texts and Studies א
- 1932 Samaritean Eschatology א
- 1934 Ma’aseh Book א
- 1936 Povestea Vorbii "סיפור הדיבור"
[עריכה] מקורות וקישורים חיצוניים
- מאמרים על משה גסטר שפורסמו על ידי מירצ'אה אליאדה בעיתונות הלגיונרית הרומנית ברומנית
- יודאיקה - מאמר על משה גסטר
- A promotor of the Haskala in Romania– Moses Gaster
- האנציקלופדיית הספרות הרומנית מתחילתה ועד שנת 1900 - הוצאת האקדמיה ר.ס.רומניה - בוקרשט, 1979
Enciclopedia literaturii române de la origini până la 1900, Editura Academiei RSR, Bucureşti 1979
[עריכה] ראו גם
- גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית (עמ' 497), הוצאת הקיבוץ הארצי, תשכ"ה.
- Leon Volovici - Moses Gaster and Ronetti Roman - two Romanian Jewish intellectuals facing modernization - Studia judaica, 11, 2007. Cluj (לאון וולוביץ':משה גסטר ורונטי רומן , שני אקדמאים יהודים רומנים בהתמודדות עם המודרניזציה - ב"סטודיה יודאיקה" 11, 2007, קלוז')
- משה גסטר והגדרה מחדש של מושגים בהומילטיקה היהודית
[עריכה] קישורים חיצוניים
- עלי יסיף, משה גסטר – פורץ דרך בפולקלור ובמדעי היהדות, פעמים 100, קיץ תשס"ד

- ניצה דרויאן, החכם ד"ר משה גסטר והקהילה התימנית בירושלים (בעקבות ביקורו בארץ ישראל באביב 1907, קתדרה 6, דצמבר 1977

[עריכה] הערות שוליים
- ^ לאון וולוביץ' (2007)
- ^ לקסיקון הספרות הרומנית מהמקורות ועד 1900 (1979)
- ^ קתדרה מס' 6
| הרבנים הראשיים לאנגליה | ||
|---|---|---|
| הרבנים האשכנזיים |
יהודה לייב כהן · אהרון הסופר של דבלין · אהרון הרט · צבי הירש לוין · דוד שיף · שלמה הירשל · נתן מרקוס אדלר · צבי הרמן אדלר · יוסף הרמן הרץ · ישראל ברודי · עמנואל יעקובוביץ' · יונתן זקס |
|
| הרבנים הספרדיים |
יעקב ששפורטש · יהושע דה סילבה · יעקב אבנדנה · שלמה אאיליון · דוד ניטו · יצחק ניטו · משה גומז דה מסקיטה · משה כהן דה מלדולה · רפאל אזבדו · בנימין ארטום · משה גסטר · שלמה גאון · אברהם לוי |
|