משה מרדכי הלוי שולזינגר
 | |
| לידה | ז' באדר תש"א |
|---|---|
| פטירה | כ"ז באב תש"ע (בגיל 69) |
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה | |
| השתייכות | חרדים-ליטאים |
| תחומי עיסוק | רב בית המדרש "ירחי כלה" בבני ברק |
| רבותיו | רבי יחזקאל אברמסקי |
| חיבוריו | משמר הלוי |
| אב |
יצחק שולזינגר |
  | |
הרב משה מרדכי הלוי שולזינגר (ז' באדר תש"א; 6 במרץ 1941 - כ"ז באב תש"ע; 7 באוגוסט 2010) היה רב חרדי ליטאי, מחבר סדרת ספרי משמר הלוי[1] מאבירי ההשקפה החרדית־ליטאית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בחיפה לסימה לאה ולרב יצחק הלוי שולזינגר, בוגר ישיבת ראדין וישיבת מרכז הרב, וראש השוחטים בחיפה. אחיו הם הרב שמואל שולזינגר, שהיה רב העיר קריית אתא, ואלעזר שולזינגר, חתנו של הח"כ לשעבר שלמה לורינץ.
בצעירותו למד בישיבת מרכז הרב[2]. בשנת תשי"ט (1958) עבר ללמוד בישיבת סלבודקה בבני ברק, והיה תלמידו המובהק של הרב יחזקאל אברמסקי. בשנת תשכ"ד (1964) נישא לבתו של הרב שלמה כהן, נכדו של רבי שלמה הכהן מווילנה, שהיה תלמידו הקרוב של החזון איש, חתנו של יעקב הלפרין וחבר מועצת העיר בני ברק.
הרב שולזינגר נודע כבקי בש"ס, בתנ"ך ובתולדות ישראל. היה רב בית המדרש "ירחי כלה" בבני ברק, שלמרגלות ישיבת פוניבז'. מאז תשכ"ט (1969) ועד פטירתו, במשך למעלה מארבעים שנה, מסר בו שיעור יומי. כמו כן מסר שיעורי תורה ושיחות מוסר בבני ברק ועוד. השיעור המפורסם ביותר היה השיעור בדף היומי. נחשב אחד מתלמידיו המובהקים של הרב שך בתחום ההשקפה.
דרשתו הפומבית הראשונה הייתה בשנת תשל"א (1971), בהספדו על חותנו שלמה כהן. בשנת תשל"ג (1973), כשנפטרה הרבנית מרים, אשתו של הרב יעקב ישראל קניבסקי (ה'סטייפלר'), הפציר בו בעלה כי יספיד אותה והדריך אותו לגבי תוכן ההספד. במוצאי השבת שלאחר פטירת הרב שך הספידו הרב שולזינגר בבית מדרשו "ירחי כלה", במשך כשלוש שעות[3].
דרשתו השנתית הייתה בליל שביעי של פסח, אליה נהרו רבים מתושבי בני ברק. דרשותיו של הרב שולזינגר היו ארוכות מהרגיל וכללו דברי מוסר והשקפה, תוך ביקורת על תופעות בתוך הציבור החרדי.
ייסד וניהל במשך עשרות שנים קרנות צדקה לסיוע לנצרכים.
לאחר פטירתו הוקמה לזכרו רשת כוללי ערב "משמר הלוי"[4].
חתנו הרב שלמה יעקבזון הוא משגיח בישיבת תפארת ציון בבני ברק.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שולזינגר חיבר את סדרת משמר הלוי ובה עשרות כרכים על רוב מסכתות התלמוד. כמו כן ערך והוציא את הספר "תורת זאב" ובו דברי תורה של דודו הרב זאב צ'צ'יק מירושלים. כן הביא לדפוס ספר משיעורי הרב משולם דוד הלוי סולוביצ'יק על ענייני קדשים.
מלבד ספריו בסוגיות הש"ס, חיבר סדרת ספרים על תולדותיהם ואורחותיהם של רבנים ידועים:
- פניני רבנו יחזקאל, על הרב יחזקאל אברמסקי
- פניני רבנו הגרי"ז, על הרב מבריסק
- פניני רבנו האבי עזרי, על הרב שך
- פניני רבנו הקהלות יעקב, על הרב יעקב ישראל קניבסקי
בנוסף הוציאו תלמידיו את שיעוריו היומיים תחת השם שיעורי משמר הלוי על הש"ס, "משמר הלוי" על סדר פרשיות התורה, שני כרכי דרשות משמר הלוי, וכן עשרות חוברות משיחות והספדים שנשא במשך השנים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אגרא דהספידא - הספדים לזכרו, הוצאת רשת כוללי ערב משמר הלוי, תמוז תשע"א
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלי שלזינגר, הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל, 7 באוגוסט 2010, אתר "בחדרי חרדים"
משה מרדכי בן יצחק שולזינגר (1941-2010), דף שער בספרייה הלאומית- אברהם חיים שולזינגר, רבי משה מרדכי, חלק א, חלק ב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 'משמר' ראשי התיבות: משה מרדכי.
- ^ יש שני גירסאות על נסיבות סילוקו מהישיבה, לפי בנו (אברהם חיים שולזינגר, רבי משה מרדכי, חלק א, עמ' 96, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)) הוא עזב את הישיבה לאחר שדיבר נגד היכל שלמה לפי היסטוריונים אחרים סיבת סילוקו מהישיבה היא מאחר שהתבטא על הוראת הרצי"ה שלא ללמוד מתנ"ך שהודפס על ידי נוצרים במילה "שגעון", ראו: הילה וולברשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא, תש"ע, עמ' 109, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), על כך שהפסר מדבר על שולזינגר ראו: הרב איתם הנקין, 'שכתובי היסטוריה במשפחות תלמידי הראיה קוק זצ"ל', אסיף ג, תשע"ו, עמ' 1155 והע' 45 שם
- ^ שולזינגר, משה מרדכי;
כבה אור העולם, הספד על הרב שך, י"ח בחשוון תשס"ב
- ^ כינוס גדולי ישראל בבית מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א להקמת כוללי 'משמר הלוי', אתר "שטייגען", 15 בפברואר 2011
