משה מושקוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה מושקוביץ
משה מושקוביץ
משה מושקוביץ
לידה 23 בינואר 1925
צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בינואר 2021 (בגיל 96)
משואות יצחק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה חקלאות
ראש מועצה אזורית שפיר
19521981
(כ־29 שנים)
ראש מועצה מקומית אפרת
19831985
(כשנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משה מושקוביץ (מחייך במרכז) בטקס הנחת אבן פינה למה שכונה באותם ימים "מרכז התרבות של גוש עציון", לימים "אלון שבות". מימינו, יגאל אלון ומשמאלו, חיים משה שפירא, אוקטובר 1969.

משה (מושקו) מושקוביץ (23 בינואר 192524 בינואר 2021, כ"ז טבת תרפ"ה - י"א שבט תשפ"א) היה איש חינוך ופעיל ציבור ישראלי, ממייסדי ישיבת הר עציון, ממחדשי היישוב היהודי בגוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים, מיוזמי הקמתו של מכון צומת. משנת 1952 ועד 1981 שימש ראש המועצה האזורית שפיר ולאחר מכן כיהן כראש המועצה המקומית אפרת, הראשון. עמד בראש המשלחת להבאת 345 ספרי תורה, גווילים ומגילות ששרדו מתקופת השואה בווילנה[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה "מושקו" מושקוביץ נולד בשנת 1925 בברטיסלבה שהייתה אז בצ'כוסלובקיה, ועלה לארץ ישראל עם הוריו בגיל 10. למד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, בשנת 1939 התגייס לאצ"ל ולאחר הפילוג באצ"ל בשנת 1940, הצטרף עם קבוצת חברים ללח"י שם כונה "אריאל" ושם עבר אמונים, הפיץ חומרי תעמולה ועבר קורסים בתפעול אמל"ח[2] בשנת 1945 והקים עם חבריו את הגרעין הקיבוצי משואות, שהיווה את הבסיס להקמת קיבוץ משואות יצחק בגוש עציון.

תפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1947 ל-1949 היה בשליחות מטעם הקיבוץ הדתי במחנות המעצר בקפריסין, במטרה לסייע למעפילים בארגון חייהם במחנות ולהכין אותם לקראת העלייה לארץ ישראל.[3]

משנת 1952 ועד 1981 שימש כראש המועצה האזורית שפיר, במסגרת זו יזם את הקמת הישיבה התיכונית אור עציון ומוסדות חינוך נוספים. במהלך הקמת המוסדות בשנות ה-50 צדד מושקוביץ בקבלת תרומה שנויה במחלוקת שהשיג יצחק קדמון מבישוף אזור אאוגסבורג, גרמניה, יוסף שטימפלה (גר'), לפיתוח מרכז תיכון תורני מקצועי במרכז שפירא.[4]

לאחר מלחמת ששת הימים פעל רבות ליישובו של גוש עציון.[5] הקים את היישוב הקהילתי אלון שבות, ורתם את הרבנים יהודה עמיטל ואהרן ליכטנשטיין לייסוד ישיבת הר עציון ביישוב החדש. בנוסף, הקים ביישוב את מכללת הרצוג, ובינואר 2017 דאג לפתיחת לימודי תואר שני של המוסד האקדמי בהיכל שלמה בירושלים, אחרי שמשרדי הרבנות הראשית עברו למשכן אחר. בנוסף, ייסד את המוזיאון לאמנות יהודית בהיכל שלמה בירושלים.

