משה פראוסניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה פראוסניץ
1922 –‏ 1998
Moshe Prausnitz.jpg
תרומות עיקריות
ארכאולוג ישראלי שהתמחה בתחום הפרהיסטוריה
עבודת הדוקטורט של משה פראוסניץ בנושא כלי צור נאוליתיים יצאה לאור כספר באנגלית.

משה (מקס) ו' פּרַאוּסניץ (Moshe W. Prausnitz;‏ 8 בדצמבר 1922, ברלין1 ביולי 1998, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי שהתמחה בתחום הפרהיסטוריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פראוסניץ נולד בברלין בירת גרמניה ב-1922. עלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1937, בגיל 15, והתגורר על הר הכרמל בחיפה. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה למד באוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד. בשנת 1953 נסע להשתלם באנגליה ולמד אצל הפרהיסטוריון הנודע ויר גורדון צ'ילד. את לימודי הדוקטורט עשה באוניברסיטה העברית. עבודתו עסקה ב"כלי צור נאוליתיים" היא יצאה לאור באנגלית כספר בשם "From Hunter to Farmer and Trader".

פראוסניץ עבד באגף העתיקות. עבודתו הראשונה הייתה בחפירות בקיסריה כעוזר לפרופסור שמואל ייבין, מנהל האגף דאז. החפירה הראשונה שניהל (יחד עם מרים תדמור) הייתה בראש הנקרה. במסגרת עבודתו ניהל וחפר באתרים ארכאולוגים רבים. בין האתרים שחפר: בית הקברות ליד תל אבו הואם (1952); שרידי כנסייה ויישוב ביזנטי ליד שבי ציון (1955);‏[1][2] תל אכזיב (1998-1958), ביחד עם המכון המזרחי של אוניברסיטת רומא, חפירה שהמשיכה אילת מזר בהצעתו, לאחר מותו;‏[3] תל עלי[4] – אתר נאוליתי מדרום לכנרת; תל כברי; בהרצליה – אתר פרהיסטורי; האתר הנאוליתי הטבוע נווה ים ביחד עם ארנסט אליעזר ורֶשנֶר; אתר מהתקופה הפלאוליתית התחתונה מחצבת עברון בגליל, ביחד עם אברהם רונן; מבצר ראש מיה בחיפה ואתרים נוספים.

בשנת 1959, בהיותו מפקח מחוז הצפון של אגף העתיקות, הגיש לרמטכ"ל חיים לסקוב תלונה כנגד משה דיין וקצינים נוספים על חפירות בלתי חוקיות שבוצעו בתל אל-ערבי הסמוך לקיבוץ יסעור בגליל, בדרישה להחזרת ממצאים שנלקחו על ידם מהאתר. לאחר מכן היה אחד מחמשת המפקחים האזוריים באגף העתיקות (יחד עם רם גופנא, יוסף נווה, יוסף ליבוביץ ולוי יצחק רחמני) שכתבו מכתב תלונה על דיין, וקראו להפסקת פעילות החפירה שלו.‏[5] בן-גוריון השתיק את המאורע.

פראוסניץ שימש בתקופה מסוימת גם כעורכו של "מתקופת האבן", כתב העת המדעי של העמותה הישראלית לפרהיסטוריה.

נפטר בירושלים בקיץ 1998, בגיל 75 ונקבר בבית הקברות גבעת שאול בירושלים.
הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. עזבונו הועבר לרשות העתיקות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ העבר שב לשבי ציון, דבר, 13 בדצמבר 1957.
  2. ^ מינהל השימור - שבי ציון כנסייה ושרידי יישוב ביזנטי
  3. ^ נסתיימה עונת החפירה הראשונה בתל אכזיב, דבר, 25 בספטמבר 1963.
  4. ^ משה פראוסניץ, 'From Hunter to Farmer and Trader', ירושלים, 1970
  5. ^ ‏‏‏רן שפירא, מגילות משה דיין, באתר הארץ, 29/09/04.