משה חסקין
| משה חסקין | |
|---|---|
 הרב חסקין בשנות ה־30 של המאה ה־20 |
|
| תאריך לידה | תרל"ב |
| תאריך פטירה | תש"י |
| מקום פעילות | קרקינובה, פרילוקי, ירושלים |
| השתייכות | רבני ליטא, רבני ארץ ישראל, רבני ירושלים |
| נושאים שבהם עסק | ש"ס, הלכה |
| רבותיו | הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה |
| תלמידיו | בנו, יצחק אלחנן |
| חיבוריו | "כלכלת שביעית" |
הרב משה חסקין (תרל"ב, 1872 - תש"י, 1950) היה רב בליטא ובאוקראינה, ולאחר מכן בירושלים.
[עריכה] תולדותיו
הרב משה חסקין החל ללמוד בבית־המדרש "קברנים" שבקובנה, ליטא בשנת תר"ן (1890). שם הוא פגש את החפץ חיים אשר הפגיש אותו עם הרב יצחק אלחנן ספקטור שאותו שימש במשך שלוש שנים ובין השאר שוחרר בהשתדלותו מגיוס לצבא. בשנת תרנ"ו (1896) נישא לחנה בת יהודה רבינוביץ' מהעיר יורבורג והמשיך ללמוד עוד שלוש שנים בקובנה. בשנת תרנ"ט (1899) עבר לווילנה ושם למד עוד שנה עד שהתמנה לרב בעיירה קרקינובה (מחוז קובנה, ליטא) שם כיהן במשך חמש עשרה שנה עד שמלחמת העולם הראשונה הביאה לגירוש היהודים מהעיירה. בשנת תרע"ב (1912) ייסד ישיבה בקרקינובה, בה למדו כ-60 תלמידים. על פי עדותו הישיבה זכתה לשם טוב ונחשבה למכינה לישיבת סלבודקה.
לפני חג השבועות תרע"ה (1915) גורש חסקין מקרקינובה ועבר לעיר פרילוקי (מחוז פולטבה, אוקראינה), שם התמנה בשנת תרע"ט (1919) לרב העיירה. בימי מלחמת האזרחים ברוסיה, עברה העיירה מיד ליד, ויהודיה עמדו בסכנת מוות ושוד, במיוחד תחת שלטונות פטליורה והצבא הלבן של אנטון דניקין. הרב חסקין סיפר שבמספר מקרים רק כפסע היה בינו לבין המוות. בלילה בו נסוג צבא דניקין מפני הצבא האדום הם רצחו 27 יהודים והרב חסקין עצמו ניצל בזכות מכר נוצרי שהחביא אותו.
תחת השלטון הקומוניסטי האנטי־דתי, סבל הרב חסקין מהצקות והשפלות, כמו כוהני הדת האחרים. הוא מספר שנאלץ לטאטא את רחובות העיר עם הרב ציפרינוביץ' במטאטאיהם הפרטיים, תחת עינם הפקוחה של השוטרים. ביתו הוחרם, והוא גר עם אשתו בעזרת הנשים של בית מדרש קטן.
בראשית שנת תרצ"ג נפטרה רעייתו. בערב פסח באותה שנה (1933) עלה לארץ ישראל, שבה כבר היו בנו ובתו. את הרישיון לעזוב את ברית המועצות קיבל בקושי רב, לאחר השתדלות בת שלוש שנים של קרובים וידידים ברוסיה, אמריקה וארץ ישראל.
בשנת תרצ"ח (1937/8) הוציא לאור בירושלים את ספרו "כלכלת שביעית", בו קיבץ את הלכות שנת השמיטה - מן המשנה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, הרמב"ם, ראשונים וגדולי האחרונים, וביאר אותן.
נפטר בירושלים. לבנו הבכור קרא יצחק אלחנן, על שם רבו, הרב יצחק אלחנן ספקטור.
[עריכה] מקורות
- הקדמת המחבר ל"כלכלת שביעית".
