משה פריבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Moshe Prywes.jpg

פרופסור משה פריבס (1914 - 1998) היה רופא ומחנך ישראלי.

משה פריבס נולד בוורשה, פולין, בן בכור למשפחה מיוחסת שהיוותה השראה לספרו של יצחק בשביס זינגר "משפחת מושקאט". למד רפואה במשך שנתיים בצרפת וסיים את לימודיו בבית הספר לרפואה בוורשה ב-1939. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הגרמנים לפולין גויס לצבא הפולני כרופא-קצין ולאחר שבחר ליפול בשבי הסובייטי ולא בשבי הגרמנים נשלח למחנה עבודה בסיביר אליו נשלחו מאוחר יותר גם אשתו ומשפחתה. הוריו, אחיו ואחותו נספו בשואה. לאחר המלחמה היגר לצרפת ושימש במשך חמש שנים מנהל ארגון הבריאות היהודי O.S.E. – Joint. בפריז. בשנת 1962 הוענק לו אות אביר לגיון הכבוד הצרפתי.

בשנת 1951 עלה לישראל, הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית בירושלים ונמנה עם מקימי בית הספר לרפואה בו שימש דיקאן משנה‏[1] וראש המחלקה לחינוך רפואי. באוקטובר 1968 נתמנה לסגן נשיא האוניברסיטה‏[2]. עם הקמת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב כיהן כנשיאה הראשון. בשנת 1973 הגשים את חזונו להקים בית ספר לרפואה שבו שולבו לימודי הרפואה לצד טיפול במרפאות קהילתיות בכל שלבי הלימוד. הוא היה הדיקאן הראשון של בית הספר לרפואה בנגב.

בשנת 1959 ייעץ לגואטמלה בענייני חינוך רפואי‏[3] ובשנת 1960 ביקר בסינגפור במסגרת חיזוק הקשרים בין ישראל למדינות אסיה‏[4]. בשנת 1969 היה חבר בועדה בראשות אפרים קציר לבדיקת ארגון המחקר הממשלתי‏[5].

בשנת 1990 הוענק לו פרס ישראל במדעי החיים. לאחר שפרש מעבודתו בבאר שבע שב לירושלים ושימש עד מותו עורך כתב העת הרפואי באנגלית Israel Journal of Medical Sciences. כמו כן היה חבר הנהלת המועצה הלאומית למחקר וחבר בארגון הבריאות העולמי (WHO). פרופ' פריבס פרסם את האוטוביוגרפיה שלו "אסיר תקווה" באנגלית ב-1996 ואחר כך תורגם הספר לעברית, לספרדית ולרוסית.

[עריכה] הערות שוליים

נשיאי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

משה פריבס · יוסף תקוע · שלמה גזית · חיים אילתה · אבישי ברוורמן · רבקה כרמי

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא