משה פרנקנטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

משה יהודה (ליאו) פרנקנטל (19141993) היה תעשיין ישראלי, מחלוצי תעשיית החלב בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגרמניה למשפחה דתית. בצעירותו למד את ענף החלב וייצר גבינות כשרות לקהילה היהודית המקומית. בשנת 1936 עלה לישראל, והתיישב בפאתי שכונת זיכרון מאיר בבני ברק, למרגלות ישיבת פוניבז'.

בשנים הראשונות לעלייתו ארצה הקים מפעל למיונז ומוצריו. בתחילת שנות ה-40 הקים את מחלבת "נוגה". פרנקנטל היה הראשון, עוד לפני "תנובה", שייבא לישראל את המכונה לעיקור חלב, דבר שאפשר ייצור חלב עמיד ומכירתו בבקבוקים. מחלקי חלב שעשו את פרנסתם ממכירת חלב טרי בכדים ראו בו איום, והיו אף שהתנכלו למשאיות שהובילו בקבוקי חלב מתוצרתו. בהמשך עסק פרנקנטל בייצור ופיתוח חלב ומוצריו, כמו כן עסק בסחר וייבוא גבינות מאירופה ואוסטרליה וסיפק גבינות כשרות לרחבי העולם היהודי.

בשנות ה-50, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות צפון אפריקה, היה פרנקנטל למתחרה של "תנובה" על אספקת מוצרי חלב למעברות ולמחנות העולים. יתרונה הגדול של "תנובה" היה בכך ששיווקה גם ירקות, והקמעונאים העדיפו את הקשר העסקי עם "תנובה". כדי להתמודד מול "תנובה" חבר פרנקנטל לאגודת "טנא" של קבוצת חקלאים מגדלי ירקות וביחד הקימו את "טנא נוגה".

בשנת 1970 הקים פרנקנטל, יחד עם בנו צבי וחתנו יאיר וייל, את מפעל הגלידות "סנוקרסט". בתחילה שכן המפעל בבני ברק, וכעבור זמן עבר לפתח תקווה. בהחלטה אסטרטגית החליט פרנקנטל שלא להתמודד מול יצרניות הגלידות הגדולות ובחר בשיטת שיווק חדישה ובלעדית: מכוניות מנגנות ("אוטו גלידה"). מוצרי החברה לא נמכרו בחנויות אלא רק דרך אחת מ-120 המכוניות שהפעילה החברה. כעבור זמן התחילו גם החברות המתחרות להשתמש בשיטת שיווק זו.

בספר "שטראוס – סיפור של משפחה ותעשייה" מספר מיכאל שטראוס על התחרות שהייתה בין פרנקנטל לאביו ריכרד שטראוס. בשנות ה-50 קיבלה ממשלת ישראל משלוח של גבינת צ'דר מארצות הברית, שממנה מייצרים גבינה מותכת. הממשלה פרסמה מכרז על מכירת הגבינה. פרנקנטל ושטראוס נדברו ביניהם להגיש הצעה משותפת למכרז וכך לקבל מחיר מוזל, אך לבסוף הציע פרנקנטל הצעה פרטית גבוהה יותר וזכה במכרז. שטראוס נצר את העלבון בלבו. לימים, כש"סנוקרסט" מכרה את מוצריה מתוך מכוניות מנגנות, שטראוס הבן בא לפרנקנטל והודיע לו כי גם "שטראוס" תתחיל לעשות שימוש בשיטה זו לשיווק גלידות מתוצרתה. בתגובה אמר פרנקנטל כי אם "שטראוס" תתחרה בו בתחום זה, הוא יתחרה בה ויקים מפעל מקביל. לרגע הזה ייחל שטראוס. פרנקנטל אכן השקיע סכומים עצומים בהקמת מפעל מתחרה ל"שטראוס", ובסופו של דבר עמד בפני פשיטת רגל.‏[1]

בשנים 19801981 נמכרו בזו אחר זו "סנוקרסט" ו"טנא נוגה" ל"תנובה". באותה תקופה הקימה משפחת פרנקנטל את חברת "פדקו", שייצרה מוצר סויה חדשני בשם "טבעול". אבי הרעיון היה טכנולוג המזון ד"ר מיכה שמר. החברה פיתחה אותו לייצור תעשייתי והוא נרשם כפטנט עולמי. בשנת 1985 נמכר "טבעול" לקיבוץ לוחמי הגטאות. המתווך בעסקה היה איש קיבוץ לוחמי הגטאות גזי קפלן, לימים מנכ"ל אסם, שרכשה את "טבעול".‏[2]

משה פרנקנטל נפטר בשנת 1993. היה נשוי לצפורה ואב לשלושה בנים ושתי בנות. בנו הוא יצחק פרנקנטל. בנו צבי פרנקנטל וחתנו יאיר וייל המשיכו את העסק המשפחתי והקימו ביבנה את חברת "כפיר", שפיתחה את ה'גבינול', מוצר הבסיס של 'הצהובה הטובה' – תחליף גבינה צהובה ללא כולסטרול.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרית ישי לוי, שטראוס – סיפור של משפחה ותעשייה, עמ' 49-48, הוצאת כתר, 1998.
  2. ^ אריק בשן, גזי האדום, אתר הקיבוצים, 21 בינואר 2005.