משה דוד גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משה דוד גאון (1888 - 1958), נולד בשנת תרמ"ח בטראביניק שבבוסניה, למשפחה ששורשיה ממגורשי ספרד. קיבל חינוך יהודי וכללי.

סמוך למלחמת העולם הראשונה עלה לארץ, ולמד בבית המדרש למורים של חברת "עזרה". בפרוץ "מלחמת השפות" הצטרף לשובתים, ובשלהי שנת תרע"ה השלים את חוק-לימודיו בבית המדרש העברי למורים בבית הכרם, בהנהלת דוד ילין.

ימי מלחמת העולם הראשונה עברו עליו בארץ ישראל. מראשית שנת ה'תרפ"ב ניהל את התלמוד תורה הגדול באיזמיר.

בשנת ה'תרפ"ח נסע לבואנוס איירס, שבה סייע בעריכת "הבימה העברית" והורה בבית הספר לקהילת יהודי מרוקו. מקץ שנה שב לארץ, והוזמן לכהן כמזכיר כללי לעדת הספרדים בירושלים - תפקיד שמילאו עד ימיו האחרונים. באותם ימים נשא לאשה את שרה, בת בנימין חכים.

עיקר עיסוקו של משה דוד גאון, היה חקר יהדות המזרח בארץ ישראל ובעולם. הוא פרסם מחקרים חשובים, המהווים בסיס לחקר תולדות יהודי ספרד. ספרו העיקרי הוא "יהודי המזרח בארץ ישראל בעבר ובהווה" שיצא בשני כרכים, החל משנת ה'תרפ"ח, ומאז נדפס במספר מהדורות. כמו כן כתב במספר עיתונים, בעיקר בעיתוני היהודים הספרדים בלאדינו ובשפות אחרות, בארץ ובעולם. בנוסף הוא אחז בעט המשוררים, ופרסם ספר שירים ("פואיזיאס") בלאדינו. במשך השנים הוא אסף אוסף נכבד של עיתונים בעברית ובלאדינו, ובהמשך הוא כתב את הביבליוגרפיה המקיפה ביותר על העיתונות בלאדינו.

ילדיו הם כלילה, יגאל, איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.

נפטר בשנת 1958. על שמו רחוב בשכונת מקור ברוך בירושלים. בנו – בני גאון, יסד על שמו את מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

[עריכה] ספריו


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F
כלים אישיים