משה טמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה טמיר
משה טמיר, 1979
משה טמיר, 1979
לידה 1924
אודסה, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
פטירה 13 בנובמבר 2004 (בגיל 80 בערך)
ישראל ישראלישראל
שם לידה משה טולצ'ינסקי
לאום ישראלית
תחום יצירה ציור, הדפס
יצירות ידועות "אמנון הפצוע" (1948)
בן או בת זוג תמרה תמיר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה טמיר (192413 בנובמבר 2004) היה צייר ומורה לאמנות ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה טמיר (טולצ'ינסקי) נולד באודסה, ברית המועצות (אוקראינה של ימינו), בשנת 1924. בשנת 1927 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. באותה שנה נפטרה אמו. בתחילה התגוררה המשפחה בקריית חיים ובשנת 1939 עברה לירושלים. בשנת 1942 הצטרף להכשרה בקיבוץ בית אלפא ועבד כרועה צאן. בין השנים 1944-1943 שירת בפלמ"ח באזור הגלבוע. בין השנים 1948-1947 היה חבר בפלוגות חי"ש של ההגנה. לאחר הקמת צה"ל שירת ביחידה קרבית ובשנת 1949 נפצע בקרב על הגנת ירושלים. בשנת 1950 שינה את שמו ל"טמיר".

כמיהתו הגדולה לציור ולאמנות הביאה אותה לעזוב כנער צעיר את הקיבוץ. הוא הגיע חסר כל לירושלים, והתקבל ללימודים בבית הספר בצלאל החדש, שם למד בין השנים 1944–1947, כשהוא מפרנס עצמו בין השאר בהדרכת נוער במצוקה ובהדרכה בבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית.

טמיר התבלט בכישרונו, וזכה כבר בשנתו השנייה בפרס "הרמן שטרוק". את הפרס העניק לו מנהל בית הספר, האמן מרדכי ארדון. בין השניים התפתחה חברות אמיצה שנשמרה עד פטירתו של ארדון.

כשהיה על סף סיום לימודיו פרצה מלחמת העצמאות. טמיר גויס לפלמ"ח והשתתף בקרות על הגנת ירושלים. באחת מההפוגות בלחימה נטל שק של פחמי עץ וצייר ציור קיר גדול של חיילי פלמ"ח, שזכה לציון בעיתונות של אותה תקופה.

בין השנים 19551960 ו-19611963 שהה בפריז, צרפת. עם שובו לישראל, בשנת 1963, התמנה לתפקיד המפקח על לימודי האמנות במשרד החינוך. במסגרת תפקיד זה פיתח סמינרים להוראה ויזם את "שבוע האמנות" בבתי הספר. הוא החזיק בתפקיד זה עד 1988.

יצירתו המוקדמת של טמיר, מסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, הכילה דימויים הקשורים למלחמת העצמאות. ציורים אלו, כגון "אמנון הפצוע" (1948), הכילו דימויים של חיילים וקורבנות, ואופיינו בסגנון ציור אקספרסיבי ובשילוב בין הפשטה לריאליזם. בשנות ה-50 החל טמיר לעשות שימוש באימפסט כבד בציוריו, שהפכו לדקורטיביים. על הנושאים שהופיעו בעבודותיו נמנים דימויים של חיות וציפורים, לצד תיאורים מיסטיים וארכיטיפים.

בשנת 1968, נתלו במשכן נשיאי ישראל, שלושה שטיחים בנושאי מנורת המקדש ("אור"), ירושלים ולוחות-הברית, שנארגו על ידי אמן שטיחי הקיר ג'ורג' גולדשטיין, לפי ציוריו של משה טמיר.

היה נשוי לאמנית תמרה טמיר.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1954-1953 - בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות, ירושלים
  • 1954-1953 המכון לאמנות ע"ש אבני, תל אביב-יפו
  • 1961 - מנהל-שותף, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  • 1988-1963 - המפקח הארצי על לימודי האמנות, משרד החינוך והתרבות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1947 - פרס הרמן שטרוק, בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות, ירושלים
  • 1949 - פרס על הציור "אמנות הפצוע", בית האמנים, תל אביב
  • 1961 - פרס ראשון, הביאנלה של סן פאולו, סן פאולו, ברזיל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה טמיר בוויקישיתוף