משה מרדכי אפשטיין

הרב משה מרדכי אפשטיין
הגרמ"מ אפשטיין
תאריך לידה	כ' באדר ה'תרכ"ו (1866)
תאריך פטירה	י' בכסלו ה'תרצ"ד (1934)
השתייכות	ליטאים
נושאים שבהם עסק	תלמוד, מדרשים, מוסר, הלכה
רבותיו	הנצי"ב מוולוז'ין, הרב נתן צבי פינקל (הסבא מסלובודקה) והרב חיים סולובייצ'יק
תלמידיו	בנו הרב חיים שרגא פייבל אפשטיין
חיבוריו	"לבוש מרדכי" על הש"ס

הרב משה מרדכי אפשטיין (1866 - 1934; כ' באדר ה'תרכ"ו - י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

משפחתו

נולד בבאקשט (סמוך לוילנה) לבילא חנה והרב צבי חיים אפשטיין, ששימש כרבה של באקשט, ובעברו למד בישיבת וולוז'ין ונודע בכינוי 'העילוי השחור'. אחיו הגדול של משה מרדכי, הרב אליהו דוד אפשטיין, היה חתנו של רבי מרדכי מאושמינא. אחותו קריינה הייתה נשואה לרב נפתלי מנחם הוטנר, בנו של רבי יוסף זונדל הוטנר ("ר' זונדל איישישוקר"). בתם צביה נישאה לרב מאיר חדש, לימים המשגיח של ישיבת חברון.

על ספריו חתם בשם 'עפשטיין', ומאוחר יותר בארץ ישראל הוחלפה האות ע' בא' - 'אפשטיין'. בנו היחיד - הרב חיים שרגא פייבל - שינה את צורת כתיבת השם, והחליף את האות ט' באות ת' - 'אפשתין', זאת כדי ליצור בידול מן השם 'אפשטיין' שהמחזיקים בו היו בדרך כלל לויים.

נישואיו

למד בישיבת וולוז'ין ונחשב בה לעילוי. לאחר שנפטר שרגא פייבל פרנק, הגביר מאלקסוט, פרברה של קובנה, ביקשה אלמנתו גולדה למלא את צוואתו ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה. ראש הישיבה הרב נפתלי צבי יהודה ברלין התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - בעל אחותה - הרב זבולון בריט, רבה של העיר פלונגיאן, לבחון את שניהם, אך גם הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים לרב יצחק אלחנן ספקטור בקובנה, התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להינשא, ואכן בשנת תרנ"ב (1892) נישאה הבת חיה מנוחה לרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה לרב איסר זלמן מלצר.

ישיבת כנסת ישראל

הרב אפשטיין התבקש על ידי מחותנו הרב נתן צבי פינקל‏ לעמוד בראש הישיבה שייסד - ישיבת סלובודקה, יחד עם גיסו - הרב מלצר. מאוחר יותר עבר הרב מלצר כדי לעמוד בראשות ישיבת סלוצק.

עקב גזירת גיוס לתלמידי הישיבה בסלבודקה הוחלט בסוף שנת 1924 להעלות את תלמידי הישיבה לארץ ישראל. חברון נבחרה בשל היותה מקום מרוחק מפוליטיקה ומחלוציות חקלאית. בנוסף, בירושלים גרו אנשי היישוב הישן שהיו שמרנים והיה חשש שלא ירצו בקרבתם את ישיבה שתלמידיה בעלי הופעה 'המודרנית'. הישיבה נקראת עד היום על שם העיר - ישיבת חברון. הרב אפשטיין שהה אז בארצות הברית במסע התרמה למען הישיבות, יחד עם הרב קוק והרב שפירא מקובנה. מאוחר יותר הוא עלה לחברון, ושהה בה כשנה. אחר כך חזר לסלבודקה לנהל שם את ענייני הישיבה, ושוב חזר לחברון. בפרעות תרפ"ט נרצחו 24 מתלמידי הישיבה, ביניהם אחיינו של הרב אפשטיין, הרב אפשטיין שהה באותם ימים בארצות הברית בגיוס כספים לישיבה, משפחתו וכל מי שהסתתר בביתו ניצל. הטבח בחברון שבר אותו נפשית, והוא חדל כמעט מלתפקד. ההנהגה נמסרה לחתנו הרב יחזקאל סרנא שהקים מחדש את הישיבה בירושלים, בשכונת גאולה. בכסלו תרצ"ד נפטר הרב אפשטיין, ולהנהגת הישיבה צורפו שני חתנים נוספים: הרבנים חברוני וכהן.

