משה חבושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה חבושה
לידה 1961 (בן 63 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה חבושה (נולד ב-1961) הוא מוזיקאי, פייטן, חזן ויוצר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה חבושה נולד בירושלים לדוד חבושה וסעידה יאיר. סבו, חכם גורג'י יאיר, היה חזן נודע בבגדאד ומאוחר יותר בירושלים. ממנו ספג חבושה את המסורת העיראקית בחזנות ובפיוטי השבח ושירת הבקשות העיראקיות. עם זאת, כבר מגיל צעיר נמשך לבתי הכנסת בירושלים שבהם שלטה המסורת הספרדית-הירושלמית, שמורכבת ממסורת הבקשות החלביות ומהסגנון המוזיקלי המצרי. מילדות למד שירה ופיוט וכבר בגיל 12 החל לשיר בבית הכנסת בורוכוב בשכונת הבוכרים בירושלים. בהמשך שר בבית הכנסת החלבי - בית הכנסת עדס בנחלאות, לאחר פטירת הפייטן סלים ברסקה התבקש חבושה לנהל את שירת הבקשות בבית הכנסת, ובהמשך גם לימד בו שירה ופיוט לקבוצת נערים, מתוכם צמחו חזנים בעלי שם. בגיל 17 הופיע לראשונה בפני הרב עובדיה יוסף.[1] מאז הופיע באירועים רבים, ציבוריים ופרטיים, שערך הרב.

עם השנים רכש לעצמו חבושה מקום מרכזי במסורת הפיוט הספרדית-ירושלמית. סגנונו המוזיקלי מושפע מהמוזיקה הערבית ובייחוד מסגנון השירה של מוחמד עבד אל-והאב. לפי המסורת המוזיקלית הספרדית-ירושלמית הוא נוהג לשיר ולנגן טקסטים בעברית ללחנים ערביים פופולריים. בין היתר התפרסמו בביצועיו השירים "אינתא עומרי" של אום כולת'ום (שנהפך ל"אל בעניי"), ו"קלאופטרה" של עבד אל-והאב (שנהפך ל"אלי חסרה").

בכתבה שהקדיש לחבושה העיתון המצרי הנפוץ "אל-מצרי אל-יום" בשנת 2009, תיאר חוקר המוזיקה מוחמד עבוד כיצד בבית הכנסת נשמע חבושה "כאילו נולד בבתי הספר של המוזיקה הערבית", וכי קולו הגמיש ויכולתו לבצע לחנים מורכבים, מזכים אותו בתואר "גדול הפייטנים בישראל":

"תוך כדי שהם [המתפללים] שרים את מלות התפילה, הם כמעט שומעים את כוכב המזרח, אום כולת'ום, שרה: אלורד גמיל... 'גמיל אלורד', אבל קולה של אום כולת'ום נעדר מן המקום, ובמקומה עולה אל הבמה הפייטן משה חבושה, ששר את הפתיחה הערבית 'יא עין יא ליל' באריכות וברגש, ואחר שר בעברית ממלות התפילה".

חבושה הוציא במהלך השנים עשרות תקליטים, ומרבה להופיע בפני קהל רב בכל רחבי הארץ והעולם, עם עוד, כינור ובשירה. הופיע יחד עם זמרים בולטים כמו ברי סחרוף. כמו כן הופיע בפני קהילת "אהבה ואחווה" של יהודי מצרים בברוקלין וכן בפני הקהילה היהודית בקהיר.

חבושה עובד לעיתים קרובות עם מוזיקאים פלסטינים-ישראלים בניסיון לקרב את השלום באמצעות המוזיקה. לימד פיוט ושירה באוניברסיטה העברית בירושלים, בין תלמידיו נמנו זמרים כמו מוש בן ארי, אתי אנקרי ואביתר בנאי.

מגיש תוכנית "אזמר בשבחין" מדי יום שישי ברדיו קול ברמה. הוציא לאור קונטרס בשם "נקודות מבט" (ירושלים, 2000) שעוסק בפיוט.

בשנת 2009 חתמו רבנים רבים על מכתב תמיכה בחבושה, לאחר שהופצו נגדו פאשקווילים שבהם נכתב שהופיע בפני קהל מעורב של נשים וגברים.[2][3]

חבושה זכה בפרס ראשון בתחרות נגינה על עוד בישראל שהתקיים באודיטוריום חיפה עם קהל וחבר שופטים ערבים, נוצרים, ויהודים.

חבושה נשוי ואב לחמישה מתגורר בשכונת בית ישראל בירושלים. מקרובי משפחתו מוזיקאים ידועים בהם אלעד הראל והרב דוד מנחם.

דיסקוגרפיה (חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-90 הוציאה חברת גל פז את כל קלטותיו לאור מחדש בפורמט תקליטורים

שירה
  • בעצם העניין
  • אור חדש
  • שיר ושבחה
  • נחמוה לי
  • קל כנשר
  • כפיף
  • יערת דבש
  • שבחי ירושלים
  • ישמח משה
  • סליחות
  • שירי שבחות
  • שמחת בית השואבה,
  • שירים לכבוד ארצי היפה-פיה
  • יה ריבון (שיתוף פעולה עם שרולי ברוכנר)
עריכה
  • תורה ותפילה : מאוצר החזנות הספרדית. עורכים: משה חבושה ועזרא ברנע. ירושלים, רננות, המכון למוזיקה יהודית

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]