משה ובר
 | |
| לידה |
1913 ה' בכסלו תרע"ד ירושלים  |
|---|---|
| פטירה | י"ח באדר א' תש"ס (בגיל 87 בערך) |
| כינוי | רב מישה |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | חסידות חב"ד-ליובאוויטש |
| רבותיו | הרבי מליובאוויטש |
| בת זוג | הרבנית מרים |
  | |
הרב חיים משה ובר (ה' בכסלו תרע"ד, 23 בנובמבר 1913 - י"ח באדר א' תש"ס, 24 בפברואר 2000) היה מראשי ישיבות "חת"ם סופר" ו"אוהל משה", מחזיר בתשובה ומשפיע חב"די בישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים לפנחס לייבוש, תלמיד של רבי חיים מבריסק, ולחווה, בתו של אלימלך פרלמן. בהיותו בן שנתיים התייתם מאביו, שחלה במחלת הטיפוס. למד בישיבת תורת אמת של חסידות חב"ד. בשנת תרפ"ט, 1929, פגש את האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון כשביקר בארץ. מאוחר יותר מינה אותו הרבי ל"משפיע" בישיבה. האדמו"ר הבא, הרב מנחם מנדל שניאורסון מינהו ל"משפיע" ראשי לחסידיו בירושלים[דרוש מקור] והיה משפיע בבית הכנסת אהל יצחק. בעת ביקורו הראשון בחצרו, בשנת תשי"ז 1957, שלח הרבי מליובאוויטש את מזכירו בנימין קליין, לקבל את פניו בשדה התעופה.
כאשר חלה הרב ובר בצעירותו בדלקת ריאות קשה, הכריז רבה של העדה החרדית בירושלים, רבי יוסף צבי דושינסקי, על קיום חצי יום תענית ב"כולל" שבראשותו והוסיף לו את השם "חיים". היה מקורב גם לאדמו"ר רבי שלמה מזוויהל, ששלח את נכדיו ללמוד עמו בחברותא ומימן בסתר את הכולל לאברכים שהרב ובר עמד בראשו.
האדמו"ר רבי דוד קאהן מתולדות אהרן נהג ללמוד את כתבי אדמו"רי חב"ד מפי הרב ובר. האדמו"ר רואה ברב ובר את אחד מרבותיו בתורת החסידות[דרוש מקור].
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב ובר עסק רבות במצוות גמילות חסדים. ביתו בן שני החדרים בשכונת בתי אונגרין זכה לכינוי "מלון ובר", לאחר שהתארחו בו חסרי בית ומרי נפש. הוא גייס כסף עבור משפחות נזקקות ועבד עם הרב משה אשכנזי, רב קהילת חב"ד בתל אביב, והרב שלמה אליעזר מרגליות מירושלים בחלוקת צדקה.
בתחילת שנות השישים של המאה העשרים, הקים הרב ובר עם הרב יהודה דייטש, את "המרכז לשיעורי תורה לנוער ולמבוגרים". במסגרת הרשת העבירה קבוצת רבנים בראשותו שיעורי תורה בפני בני נוער ומבוגרים בערי הפריפריה.
באייר תשכ"ז, (1967), לאחר שהכותל המערבי שוחרר במלחמת ששת הימים, הקים הרב ובר, בהוראת הרבי מליובאוויטש, דוכן להנחת תפילין הפועל עד היום ברחבת הכותל המערבי. הוא הציב שלט המזהיר על איסור העלייה להר הבית לדעת פוסקים רבים ואף הציב שומר שיפקח על כך[1].
בשנותיו האחרונות, הרב ובר הקים ועמד בראש ישיבת "בארה של מרים", על שמה של רעייתו, ללימוד תורת הקבלה.
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
תלמידו העיקרי היה הרב עידו ארליך-ובר, שאף שינה את שם משפחתו לארליך-ובר. הוא עורך עלון שבועי בשם "שמעו ותחי נפשכם", ומביא בו חידושים וסיפורים מרבו.
- הרב שלום ארוש
- הרב תדהר אילון - ראש ישיבת "שמן ששון" ומחבר סדרת ספרי הקבלה "עץ התדהר"
- הזמר והיוצר דדי בן-עמי
- הרב שלמה עופר
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב ובר היה חשוך ילדים. אחיו היה רבי זלמן, ראש ישיבת פרשבורג. גיסו, בעלה של אחותו, היה עמרם בלוי מנהיג נטורי קרתא.
נפטר בי"ח באדר א' ה'תש"ס ונטמן לצד אמו, בסמוך ל"חלקת הרבנים" בהר המנוחות.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ירים משה - על חמישה חומשי תורה, פרקי אבות, ומסכתות בש"ס. הספר יצא לאור בהוצאה מחודשת במרץ 2016, לקראת מלאות 16 שנים לפטירתו
- ירים משה - על פרקי אבות, בהוצאת ישיבת בארה של מרים, תש"ם
- ילקוט אמונה וביטחון - פרקים ביסודות האמונה היהודית
- שמעו ותחי נפשכם - לקט הוראות למעשה לפי סדר פרשיות השבוע
ספרים שנכתבו אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריה ארליך: עבדי משה - ביוגרפיה על הרב ובר
- הרב עידו ארליך-ובר: והאיש משה - לקט סיפורים והנהגות מחיי הרב ובר