את חידושיו פרסם בספרי "לבוש מרדכי" על הש"ס.

מתלמידיו

• הרב יחזקאל סרנא
• הרב יחיאל יעקב וינברג
• הרב אהרן קוטלר

פעילותו הציונית וגאולת חדרה

ערך מורחב – רכישת אדמות חדרה

כבר בתקופה שלמד הרב אפשטיין בישיבת וולוז'ין, היה בקשר רוחני עם הראי"ה קוק שלמד שם באותה תקופה (ואף שמר איתו על קשר לאחר מכן ובמיוחד בא"י) והושפע מתפיסת הגר"א והנצי"ב שיש לקומם את א"י במעשה לכן היה פעיל באגודת סתר ציונית בשם "נס ציונה". מטרת חברי האגודה, שכולם היו בחורי ישיבה, הייתה לעלות לארץ ישראל. מזכיר האגודה היה פסח פרידלנד, גיסו של הרב אפשטיין - הרב איסר זלמן מלצר - היה חבר בה, וחבר נוסף באגודה היה הרב אברהם דוב כהנא שפירא - הרב האחרון של קובנה שחיבר את הספר המפורסם 'דבר אברהם'. קיומה של האגודה נשמר בסוד, משום שהרוסים אסרו עיסוק בענייני יישוב ארץ ישראל, שהייתה ארץ זרה תחת שלטון טורקי.

לאחר עזיבת וולוז'ין, ולאחר שכבר היה נשוי ואב לילדים, חבר הרב אפשטיין לשלוש אגודות סתרים נוספות - שאחת מהן באה מאלקסוט (בה היה חבר דוד-אשתו, הרב יהודה לייב פרנק), והשנייה באה מריגה. הוא היה חבר במשלחת של חמישה שליחים מטעם אגודות אלה, שיצאו לקנות אדמות בארץ ישראל. בהמלצתו ובתיווכו של יהושע חנקין קנו את אדמות חדרה. זאת לאחר שחנקין התחייב בחוזה כתוב שידאג לייבושן של כל הביצות בסביבה. בסופו של דבר חנקין הונה אותם, לא עמד בהתחייבותו, ואף לקח לעצמו חלק מן הקרקע.

הרב אפשטיין לא עלה עם אנשי האגודות לחדרה, משום שמונה בינתיים להיות ראש ישיבת סלבודקה. רק בשנת 1925 עלה לארץ ישראל בעקבות תלמידי הישיבה.

קישורים חיצוניים

• זאלקא הכהן ראנד, ‏הרב ר' משה מרדכי עפשטיין זצ"ל, תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י, עמוד 93, באתר HebrewBooks
• כרטיס הקבר של משה מרדכי אפשטיין באתר הר הזיתים

ספריו

• הספר לבוש מרדכי על מסכת יבמות
• הספר לבוש מרדכי על מסכת גיטין
• הספר לבוש מרדכי חלק שני על מסכת בבא מציעא
• הספר לבוש מרדכי חלק שלישי על מסכת זבחים ומסכת מנחות
• הספר לבוש מרדכי על מסכת בבא קמא
• שו"ת לבוש מרדכי על השלחן ערוך

הערות שוליים

הקודם: -

ראשי ישיבת חברון - כנסת ישראל 1877-1934

הבא: הרב יחזקאל סרנא