בתחילת שנות ה-80 הקים את היישוב אפרת ושימש במשך למעלה מארבע שנים ראש היישוב וראש המועצה הראשון.[6]

תפקידים ציבוריים בעמותות וגופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה חבר ופעיל ב-22 עמותות וגופים: חבר הוועד המנהל של אוניברסיטת בר-אילן, יו"ר עמותת מכללת שערי משפט, יו"ר ועד ההנהלה של ישיבת הר עציון, יו"ר הנהלת העמותה של ישיבת ירוחם, יו"ר ועד ההנהלה של ישיבת שיח יצחק, יו"ר עמותת היכל שלמה, יו"ר הוועד המנהל של מכון צומת (תפקיד ממנו פרש ב-2020) ועוד.[7]

עמותת מנורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת עמותת "מנורה" שהקים, פעל במשך כ-60 שנה לגאול חפצי קודש יהודיים מהגולה. בינואר 2002, בחלון הזדמנויות דיפלומטי, יצא בראש משלחת עם הרב הראשי ישראל מאיר לאו לווילנה, והביא לישראל 345 ספרי תורה, גווילים ומגילות אותם מציגים במוזיאון לאמנות יהודית בהיכל שלמה בירושלים, אותו ייסד[1].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביום ירושלים תשס"ח הוענק למושקוביץ "פרס מוסקוביץ' לציונות". בנימוקי ועדת הפרס נאמר כי הפרס הוענק "על למעלה משישים שנות מעורבות, מחויבות ומנהיגות בתחומי החינוך, החברה וההתיישבות; על חלקו האישי בהקמת יישובים ומוסדות השכלה, חינוך ותורה, בכל רחבי הארץ; על חזון התיישבות המחודשת בגוש עציון, לאחר מלחמת ששת הימים ועל הגשמתו של החזון, ביסוד יישובי הגוש, ישיבת הר-עציון והעיר אפרת".
  • בית הספר הממ"ד "אריאל" בשכונת התמר באפרת נקרא על שמו, כשם כינויו בלח"י.
  • ב-2021 זכה בפרס ירושלים להתיישבות.
  • ב-פברואר 2022, התקיים אירוע הנצחה לזכרו במוזיאון לאמנות יהודית ב"היכל שלמה" במלאת שנה לפטירתו[1].
  • ב-יוני 2022 הוכנס לישיבת הר עציון לזכרו ספר תורה, שניצל מהשואה והועלה לארץ על ידי עמותת מנורה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושקוביץ' התגורר במושב משואות יצחק. נפטר ב-24 בינואר 2021 בגיל 96.[9]

בתו, שלומית, נישאה לפרופסור יעקב כץ, והם היו מראשוני תושבי גוש עציון, שמושקו פעל לחדש את היישוב בו.
בין נכדיו נמנים גלעד כץ, ונבו כץ.[10]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאור התורה, עיונים בפרשות השבוע (חמישה כרכים)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפרת קראוס, לבנות ארץ - סיפור חייו של משה מושקוביץ, הוצאת ספריית בית אל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה מושקוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 יצחק טסלר, כך הובאו לארץ מאות ספרי תורה במבצע חילוץ של איש אחד, באתר ynet, 16 בפברואר 2022
  2. ^ חייו ופועלו של משה מושקוביץ באתר הלח"י
  3. ^ תש"ה-תש"ט, באתר האינטרנט של תנועת הקיבוץ הדתי; כעת בארכיון האינטרנט
  4. ^ שאול מייזלש, שלהבת גדולה לזכר דמותו של יצחק קדמון ז"ל איש ההתישבות הדתית, תל-אביב: מורשת, תשמ"ד, עמ' 149
  5. ^ אמיר אטינגר ואוריאל בארי, ‏הוגשה מועמדותו של משה מושקוביץ' לפרס ישראל, באתר "סרוגים", 2 בנובמבר 2020
  6. ^ אתר מועצה מקומית אפרת
  7. ^ התפקיד החדש של השר לשעבר זבולון אורלב, באתר "סרוגים", 4 בנובמבר 2020
  8. ^ אפרת קראוס, לבנות ארץ - סיפור חייו של משה מושקוביץ, ספריית בית אל, עמ' 290
  9. ^ משה (מושקו) מושקוביץ הלך לעולמו בגיל 96, באתר "סרוגים", 24 בינואר 2021
  10. ^ ניצן קידרנבו כץ סופד לסבא מושקו: "אדם פשוט, אבל ענק שבענקים", באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2021