משה פלד (אלוף)
| משה פלד | |
|---|---|
 |
|
| נולד | 31 ביולי 1925, עין גנים |
| נפטר | 16 באפריל 2000 |
| כינוי | מוּסה |
| השתייכות |  ההגנה צבא הגנה לישראל |
| תקופת שירות | 1940 - 1948 (ההגנה) 1958 - 1980, 1948 (צה"ל) |
| דרגה |  אלוף |
| תפקידים צבאיים |
|
| מלחמות וקרבות |
|
| תפקידים אזרחיים | |
משה (מוסה) פלד (31 ביולי 1925 - 16 באפריל 2000), אלוף בצה"ל. בתפקידו האחרון שימש כמפקד גייסות השריון. לאחר מכן היה מנכ"ל רפא"ל ויו"ר יד לשריון בלטרון.
האלוף משה פלד זכה להכרה כאחד מ"חמשת מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה", לצד גנרל-פלדמרשל ארווין רומל, גנרל קרייטון אברהמס, גנרל ג'ורג' פטון ואלוף ישראל טל, במוזיאון השריון בפורט נוקס, קנטאקי, שבארצות הברית[1]. זאת כהוקרה על לחימת אוגדתו, עוצבת המפץ, בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים ועל תרומתו לפיתוח תורת לחימת השריון בצה"ל כתוצאה מלקחיה. את הלקחים ותורת-הלחימה שעוצבה על-פיהם הציג לנציגי פיקוד האימונים של צבא ארצות הברית, שביקרו בישראל לאחר המלחמה והדוקטרינה (TRADOC) של צבא ארצות הברית, עודכנה עקב כך בתקופה שלאחר מלחמת וייטנאם.[2]
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
פלד נולד, גדל והתחנך במושב עין גנים בשנת 1926. כשהיה בן 14, בעודו תלמיד תיכון, הצטרף פלד לארגון ההגנה בו שימש כקשר ומאוחר יותר כמפקד כיתה.
[עריכה] במלחמת העצמאות
במלחמת העצמאות היה מפקד מחלקה בחטיבת גולני ולחם בקרבות החטיבה בגליל ובעמק הירדן. במהלך המלחמה קיבל גם את הפיקוד על פלוגת הג'יפים החטיבתית, שהובילה את כוחות החטיבה במבצע עובדה לכיבוש אום רשרש (היא אילת) והיה למ"פ הראשון שהגיע אליה[3]. לאחר תום המלחמה — במהלכה נפצע פעמיים — השתחרר מצה"ל והתיישב במשק במושב נהלל.
[עריכה] חזרתו לשירות
בשנת 1958, בעקבות פנייתו של מפקד גייסות השריון דאז, האלוף חיים בר-לב, חזר פלד לשירות-קבע בצה"ל והתמנה למדריך בקורס מפקדי פלוגות שריון. הוא סיים את המכללה לפיקוד ומטה (קורס פו"ם) בשנת 1960, ומונה לפקד על גדוד הטנקים 52. ב-1962 יצא לקורס שריון מתקדם במרכז השריון של צבא ארצות הברית בפורט נוקס, קנטאקי. ב-1963 מונה למפקד קורס מפקדי פלוגות שריון בו שימש כמדריך עם חזרתו לשירות. ב-1965 מונה למפקד חטיבה 14, שהייתה מורכבת באותו זמן מגדוד 52 (טנקי שרמן ו-AMX-13) ומשני גדודי חרמ"ש (חיל רגלים משוריין).
[עריכה] במלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים (5 - 10 ביוני 1967) היה פלד סגן-מפקד אוגדה 36 של האלוף אלעד פלד, שיועדה ונפרסה מלכתחילה לבלום התקפה סורית בדרום רמת הגולן, אולם הופנתה עם תחילת המלחמה לחזית הירדנית: בתחילה הופנתה האוגדה להתקפה בעמק דותן במאמץ לכבוש את השומרון (5 - 6 ביוני), ומאוחר יותר התקדמה מזרחה, במאמץ לתפוס את הגשרים על נהר הירדן ולבלום את התקדמותה של חטיבה עיראקית ממוכנת שהתכוונה לפרוץ באזור (7 ביוני). עם סיום כיבוש הגדה המערבית הופנתה האוגדה לחזית הסורית, ועם תחילת המתקפה כבשו כוחותיה את דרום רמת הגולן (9 - 10 ביוני).
[עריכה] במלחמת ההתשה
בשנת 1968, בעת קרבות ההתשה בחזית תעלת סואץ (מלחמת ההתשה) מונה פלד לסגן-מפקד הכוחות המשוריינים בסיני. בשנים 1970 - 1972 פיקד על המכללה לפיקוד ולמטה ובמינוי חירום שימש מפקד עוצבת ראם, עם סיום תפקידו זה מונה לפקד על אוגדה משוריינת (אוגדה 146 - עוצבת המפץ), בדרגת תת-אלוף.
[עריכה] במלחמת יום הכיפורים
בתחילת מלחמת יום הכיפורים (6 - 22 באוקטובר 1973) שימשה אוגדתו של פלד כעתודה מטכ"לית. ככזו, היוותה האוגדה כוח שהפיקוד העליון של צה"ל יכול היה להפנות לכל אחת מחזיתות הלחימה, לפי ראות עיניו.
ביום השני למלחמה (7 באוקטובר), עקב מה שנראה כהתמוטטות מאמץ הבלימה מול הסורים ברמת-הגולן, והתעקשותו של פלד מול הרמטכ"ל על יכולתו להדוף את הסורים, הופנתה אוגדתו לדרום הרמה. ב-8 באוקטובר פתחו 3 האוגדות ברמת הגולן (אוגדה 36 בפיקודו של תת-אלוף רפאל איתן בגזרה הצפונית, אוגדה 210 בפיקודו של האלוף דן לנר במרכז, ואוגדה 146 בפיקודו של תת-אלוף פלד בדרום) במתקפת-הנגד משולבת על הכוחות הסורים. הצלחתה של התקפת-נגד זו ב-8 - 9 באוקטובר, בשילוב עם הפצצות חיל האוויר הישראלי בעומק השטח הסורי, הביאו להתמוטטות ההתקפה הסורית, ועד מהרה תפסו כוחות צה"ל מחדש את שטחי רמת הגולן שתפסו הסורים עם תחילת ההבקעה. מליל 12 - 13 באוקטובר נמצאו מבואותיה הדרומיים של דמשק בטווח הארטילריה של צה"ל, ונוצר איום ממשי על בירת סוריה.
[עריכה] כמפקד גייסות השריון
לאחר המלחמה, בשנת 1974, מונה פלד למפקד גייסות השריון והועלה לדרגת אלוף. בתפקיד זה עסק פלד בשיקום חיל השריון, שנשא בחלק גדול מנטל קרבות הבלימה בסיני וברמת הגולן וספג אבידות כבדות. במסגרת תהליך השיקום החל בתהליך התעצמות, שבמסגרתו שוקמו ואף הוקמו עוצבות שריון חדשות, המשיכו להיקלט טנקי M-60 (מגח) ונגמ"שי M-113, והוחל בייצורו של טנק המערכה הישראלי — המרכבה. כמו כן, הוביל פלד את תהליכי הפקת-הלקחים מלחימת השריון בקרבות הבלימה וההתקפה במלחמת יום הכיפורים, שבעקבותיהם עודכנה תורת הלחימה של חיל השריון והוחל בביצועם של אימונים רב-חיליים (בשיתוף עם חיל הרגלים, חיל ההנדסה וחיל התותחנים) — בהתאם לתורת "הקרב המשולב" (לפיה על חילות-השדה השונים לפעול – ולכן גם להתאמן – במשולב, על-מנת לנצל יתרונות ולחפות על חולשות המאפיינות כל חיל).
בשנת 1980 השתחרר מצה"ל.
[עריכה] עיסוקיו האזרחיים
בשנת 1980, לאחר סיום שירותו הצבאי, התמנה פלד לתפקיד ראש חטיבת יבשה בחברת "אלול טכנולוגיות", העוסקת בייעוץ ואספקת שירותים בתחום הביטחוני, שם הועסק עד 1982, אז הצטרף לחברת כור תעשיות כמנכ"ל אחת הקבוצות.
בשנים 1987 - 1992 שימש בתפקיד מנכ"ל הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל). מסופר שבתפקידו זה אמר על עבודתם של המדענים העוסקים במחקר ופיתוח: "אם הכול הצליח, סימן שלא העזתם. אני הייתי מצפה ש-50% יסתיימו בכישלון".[4]
במשך תקופה מסוימת בשנות ה-90 שימש פלד בתפקיד עוזר שר הביטחון לענייני תעשיות ביטחוניות. במסגרת תפקיד זה פעל רבות להגברת שיתוף הפעולה בין התעשיות הביטחוניות בישראל, על-מנת לקדם את הישגיהן הטכנולוגיים והכלכליים.
משנת 1986 ועד לפטירתו בשנת 2000 היה יו"ר עמותת יד לשריון.
[עריכה] פרטים אישיים
למד היסטוריה וכלכלה באוניברסיטת תל אביב, ומינהל מתקדם בטכניון.
בנו הבכור נהרג בתאונת מטוס בחוף השנהב ב-1978.
משה פלד נפטר באפריל 2000 והובא למנוחות במושבו, נהלל.
[עריכה] לקריאה נוספת
- משה פלד, "המאפיינים הצבאיים של מלחמת לבנון", עמודים 113 - 123, פורסם בספר "לבנון: המלחמה האחרת" בעריכת רוביק רוזנטל, הוצאת ספרית פועלים, 1983.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- דוד תדהר (עורך), "תת אלוף משה (מוסה) פלד (אייזנברג)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5648
- משה ("מוסה") פלד ז"ל (1948-1949)], מתוך אתר גדוד הסיור של חטיבת גולני
- תשע שנים לפטירת אלוף (במיל') מוסה פלד באתר עמותת "יד לשריון" (2 באפריל 2009)
- General Starry Reflects on Leadership: The International Commander’s Wall באתר מוזיאון ג'ורג' פטון (אביב 2003)
- קריאת רחוב על שמו של מוסה פלד בירושלים, כתבה באתר מוזיאון יד לשריון
- אנדרטה לזכרו של האלוף משה (מוסה) פלד ז"ל, באתר מוזיאון יד לשריון
- עמוס רגב, הצדעה מאוחרת, ישראל היום, 17 בספטמבר 2010
[עריכה] הערות שוליים
| מפקדי חיל השריון | ||
|---|---|---|
|
